נולדתי בירושלים בימי הסיפוח של אוסטריה לגרמניה במרץ 1938.
ז' אדר תרצ'ח. הורי יעקב צור טשרנוביץ ווירה גוטליב . .גדלתי בשכונת רחביה בירושלים. התחלתי ללמוד בבית הספר בו למד אבא שלי בגימנסיה רחביה עד פרוץ מלחמת העצמאות . בתום המלחמה נסעה משפחתי לדרום אמריקה כשאבא מייצג את מדינת ישראל . שם נכנסתי לתנועת נוער ובגיל 11 החלטתי לחיות בקיבוץ למרות שלא ידעתי מה זה. כשאבא מונה כשגריר ישראל בפאריס הייתי
בן 14. שבתי לירושלים לגור אצל דודי ימימה טשרנוביץ ויוסף אבידר. כשיצאו האבידרים לברית המועצות להיות גם הם שגרירים בנות הדוד שלי ואני חיינו בקומונה שהקמנו בירושלים כדי לא לחיות בחיי הדיפלומטיה של הורינו בפאריס ובמוסקבה.
בגיל 18 הגעתי עם חברי הגרעין שלי, גרעין אמירים, לעין גב. התגייסנו לנח'ל כשבסיסנו הוא קיבוץ עין גב שהיה אז קיבוץ גבול.
יצאתי להדרכה בנוער העובד והלומד, בסיום שירותי הצבאי נבחרתי להיות מזכיר של הקיבוץ. שלוש פעמים הייתי מזכיר הקיבוץ. ב1962 עמדתי בראש מחלקת ההדרכה של הנוער העובד. נישאתי לבת עין גב אימי צוקרמן. שבתי לקיבוץ ויצאתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה , פילוסופיה עברית וקבלה. לימדתי בתיכון האזורי בית ירח והדרכתי בתנועת נוער. אחרי מלחמת ששת הימים השתתפתי במערכת שיח לוחמים שנערך על ידי אברהם שפירא , ערכתי את הקובץ בדרכם עם תאיר זבולון ואלישע וולוצקי לזכר נופלים במלחמה ואת קובץ השיחות בין צעירים יחד עם יריב בן אהרון ואבישי גרוסמן.
ב1969 יצאתי לשליחות בקרב סטודנטים יהודים ברחבי ארצות הברית ועבדתי בתנועת הנוער הבונים.
אז כבר הייתי נתון למחקר על תולדות התנועה החלוצית, הקיבוץ, החברה הישראלית. שבתי לקיבוץ עבדתי במסעדה של הקיבוץ כשפרצה מלחמת יום הכיפורים. יצאתי לערוך את 'שדמות' ביטאון צעירי התנועה הקיבוצית שנוסד על ידי אברהם שפירא. הוצאתי לאור את ספרי הראשון 'ללא כתונת פסים' בעריכתו. לימדתי בחוג למקורות ישראל באורנים והמשכתי בחקירותיי. לימים עבדתי במחלקת ההדרכה של התנועה הקיבוצית המאוחדת שם קיימנו את הסדנאות הראשונות ללימודי מקורות ישראל, התנועה החלוצית בהן שולבו הוראת טקסטים עם דינמיקה קבוצתית.
ב1989 נבחרתי לכהן כמזכיר התנועה הקיבוצית המאוחדת תפקיד בו כיהנתי ארבע שנים. בתום תפקידי
המשכתי בעבודתי החינוכית ובמחקריי. ערכתי וכתבתי כמה ספרים ואני משתדל להתמיד בפעולתי זו עד היום.
נולדו לו ארבעה ילדים אביה, אריאל, לירז וזוהר. לנו ארבעה נכדים עינם, ליאן, ליאור ושחר. חתני עמיחי אברמסון נפטר באופן פתאומי בעודו צעיר לימים.