תקופה גורלית זו עומדת כתקופת ביניים עם לוח זמנים מיוחד במינו שנקבע על פי ההכרעות הפוליטיות המיוחדות. הבריטים עומדים לסיים את שהותם בארץ. להערכתם יש מימד של טריקת דלת. חלק מהם מאמינים כי הארץ תקרע במרחץ דמים תוהו ובוהו שיקרא שוב לבריטים למלא את התפקיד הקשה שעד עתה לא זכה להכרה בינלאומית. חלק מהם מעריכים כי האימפריה צריכה להתקפל וכי יציאתם את הארץ רק יתרום לתהליך שיאפשר להם לבנות את בריטניה כמדינת רווחה. צריך לקחת בחשבון שבתוך מלחמת העולם השנייה , תחת ההתקפה הגרמנית והחזיתות בהם עמדה אנגליה החל תהליך הקמת מדינת הרווחה.
אחרי הכרזת החלוקה בעצרת האומות המאוחדות ושמחת ההכרה במדינה יהודית בארץ ישראל החלה מיד מלחמה עוד תחת שלטון הבריטים. אלו החליטו על פינוי הדרגתי של הארץ. הם עזבו באופן מדורג וכל מקום שפונה הפך לזירת קרבות. גם הדרכים היו לזירת קרב. ירושלים הנצורה ושיירות היו צריכות להגיע אליה ואל גוש עציון. בערים המעורבות של יהודים וערבים המתח היה גדול. חיפה טבריה, צפת וירושלים היו מוקד של מאבק קשה.
בעוד ניטש המאבק המשיכו המאמצים ללכד את יהודי אירופה שנותרו אחרי השואה.הפיטים חיו עדיין בתקופת האבל והחיפושים אחרי קרוביהם החיים והמתים. הם חיפשו כיווני דרך להתחלה חדשה של חייהם. בחלקם היו שותפים לבריחה מפולין אל המערב בתקווה להגיע לארץ ישראל. במחנות הפליטים היהודים שפעלו תחת השפעת מעצמות המערב פעלו שליחי ארץ ישראל והקימו מחדש תשתיות תרבותיות חינוכיות ופוליטיות. שליחים ושליחות מהארץ עסקו בארגון , בפיתוח תשתיות פוליטיות ובמקרים רבים גם קבוצות להתיישבות עתידה, לגיוס לצבא שיקום ומערכות חינוכיות שיעניקו לחניכיהם כיוון ופרספקטיבה.
תהליך זה התעצם בתקופה החדשה. הוא התקיים יחד עם העפלה ארצה ועם ריכוז של פעולה חינוכית ענפה במחנות העצירים בקפריסין.
למרות התאריך המתקרב של הפינוי הבריטי הוויכוחים על הגשמת התכנית של האו'ם לחלוקת הארץ לא הסתיימו. ארצות הברית שתמכה בתכנית החלוקה נבהלה מן הפרספקטיבה של פלישת מדינות ערב, מהתמיכה של הגוש הסובייטי במדינת היהודים שבדרך. ממצאי המודיעין האמריקאי הודיעו כי יצטרכו לשלוח צבא להגן על היהודים. ארצות הברית נסוגה מתמיכתה בתכנית החלוקה. היא תבעה הקמת וועדת פיוס שתבחן אלטרנטיבות.
ככל שהתפתחו הקרבות התעוררו היסוסים בקרב היישוב היהודי מה ניתן לעשות בנתונים שהתגלו.
היו חוגים שכל הזמן טענו כי יש להתפייס עם הלאומיות הערבית אפילו אם המחיר יהיה הגבלת פיתוחו של היישוב היהודי. הם הביעו ספקות חמורים האם החברה היישובית מסוגלת לנהל מדינה. הם הצביעו על כך שתחת השלטון הבריטי היהודים הצליחו לפתח את הארץ ואת החברה היהודית לקראת יכולתה לשלוט בארץ בלי להיכנע למחדלים של הפוליטיקה היהודית. חלק גם פחד מהערצת המדינה שיכולה לנתץ קווי המתאר של הארץ כשדה של צמיחה חברתית. חוגים אלו באו בעיקר מהחוגים האזרחים , מהמעגלים של האוניברסיטה העברית בירושלים ומחוגים שהאמינו כי המדינה צריכה לצמוח מתהליך של יצירת מעגל של יישובים וקהילות ולא על ידי מערך צבאי זה או אחר.
הערבים יצאו מתוך הנחה כי כאשר יושלם הפינוי הבריטי תחל פלישה של חילות
סדירים של מדינות ערב. כבר בתקופת הביניים הגיעו ארצה כוחות לא סדירים ערביים. התחושה של ניצחון קרב לא מנעה סכסוכים רבים ביישוב בערבי בין אינטרסים. תושבי הארץ נקראו לעזוב אותה באופן זמני. הובטח להם כי עם בא הניצחון יחזרו ארצה ויוכלו להקים על חורבותיו של המפעל הציוני מדינה ערבית. לא היה ביניהם הסכמה מה יהיה אופייה ואל מי תתחבר פוליטית.
המופתי התכוון להגיע לצפת ולהפוך אותה כעיר ערבית מרכזית לבירה של פלשתינה הערבית. אולם כוחות ערבים מקומיים וארציים לא רצו בהצלחת הפרוייקט של המופתי. התנגדות זו והתנגשות אינטרסים בין קבוצות הערבים השונות החלישה את הערבים. סדרת קרבות שהתחוללה בערים המשותפות הצביעו על כוחו העולה של הצבא העברי העומד מול חילות ערבים מקומיים. חיפה, טבריה ובמיוחד צפת בה הערבים היו כוח עודף בהרבה על הכוח היהודי במקום, פונו מערבים. בעקב מפלות בשטח ושמועות על רצח של אזרחים ערבים במקומות כמו דיר יאסין הערבים היו יוזמי הצעד.
מצד שני הלחץ על ירושלים גבר.
נעשו מאמצים ומגעים למנוע את פלישת ארצות ערב. במיוחד הדבר נעשה עם עבר הירדן. היה ניסיון להוציא את מפעל רוטנברג מנהריים ומפעלי ים המלח מן הקונפליקט. שתי החברות הללו העסיקו יהודים וערבים ביחד.
בתקופה הנ'ל החל ייבוא נשק מן הגוש המזרחי במיוחד מצ'כוסלובקיה.
בעקב המלחמה שהשתוללה מצב הכלכלה היה בכי רע. היה צריך להכין מלאי חירום ולארגן את האספקה בדרך של קיצוב. התשתיות לכך היו קיימות. ארץ ישראל חיה בראשית שנות הארבעים במשטר של קיצוב. היתה ידיעה על המכניקה של אירגון אספקה אך הפעם אי אפשר היה להישען על החקלאות הערבית. את יישום המשטר הזה היתה צריכה ללוות מערכת רצונית חברתית שתוכל להיות מספי' חזקה למנוע את המחלה האופיינית למשטר כזה : השוק השחור.
אך לא רק תשתית של אספקה התגלתה כקריטית היה צורך לקיים מערכת חירום לחינוך. שאלת פינוי הילדים והאוכלוסיה הבלתי לוחמת היתה לשאלה עקרונית. היא חזרה לשאלות שנשאלו בימי שנות הארבעים לנוכח פתיחת סוריה ולבנון למטוסי מלחמה איטלקיים וגרמניים, ולתל חי בשנות העשרים. הוויכוח היה גדול ודרמטי ולא הוכרע.
יישובים רבים שנכללו לפי החלטת האו'ם במדינה הערבית לא ידעו מה צופן להם העתיד. הם נקראו להישאר במקומם בתקווה שהדברים יתגלגלו אחרת אך המתח בתוכם היה גדול.
היישובים בנגב שאמנם נכללו במדינה היהודית . ההתקפות על שומרי צינור המים היו רבות והאבידות גדולות. היו במצור חמור והיה צריך להחליט האם נסוגים אסטרטגית מהאזור. נפלה החלטה הפוכה. לבצר את היישובים בנגב ולא להיכנע מפני ההתקפות הרבות על התשתיות היהודיות בנגב. כמה נקודות עלו על הקרקע ספק כנקודות קבע וספק כמשלטי הגנה.
כל ההכרעות והאירועים הללו התקיימו בחילוקי דעות קוטביים עם ארגוני הפורשים האצ'ל והלח'י . היו חששות כבדים שמא פעילות של ארגונים אלו שתרמו להכרעה הבריטית לוותר על ארץ ישראל לא יגרמו ברגע האחרון לוויתור של הבריטים על הנסיגה מהארץ. היה חשש גם ממלחמת אזרחים שיכולה לפרוץ בין הארגונים השונים כפי שפרצו בהרבה ממדינות אירופה עם סיום מלחמת העולם השנייה, במיוחד ביוון . המוסדות הלאומיים בראשותה של תנועת הפועלים ראו עצמם כנציגי העם שבדרך לכינון מדינה. בקרב ארגוני הפורשים היתה אמונה כי המוסדות המכריעים על גורלה של המדינה בדרך אינם מוסמכים לעשות זאת כי הם חיים בצל משטר של כיבוש ונכנעים בפניו.
כאשר הועלתה שאלת היכולת לעמוד במלחמה כוללת מול ארצות ערב לפי הנתונים שהיו אז ענו אנשי הביטחון חצי חצי. הדבר עורר שאלות גדולות בקרב אלו שעל כתפיהם נפלה האחריות להחלטה. החלו ההתארגנויות לקראת הקמת המדינה. קבוצות עסקו בצד המשפטי, בצדדים הארגוניים, בצדדים הכלכליים ובודאי במימד הביטחוני של הקמת המדינה. הוכנה טיוטא למגילת העצמאות . למרות כל זה טרם הוכרעה ההכרעה האם להקים מדינה . הוויכוח היה גדול אך מצונזר.
הלגיון הערבי שהיה מאומן על ידי הבריטים היה צבא מסודר והיו לו שלוחות בארץ ישראל . דווקא קיומו של צבא זה של המדינה הערבית שהכי התלבטה על מקומה בחזית ההתנגדות להקמת המדינה הביא לכמה מפלות ערב הכרזת המדינה. נפילתו של גוש עציון, רצח חברי כפר עציון, נפילתם של רבים מהיישובים האחרים בגוש ונפילתם בשבי של חברי הגוש העמיד את המדינה הצעירה בפני דילמה מאד גדולה. מוקי