מחפשים אדם

 

גרסאות שונות  שמעתי לסיפור שאספר. זוהי נחרתה  בזיכרוני.

 

דוד ירמנוביץ היה חלוץ שהגיע  מסיביר וחיפש  אדם. כאיש העליה  השנייה  התגלו געגועיו  לאדם מוקדם ולא   זנחו אותו.  זוהי כנראה  הסיבה  שבגללה הגיע לדגניה. אך הקירבה היתרה   עם חבריה  הוותיקים ממנו בשנה שנתיים לא סיפקה את געגועיו. הם היו קרובים מדי.

 

בלה  היתה  חברה בקבוצה אחרת, קבוצת מגדל. זוהי הקבוצה שבראשה  עמדו יוסף טרומפלדור הבוגר האחראי למשימות ולבהירות המחשבה, לעבודה כמירוץ מכשולים (בגלל ידו האחת) ולהשכלה מתרחבת  של חבריו .  הוא תבע מחבריו ללמוד  גם מהספרים   כיצד  יש לבנות את חברת העתיד. לידו פעל הצעיר צבי ש'ץ הרגיש, המתוודה, הכותב שירים והמבין כי בלי אהבה זה לא ילך. שניהם  הנהיגו את הקבוצה  המגדלאית .

 

בניגוד  לקבוצות פועלים אחרות בארץ שהיתה  להם רק אשה אחת במגדל היו שלוש. בלה  היתה אחת מ'שלושת הגראציות'  של מגדל, שלוש  הנשים שמסביבן  הסתובבו  חיי הקבוצה. היא שבתה  את לבו של דוד הדגנייתי והתעניינותו  במגדל גאתה.

 

יום אחד נודע לו כי  במגדל נמצא  אדם.

 

יש אדם ? צריך לראות.  יצא דוד בסירה קטנה מדגניה והגיע למגדל. הוא ביקש לראות האמנם וגם ביקש לראות את בלה.

 

על אחד הגגות  ישב  האיש עליו  דברו הכל: י. ק.

הוא היה  לבוש חולצה רוסית רקומה ונאם. נאם על האדם המתחדש ועל הדחיפות למצוא  אותו. מדי פעם נאנח.  היה לו רובה ומסביבו דאגו הגראציות  שלא  יתייאש. דוד התבונן ארוכות  בי. ק. הוא רצה לפענח את החידה.

 

דוד  שב לדגניה. הפעם על סוס.

שאלו אותו חבריו הקרובים : נו?

– זה האדם, סיכם, לא אדם.

והמשיך להתגעגע.