תכנית לקבוצה שיתופית

מכתב למנחם אוסישקין 1909

דרך פתרון היחידה הקיימת לדעתי היא האפשרות שהאדמה תוחכר בשנה זאת לקבוצה שיתופית- לקואופרטיב חקלאי נייד. הקבוצה השיתופית הזו חייבת שיהיו לה כל המאפיינים של הבדווים.
1. חברים בקבוצה השיתופית יהיו אנשים בריאים בגוף שהתאקלמו באיזור ומצטיינים בכושר סבילות גבוה.
2. חברי הקבוצה חייבים להכיר על בוריה את העבודה החקלאית. אם לא כן הקבוצה לא תחזיק מעמד מבחינה כלכלית. יש לזכור שבשנה הראשונה לעיבוד הקרקע מתקבל יבול נמוך והקבוצה השיתופית תצטרך לחרוש ולזרוע.
3. הקבוצה תצטרך להסתגל לחיים בצריפים או בחושות ערביות- אם יהיו כאלה בנמצא.
4. הקבוצה צריכה להיות בעלת כושר נוודות גבוהה ו'קלת תנועה'
5. הקבוצה השיתופית תזדקק להזרמת כוחות מבחוץ, מכיוון שלחיות יחד חיי נוודות באופן מתמיד אי אפשר. ואם תהיה בקבוצה תחלופה מתמדת זה לא יהיה קשה.
6. ברשותה שלך הקבוצה השיתופית יימצא אינוונטר שיכלול בהמות עבודה, כלי עבודשה ומכשירי עבודה, זרעים, מזון לבעלי חיים לשנה ותקציב- דמי הוצאות שיאפשרו לקיים את הקבוצה מבחינה פיסית ובעבודה עד תום הקציר.

מתורגם מרוסית

על מות ישראל גלעדי

נובמבר 1919
קיילה אחותי, האהובה והיקרה
אין בפי מילים לכתיבה. לנחם איני יודעת. ולדבר כעת על דברים אחרים גם כן איני יכולה. כאן נודע לי שישראל איננו יותר בין החיים. עד כה הסתירו זאת ממני. אני משתוקקת לראותכן אותך ואת פייגעלע ולשוחח אתכן על חייכן עתה ועל העתיד. אני כל הזמן מנסה להשתחרר כדי לנסוע אליכן לירושלים. וכאן ישראל חלה וגם בתי. זה רק יומיים שהוקל לה. אמרו לי שבימים אלה אתן חוזרות למטולה. אולי אפשר שתעברו דרך חיפה, תשארנה אצלנו כמה ימים כדי שנוכל לשוחח ולחוש זו את זו. משום שאני לא אוכל לנסוע כעת לגליל
קיילה ופייגעלע יקירותי. מה עושים שנוכל להיפגש? אני מאמצת אתכן חזק ללבי הרווי יגון ואוהב אתכן אהבה חמה ונאמנה.

מניה
אידיש

וועדת ההזנה להתיישבות העובדת

אל לוי שקולניק
1928

אני מצרפת קופיה של התזכיר ששלחתי ל'הדסה', ההנהלה הציונית, ועדת הבריאות, ויצו, לד'ר רופין, לד'ר ברכיהו, משה וילבושביץ, גברת זלדיס, סופיה ברגר כולם ענו שהם ישתתפו ביום 22 לחודש זה בהישיבה.
וילבושביץ ירצה על ההבדל בתזונה בחו'ל ובארץ, ברכיהו על החינוך העממי בשאלת ההזנה. ד'ר יעקב על התפקיד של הקורסים להזנה…

לשגרירות ס.ס.ס.ר בושינגטון
5 ביולי 1940
אני פונה אליכם בבקשה להרשות לי להיכנס לווילנה. יודעת אני את כל הקשיים הכרוכים בנסיעה זו, בייחוד בשעה שחצי מן העולם נמצא במצב מלחמה.
אני נתינת פלשתינה גרה שם 36 שנים. יצאתי מרוסיה ב1903. נולדתי בגרודנו והנני כיום בת 60.
מטרת נסיעתי לוילנה היא, להימצא כעת בזמן קשה זה בין ההמונים היהודים ולארגן נערים יהודים במטרה להעלותם ארצה באפשרות הראשונה.
לארצות הברית באתי מפלשתינה לפני 8 חדשים לגייס כספים למטרה הנ'ל.
אני מחויבת לא לעסוק בפוליטיקה בשטח הטריטוריה הסובייטית.
אם פעולתי תעורר אי שביעות רצון מצד השלטונות הסובייטים הרי תוכלו בכל רגע לאסרני.
הרשו לי להתראות אתכם. ייתכן כי בשיחה פנים אל פנים יתעורר אצלכם יתר אמון אלי.
בכל הכבוד

מניה שוחט

רוסית