פתחו את השער לקיבוץ
1
למעלה מ270 קהילות שיתופיות. 120.000 תושבים. בנוסף להן ארבעה קיבוצים עירוניים ועשרות רבות של קבוצות שיתופיות נודדות של צעירים העוסקים בחינוך.
הקיבוצים מייצרים 40% מהחקלאות בישראל ו8% מהתעשייה.
מרטין בובר אמר : המהפכה הצרפתית חרטה על דגלה את רעיון החירות , האחווה והשוויון. החירות הלכה מערבה ושכחה את השוויון, השוויון הלך מזרחה ושכח את החירות , את האחווה שכחו כולם. הקיבוץ שאל ושואל עצמו עד היום האם דרך האחווה יכולה לסלול דרך לשוויון של אנשים חופשיים ושונים?
לפניכם אלבום קטנטן מדרך חיים ארוכה.
עריכה : יובל דניאלי, מוקי צור. הפקה : ביתמונה
בחסות יד יערי, יד טבנקין, המכון לחקר הקיבוץ
2. .המאה הראשונה
הקיבוץ בן 100 . הוא עבר שתי מלחמות עולם. שלטון עות'מאני, בריטי, ופועל במדינת ישראל. בו ניתן לראות את רקמת החיים המורכבת של מהגרים, מהפכנים, תקופות של עוני ורווחה. הוא דיאלוג בין יסודות קואופרטיבים העורכים שיתוף בייצור ויסודות קומונאליים החיות בשיתוף בצריכה. יסוד החברה הוא הבחירה האישית החופשית והמתמדת. בכל שנות קיומו עולות שאלות של יישום וביקורת, שינויים המתחוללים ברצון החברים. תמיד שואלים האם השינוי בוגד בחלום, מתאים אותו לסביבה או מהווה תגובה יוצרת לנסיבות משתנות.
3.מסורת שיתופית
הקיבוץ רואה עצמו כחלק ממסורת שיתופית עוד מימי בני הנביאים , האיסיים הקדמונים על גדות ים המלח, נזירים וחברי קומונות סוציאליסטיות ודתיות במאה התשע עשרה. במשך הזמן הוא קשר קשרים עם מגוון גדול של קבוצות שיתופיות בעולם . התנועה הקיבוצית יזמה מפגשים קבועים בין חברי קומונות וקואופרטיבים מגוונים וחוקרי קומונות מרחבי תבל. למרות השינויים שחלו בקיבוץ ובקומונות השונות הקשר סין הקבוצות והקומונות נמשך לקראת אתגר הבנייה החברתית.
4.צעירים בונים צורת חיים
הקיבוץ נוצר על ידי גלים של קבוצות צעירים שהחלו להגיע ארצה בראשית המאה העשרים . נוער המחפש זהותו בהמולה הגדולה של ההיסטוריה . זהו חלום צעיר. מסוף שנות הששים חברי הקיבוץ לוו על ידי צעירים מהעולם כולו שבאו להתנסות במפגש עם עצמם ועם צורת החיים שבינתיים היתה לחברה רב גילית.
שחקי שחקי על החלומות של טשרניחובסקי
5.הכשרות , תנועות נוער
הקיבוץ היה מקור משיכה והשראה. חבריו האמינו בנוער שיוכל להביא אידיאליזם ונחישות לחצר הקיבוץ המתפתחת. משך כל השנים הוקמו בהשראת הקיבוץ חוות להכשרה חקלאית על ידי חניכי תנועות הנוער. בוגריהן הגיעו ארצה , בנו קיבוצים חדשים, הצטרפו לקיבוצים הוותיקים למדו מהניסיון המצטבר וביקרו אותו וכל קבוצה של חלוצים יצרה את הקיבוץ מחדש.
6.דור שני
קבוצות הרווקים הקימו משפחות והקיבוץ היה לחברה שאחד מיסודותיה היא המשפחה הרב דורית. מראשית ביקש הקיבוץ לתת לבניו גם חינוך מתקדם וגם חום ואהבה של משפחה. לא תמיד נמצא המיזוג הנכון בעיני כולם. בעת המצוקה נבנו לילדים בתי ילדים שהיו להם מקום מגורים וחינוך. עשרות בשנים נמשך וויכוח על מקומם של בתי הילדים עד שהוחלט שהם יגורו עם ההורים (שבינתיים קיבלו תנאים מינימאליים לדיור).
7.עבודה
מה יניע את חבר הקיבוץ לעבוד אם החברה מספקת לו במילא ביטחון במילוי צרכיו החיוניים? תשובת הקיבוץ היתה שהאדם מבקש לעצמו חיי יצירה ושייכות למעגל החברתי אותו הוא יוצר. היצירה והשייכות צריכים להניע את האדם לגלות אחריות ומוטיבציה בעבודה.
בשנים האחרונות עם צמיחתו של הקיבוץ וקשריו עם העולם שמסביבו ועם המשברים הכלכליים ועליית הצרכים של חברתו המגוונת שינו רוב הקיבוצים את התפישה אך גם אלו ששינו מסדרי החיים נותרו נאמנים לתפישה של רווחה קהילתית ומדגישים את הצד היצירתי שבעבודה.
8.חקלאות
המהפכה הגדולה , האישית שעברו חברי הקיבוץ היתה הסבתם לחיי עבודה גופנית בחקלאות. כיצד להעביר ארצה את המורשת החקלאית שנוצרה במקומות שונים בעולם ובארץ. כיצד ללמד את הגוף את ייסורי העבודה . כיצד לזרוע ולקצור שדה שבולים, לגדל ירקות, פרות לחלב ,תרנגולות ומשק מטעים. כיצד לרעות את הצאן ולגדל פרחים. הקיבוץ כולו נרתם לעבודה חקלאית משותפת. הקיבוץ האמין בשילוב בין המדע והעבודה ופיתח חקלאות משוכללת. לנוכח העובדה שישראל על גבול המדבר הוא עודד במיוחד לימודי מים והשקאה. הקשר בין אנשי מדע ועובדים פותח לרמות גבוהות שאיפשרו לחברי קיבוץ להפיץ תורות חקלאיות לחברות שונות בעולם.
9. תעשייה
התעשייה הקיבוצית החלה בניסיונות צנועים למשק התומך בחקלאות אך במשך השנים הקיבוץ בנה מפעלים משוכללים שהיום מהווים את החלק המשמעותי בהכנסות הקיבוצים. התעשייה מודרנית ומפוזרת בקיבוצים כולל במקומות בפריפריה. התעשייה אפשרה להפוך את הקיבוץ לחברה מתקדמת ביותר טכנולוגית. לחיות מעבודה ולפתח קהילה מגוונת. אך היו לפיתוח מחירים. לא היה ברור האם מבחינה חברתית יוכלו הקיבוצים לכונן את הדמוקרטיה התעשייתית לה חתרו, כיצד יתפתחו יחסי העבודה בין עובדים חברי קיבוץ ואלה המצטרפים לעבודה מן החוץ. ניתנו פתרונות שונים ומגוונים והשאלה נשארה. תעשיית הקיבוצים עברה שינויים מפליגים בחלקם כדי להתאימה לסביבה ובחלקם כדי לעמוד במבחן הכלכלי.
10.שחרור הנשים
בין מייסדות הקיבוץ היו נשים שביקשו למצוא בקיבוץ מקום שיאפשר את שחרורה של האישה. התקיים בו וויכוח בין הנשים ובקבוצה כולה עד כמה ובאיזה דרך תשתחרר
האישה וימולאו תפקידיה המסורתיים. האם תהיה האישה עקרת בית לחברה האם תקבל על עצמה תפקידים שהיו מסורים בידי הגברים? אחרי תקופה בה התבצרה המשפחה שבה שאלת האישה ושוויונה לסדר היום של הקיבוץ.
11.זיקה אל הטבע
כמו שלומדים לקרוא ולכתוב, מתפללים מספר, למד בן הקיבוץ מילדותו לקרוא את השדה, לזהות את העוף והפרח. ההנחה היתה כי ניתן להגיע ליחס עמוק לאדם רק בהקשר לחווית המציאות בטבע. בעבודה בשדה, במאבק בשממה ,בלימוד בטיול וביצירה האמנותית המכבדים את הטבע. בשנים האחרונות גברה מתוך מסורת זו המודעות האקולוגית.
12. אהבה
המשורר הלאומי העברי שאל באחד משיריו 'האם יש אהבה בעולם' . החלוצים בחתירתם לחיים טבעיים, לפחות הדחקה וייסורים שאלו מהי אהבה. ביקשו לדעת כיצד היא משתלבת בתיקון האנושות והעם היהודי. כיצד בונים משפחה על בסיס של שוויון ערך ודיאלוג ? הקיבוץ לא נתן תשובות לשאלות הללו: הוא ביקש להתנסות בהן ולהציבן כאתגר…
13. קבוצת הילדים המחנכת
בית הילדים שנועד לשחרר את האם לעבודה ויצירה העמיד במרכז את קבוצת הילדים המחנכת. היא היתה צריכה להיות גרעין יוצר חברותה ומחויבות למשימות חברתיות. החינוך בקיבוץ הושתת על אמונה בשורשים תרבותיים ובתיקון חברתי בעזרת תפישה ביקורתית לקראת הבאות. בית הילדים ובית הספר הקיבוצי מאמינים בחינוך המבוסס על חירות . על שוויון ערך ועל היחיד היוצר והאחראי. הלימוד בקיבוץ התבסס פחות על בחינות הישגיות ויותר על מחקר ועבודה קבוצתית. עם השנים בני הקיבוץ החלו לקבל השכלה גבוהה ושיטות החינוך השתנו.
14.מעורבות בהיסטוריה
חברי הקיבוץ האמינו כי עליהם להיות מעורבים בהיסטוריה , לפעול לצדק חברתי , לפתח מקורות פרנסה, ולקלוט את המוני היהודים הבאים אל ביתם הלאומי.. התמוטטות החיים היהודיים בעולם בשנות השלושים ,השואה ומלחמות ישראל רק הדגישו את הצורך במעורבות גם בשטח הביטחוני.. חברי הקיבוץ עסקו במיוחד בהקמת הכלים להבטיח את הביטחון של העם היהודי ושל ישראל לפני הקמת המדינה וגם אחריה
15.הקיבוץ נבנה לאט
בתחילה התגוררו חברי הקיבוצים באהלים וצריפים. כל הזמן התווכחו ותכננו כיצד יראה העתיד. לאט נבנו בתים לכלל ובתי משפחות. תוכננה בו קהילה שאינה עיר ואינה כפר ועד היום הוא תוהה כיצד ניתן לבנות אלטרנטיבה הומאנית למחלותיה של העיר ולכפר המסורתי.
16. זקנה
חברה של צעירים המצליחה להתמיד צריכה להתמודד עם שאלות חדשות ואחת מהן היא הזקנה. גם אם חברי קיבוץ לא האמינו כי יהיו אי פעם זקנים הזקנה הגיעה. חברי קיבוץ הגיעו לגיל מופלג. קשה היה לקיבוץ, כמו לכל אדם, לגלות את החולשה, המחלה והמוות. הוקמו מקומות מיוחדים מותאמים לעבודת הקשישים. הוקמו בתי סיעוד ובשנים האחרונות, לנוכח השינויים בקיבוץ, הקיבוץ נאבק על כך שכל זקן בו יוכל להינות מביטחון כלכלי
17.משברים ושינויים
הקיבוץ עבר במאה שנות קיומו משברים גדולים. הן חורבן בעתות מלחמה, הן קשיים בדיאלוג עם הסביבה, משברים חברתיים בחבורה ,חילוקי דעות על צוויונה וארגונה , השקפות שונות על החברה
והפוליטיקה. בשנת 1985 היה משבר כלכלי גדול בקיבוץ שהעלה שאלות חריפות . רבים מן הקיבוצים שינו את אורחות חייהם.חלק מן הקיבוצים החליטו לשמור על צורת החיים וחלק החליטו לשמר רק את יסודות הערבות ההדדית והקהילתיות.
.
18.אמנות
האמנות המבקשת להקשיב למצוקת האדם. האמנות שנוצרה בקיבוץ ועל ידי חברי הקיבוץ חיפשה ביטוי לטבע, לאדם העובד, לעורר למחאה חברתית ולעודד את הביטוי העצמי של החבר גם אם הוא מתנגד להוויה הקיבוצית הגלויה. הם ביקשו דרך להציב חזון אנושי אסתטי הן על ידי עיצוב פומבי של טקסים ותפאורות, על ידי ריקוד ופיתוח מסורת מוסיקלית והן על ידי יצירות של ספרות שירה ואמנות פלסטית המשוחחות עם אמנות העולם.
19.מתנדבים
בסוף שנות הששים החלו להגיע לקיבוץ גלים של צעירים מכל העולם שבאו לעבוד ולהתנסות בקיבוץ. גם אם הם באו ממקומות רחוקים וקטנים בחצר הקיבוץ הם היו נציגיו של העולם הגדול. אליה הם הביאו טעמים חדשים, קצבים חדשים. עבותות של חברות נקשרו בין צעירים אלו לבין בני הקיבוץ שביקשו בדמיונם גשר אל העולם הגדול. בגלי הנוער שהגיעו היו יהודים שחיפשו שורשים, נוער אירופאי שביקש מהפכה, נערים מובטלים ותרמילאים המבקשים לטעום את המרחבים האנושיים.
20.קשר למתנדבים
בין המתנדבים שהגיעו לקיבוץ היו כאלה שהצטרפו לקיבוץ, יצרו משפחות גידלו את ילדיהם בקיבוץ ובישראל. היו מתנדבים שקשרו קשרים כה אמיצים שהם באים שוב ושוב לקיבוץ 'שלהם' .רבים רבים עברו דרך הקיבוץ כחלק ממסע לגיבוש אישיותם. קשה לקבוע מה היתה השפעת התקופה ששהו על חייהם אך רבים מהם מעידים כי היתה זו תקופה משמעותית ביותר.
21. קבוצות שיתופיות של צעירים
בשנים האחרונות עברו הקיבוצים שינויים גדולים. יש אומרים כי הם התאימו עצמם לסביבה ולתנאי הכלכלה החדשים, הגבירו את אחריות החברים. הגבילו את ההשפעה של החברה. יצרו סוג חדש של אחריות מוגבלת יותר. יש אומרים כי התרחקו מהרעיון המקורי. אך על ידם קמו קבוצות שיתופיות קטנות המחויבות למשימות של חינוך חבריהן בשותפות עמוקה.
22. הבית והדרך
100 שנים הקיבוץ מבקש דרך לחבריו. לממש את תפקידם האנושי, היהודי. הוא גם מבקש להקים בית לחבריו. במשך השנים כל תקופה העמידה בפני הקיבוץ וחבריו מבחנים חדשים משברים מתמשכים. בחלקם נבעו מתוך מצבים היסטוריים , בחלקם מתוך תמורה שהתחוללה בחברה הקיבוצית פנימה . בקיבוץ קראו לכך המתח בין הבית והדרך. מתח זה הוא מורשת של דרכו של העם היהודי במהלך הדורות . הוא גם נובע מהרפתקאותיו של ההומניזם במאות האחרונות..