שתלנו אקליפטים בתוך הביצה, במקום בו הירדן נפרד מעל הכנרת ואץ רץ לו הנגבה, מקציף סלעים, מציף את גדותיו, לא אחת מאתנו היתה אחר כך מרעידה בקדחת על יצועה הדל, אבל אף לרגע אחד לא עזב אותנו רגש ההודיה לגורל. עבדנו מתוך עליית נשמה.
הציק הצימאון, והרי אחת מאתנו מפליגה אל הים עם הכלי הרגילך שלנו- תיבת הפח משל הנפט. איזה תענוג הוא לצנוח אל החצץ, לשתות עד אינסוף, כחית יער. להשקיע במים את הפנים הלוהטים, לשאוף רוח ושוב לרוות עד כלות הכוחות.
אומרים סגולת פלאים למים ההם: מי ששתה מהם אך פעם, שוב ישוב אליהם. האם לא על כן עורגים הבנים בנכר אל חופי הכנרת השקטים , יען כי אבותיהם רוו כאן את צמאם?

ע . הלל

אהבו את מכוניות המשא המרעישות בכבישים!
אהבו את בלוריתכם השחורה, או הצהבהבת, הצוחקה ברוח
ואת חולצתכם הלבנה
ואת חזותיכם היחפים
אהבו את עיניכם הצוחקות מעוצמת העולם הגואה ובולע אתכם!
אהבו את הבתים הקטנים והגדולים השטים באוקינוס הארץ,
על כן אהבו את הקטנות הגדולות,
את המסע הנפלא בכבישים

ארץ 28 31

האנשים העובדים את האדמה,
הם לבדם יודעים את השלוה ואת הבטחה,

האדמה הגדולה, בנשימת נצח עונותיה-
סתיו וחורף, אביב וקיץ תמיד,
היא המנחה את רוח פולחיה,
זה שורש כל פולחן.

ארץ 39

והעולם היה צלול כמוני,
אבל כל הפרחים הושיטו לי יד- לרדת.

גם להקת סנוניות ראיתי שמה, שנטרפה בענני הבושם.
ומאד השתוללה כל כך.
מיד הבנתי, שהיתה זו להקת רגשותי
שטה ברוזה גאונית

כמוני כמוה, גם אני סבור הייתי ככה.

אפשר שהייתי אני זה ואפשר זה העולם,
ואפשר שנתערבבנו שנינו.

ארץ 17-19

יום קיץ . מבשיל
שדה תירס בעמק
בעפר הדרך נותבים חישוקי עגלה. בז
נטוי בגבהים הצחים. קלות
ברוח אדמוני בלונים ינועו, חוטיהם בשחוק
הטף המטלטל. צבעונין
סרטי צמות הילדות. מרקדות
אצבעות העגלון על מיתרי
המנדולינה

דברי 5

מתבונן באדמה החזקה הזאת
מביט בהם, בהררי הסלע החמורים,
צופה בשמי אין קץ הנהרה
ובכל הפנים והאנשים הללו
ורואה ארבעת אלפים שנים של יופי
וצעקה

דברי 7

בוא נדבר גלויות:
כבישים , עננים, קוצים
גם ודיות-
בכלכם יחד התאהבתי.
הר אילת,
חמור ירוק
פרה כחולה
הללויה.
פרור בלפוריה
שיכון חדש,
סבתא שלי,מגדל דוד
אין קץ נהדרתם כלכם!
פריחת תפוז, קורנס בשמים,
ארץ יפה אהובת רגלים!
צמיג אל צמיג,
באר אל גשר
אלף הגלגל עבור!
ודי
רכס
סלע אור-
השמש החזקה סובי רומי,
שיר דברי
הן ארץ חדשה נולדת בכבישים.

ארץ 26-27

שם בקצה מדבר אראה
נער חייל כמו נרדם למראה
שם בעפר פניו

כי אדבר את אשר אראה
הן את בנך, את יחידך אשר אהבת בזה
ואין איל בסבך תחתיו.
סח ירח ויתכס עב

וילט איש ישראל פניו.

הודיה 38

יש יום לבוא הבחורים ההרוגים מגליהם
לפקוד על השדות שצמח דגנן ולשקול יבולם
והנה מוגלה
צפע רץ בראש נחלים, וירקון צואה.
שאננה ירושלים וחיפה נבלה,
ותל אביב חרושה בשריה בסכין הכסף הגדולה,
ושער עיר ועיר שוחד רוכב חולדה

ארץ 61