'אנרכיזם' יהודי דתי מכתב לאמנון שפירא

לאמנון   שפירא

 

תודה  על המתנה  העמוסה כל כך והמסכמת  עבודה  של הרבה  שנים.  זוהי עגלה מלאה  וגדושה. מעניין  שמחלוקת גדולה, ויכוח  על גבולותיה  של הריבונות, במיוחד  הנסיגה גרמה לחשיבה  אנרכיסטית.  כמובן  שהשורשים של תנועת  הנוער, של  התנועה  החלוצית, של תורה ועבודה היו כבר  שתולים  קודם אך  החשיבה של המתח  בין  הריבונות  הפוליטית לבין  האנרכיה, התחושה  כי מדינה  יודעת לפצוע, נחשפה בקטע  הקשה של הפינוי ויכולה לצוץ  שוב  עם מה  שמתרחש   בפוליטיקה  הישראלית.  הדילמה  היא  גדולה ולצערנו  הטכניקה  המשוכה בכל  תנועה  היא לעמת  בין עובדות והשקפות, בין שמחה  לאיד  על העובדות ובין התנשאות בהשקפות.כשזה טוען לעובדות  זולתו  עונה לו בהשקפות וכשזה מדבר  על  ההשקפות  זה מדבר  על  העובדות. פחות נעצר  כל אחד ומנסה לראות  היכן שגה. לאן הגיע לאן  האו חותר  בעתיד.

כשטבנקין  ביקש  את ארץ ישראל  השלמה  הוא  ביקש  פרוייקט אנרכיסטי של  התיישבות  שיוויונית, שיתופית. לא  היררכיה ולא  שלטון אך גם  מעשה זה  של התיישבות נעשה תחת  כידוניה  של מלחמת אזרחים על כל הקופה שניהלה  ריבונות יהודית עם  תותחים וכידונים מול תנועה טרוריסטית שלא  גילתה  את הדיאלקטיקה של התקוממות  טרוריסטית המבקשת  חירות  אלא מאיימת על  כל אזרח בסכינים ולא לשם אנרכיה אלא  לשם פתרון טוטאליטארי. הטרור  מוצב    נגד  כל אזרח, זה  האחראי על המדיניות וזה התמים.  המנהיג  או המונהגים.

האם  האנרכיה  היא  הדמוקרטיה  במיטבה  או דרך מילוט מאתגריה ? כיצד  מתקיימת  אנרכיה  תחת  כנפי  אימפריות  ריבוניות, מלמות  עולם,  לאומים המקימים גדרות , כיצד  היא מתקיימת  תחת שוק 'חופשי'  שהוא  היררכי  באופיו ובכוח ההדף שלו? בספרך הגעת לרבים וטובים, העמקת  בתורות ובדרשות,  בכתיבה  על  אנשי  שוליים  שהפכו מרכז ובאנשי מרכז  שהיו  לשוליים. חילוניים שאיבדו יחד  עם  אלוהיהם את היסודות הדמוקרטיים שלהם ודמוקרטים  שברצון או בתת הכרה  הגיעו למחוזות חפץ לא  צפויים.

יש  טוענים  שגורדון , אנרכיסט גדול סרב להודות שהוא  אנרכיסט מסיבה מוזרה : הוא  טען  שאנרכיסטים  כל הזמן  חושבים  על  שלטון . צמחונים כל הזמן על  אוכל, אנשים במקום להפוך מורכבים יותר ומבינים את הרבגוניות האנושית את  אי האפשרות  לחזות בצפוי ובתוך כך  הם מעדיפים  לראות את האדם  החד מימדי. המצומצם בחזיונות הרוח בהם  הוא חי.

הנקודה  היסודית לדעתי  היתה  זו  של  לנדאור. הוא  האמין כי הדרך לחרות  עוברת דרך הזיכרון.  שהזיכרון אינו  כבד  כעופרת  הצוללת אל  מי התהום. דווקא הזיכרון  הוא   המוביל אל הלא צפוי, אל  המקצב  של  הטופיה והאוטופיה שאליו יש להיצמד אם   רוצים תיקון חברתי אנושי. כמה  קל להפוך פילוסוף לדחליל וכמה  קשה להפוך בעל נפש   לשליט.  בכל  אופן לנדאור  האמין כי  רעיון  היובל מדגיש  כי האדם צריך להבין  שחוקיו ישתנו וייזונו מניסיון  העבר  שהוא חווה ומפתיחת  כל החשבון מחדש. לחוקים חדשים לחקיקה חדשה  אך לא לברית חדשה בנוסח  הנוצרי. לדעתו בכל רגע מתרחשת תרבות ואין היא משועבדת אל תוצאותיה בקץ  הימים.  הוא  הבין  כמה  קל להפוך שמיים ריקים לעבודה  זרה.  בקיבוץ ובתנועת  העבודה  היו הרבה יסודות  אנרכיים אך הם העדיפו  להישאר  במתח  בין צידם האנרכי לבין  מחויבותם לפעול  בעולם פוליטי.

בציונות  ביקשו  במידה  רבה להפוך את הסכסוך ערבי יהודי לסכסוך פוליטי כדי להימנע מהיגיון של  מלחמת אזרחים טוטאלית. האם  הצליחו בכך?  האם  אנו מעדיפים מלחמת  מדינות  של חיילים מול צבאות , של  דיפלומטיות  עם  דלתות  מסתובבות  או מלחמה של  איבת עולם של  קהילות מושרשות?

בן גוריון ביקש  למסגר  את הסכסוך לסכסוך פוליטי. על  כן היה  איש  של חלוקת הארץ. אריק שרון  ביקש להשתמש  בכוח הפוליטיקה וליישב  באופן של אנרכיה.

חשובים הבירורים  הללו.  במיוחד  לנוכח העובדה  שכמו שאתה  מסביר פרק  אחרי פרק עד  כמה  יהודים היו חשדניים לגבי  שלטון ועד  כמה  הם הורחקו ממנו לא מעודף מוסריות  אלא  מחוסר  כוח. חנה  ארנדט  כתבה  כי  היהודי  יכול  היה  להישאר  פריה, מודח, ועל כן תלוי  בהגשמת הבלתי  אפשרי ועד  כמה  הוא  יכול  היה להיפרד  מרשת חברתו  על ידי  שמצליח  להיות  מגיען  כיחיד  בחברה שאריגתה  החברתית נפרמה על ידי  המודרנה.  אתה  מדגיש עד  כמה  ביקשו הכתובים את הכריזמה  הגלויה של השופטים אך גם של השפעתם הנסתרת  של  הל'ו צדיקים  .  אך כמה  מהר  הם מיסדו את החירות גם מתוך שהאופציה  ובה   הנטיות האנרכיות והריבוניות נדללו מהם שנים ארוכות.

האם  האנרכיזם  היהודי נובע ממצב  הגולה  או  הוא  צומח מתפישה   הבתר  גולתית. .

בגלל הכתוב  כאן המעורר  כל כך הרבה  שאלות לא  הייתי  רוצה לפרסם את דבריי  אלו.

דומה  כי  יש מקום  לדיאלוג למרות שגרשום שלום  תמיד  היה מזהיר  אותי   שהדיאלוג  הראשון  בתנ'ך מסתיים ברצח ובגלות.

 

בכל אופן  אני מאחל לך הצלחה רבה ודיון פורה גם אם  שמחת התרת הספקות תצטרך להידחות בפני החקירה  הנמשכת של  האמת.

שלך

מוקי, עין גב

 

דרך אגב

אני מציע לך לעיין במסכת החדשה  של יריב  בן  אהרון על  שירי  עיר  היונה של  אלתרמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

twenty − five =