בארי צימרמן

בארי צימרמן

 

בן קבוצת השרון , חבר  קיבוץ גבעת חיים איחוד בארי צימרמן שנפטר לפתע השבוע  היה דמות משמעותית  לחבריו, לתלמידיו  הקרובים והרחוקים. מקומו  של  בארי צימרמן  כמשורר, כמורה, כסולל דרכים איננו  מקומה  של חצוצרה  בתזמורת.  הוא תיעב  שירי לכת. הוא  היה איש מדרש, גם  כחבר  קיבוץ, גם כמורה. אותו  שילוב  מופלא  בין יכולת לספוג לבין  היכולת ליצור.  הוא  היה משורר אמת  שאהב לטפח  את  שורשיו ובאופן פלאי הם אף פעם לא  היו  כבלים אלא  כנפים לדמיון, משושים  רגישים לגורלו של  האדם היהודי על דורותיו ועל שאיפותיו.

אבא של  בארי  דוד צימרמן היה מורה ליהדות בתקופה  שלימודים אלו לא  היו  אופנתיים ואפילו נחשדו  בקלריקליזם.  הוא נשא  את הדגל הזה מתוך  הזדהות עמוקה  עם תנועתו חבר  הקבוצות ועם  ברל  כצנלסון. הוא  היה  תלמיד חכם בקרב הרבים שביקשו  להסתיר  את המימד  הזה  שרחש  בהם בכוח . דוד  קרא לבארי בשמו זה לזכרו של ברל כצנלסון.

בארי  הלך  בדרכו. שר כשהיה צריך לפרש ופירש כשהיה צריך לשיר ובכל  ראה  את הדרך  הארוכה  של  הקיבוץ  באופן  ביקורתי . זה לא גרע מאהבתו אך כן הגביר את חירותו. את הצלקות שלו מחיי הקיבוץ נשא בגאווה והיה מוכן לגייס את התנ'ך ואת מקורות הסיפור  היהודי על מנת להתמודד עם מוראות ההווה והמחר. את כל  אלה   הביא  כנשק  במאבקיו  להתגלות. היתה  בו רוח של חירות ונביעה רוחנית. הוא נתן  ביטוי לאהבה  אוהב לכל מי ולכל מה  שמסוגל לשוחח עם טקסטים  עתיקים ולבבות צעירים.

בפרוס  הקיץ הבטיחו  לתלמידים בבית הספר  למבוגרים  בעמק  חפר שהוא יבוא ללמד טקסטים  ספרותיים  המבטאים פרשות  היסטוריות. כמה  הייתי  רוצה להיות תלמידו  בקורס  שכבר לא ייערך  לעולם. !

 

מוקי צור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

one × three =