יושקו – קטע

ביתו של יושקו היה מבצרו.
הבית הצנוע על שפת ים כנרת הכיל פרטי פרטים מכונסים ומאורגנים למופת.
צינור דיבר אל צינור, חשמל לחשמל. בולי הדואר מרחבי העולם היו מכונסים
בסדר מופתי. בודאי שכחו כי הודבקו על מעטפות דומעות ובישרו בשורות מעוררות שמחה. כבר לא ידעו כי נשאו פחדים מארץ לארץ, מיבשת ליבשת. כאן אצל יושקו הגיעו אל המנוחה הנכונה אל הסדר הטוב והבית.גם המטבעות שידעו הרפתקאות ושחיתות, עצב עניים וחמדת קבצנים סודרו בביתו של יושקו על פי קטלוגים ועל פי מהלכה המסודר של ההיסטוריה. מוסיקת מופת סודרה במדפים כך שהכינור והתזמורת ידעו בדיוק מתי לומר את שיש להם לומר. האור בשירותים נדלק בפקודה מסתורית והשולחן היה נכון לכל אורח. אילזה כרעה ליד הבית ימים ולילות כדי לנקש עשבים שוטים ולהצמיח תלתן רך במקום העשב הקשה. ומסביבה הוקפדו סדרי השקייה מיוחדים שכל טיפה תגיע ליעודה.
ביתו של יושקו היה מבצרו והוא היה בו המלך . כל פרט חייב היה לשדר :כאן בית.
המבצר הזה עמד אל מול ימי הבראשית והנעורים של יושקו כפי שהוא מספר.

כיצד מגיעים מן הבדידות של ימי הנעורים אל הבית ? על ידי התעקשות ומאמץ. יש ליצור תשתיות והן לא מתחילות בדשא ובצינור אלא במילוי משימות, בגיוס, במלחמה. בתחילה נרתם יושקו לקיבוץ ולמשימותיו . עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חש כי עליו להתנדב. כך הוא מספר :

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

four × three =