יצחק נבון- פגישה

יצחק  נבון

 

כשרונו הפדגוגי של יצחק נבון  התגלה לי רק בדיעבד.  בימים  ההם חשבתי  כי  הכישרון הפדגוגי  הוא שלי. הייתי ילד  בן  עשר שיצא  לפאריס וחיכה לאוניה  שתיקח את הוריו ואותו  לדרום אמריקה. אבי יעקב צור מונה  כנציגה הראשון  של  מדינת ישראל  בדרום  אמריקה.  כמה ימים נשארו לנו  בפאריס וההורים  שהתחתנו כסטודנטים לפני שנים  בפאריס  הראו לי  את  העיר בגאווה  רבה. אני רציתי חברים ואבא הבטיח שבעוד  כמה  ימים יגיע  בחור צעיר והוא יהיה  לי לחבר.  'הבחור  הצעיר'  היה יצחק  נבון.  כשהגיע הוא  היה צמא לראות את העולם ואני כבר  הייתי מנוסה  בפאריס כמה  ימים. הייתי למדריך  התיירים  שלו.  הייתי משוכנע כי  אני מדריך  התיירים  הטוב  שבפאריס. בכל  אופן  הוא  נתן לי הרגשה  שכזה  אני. על  כן  אני יודע  היום  כי פדגוג  היה  האיש.

חמישה ישראלים הפליגו ממרסיי  בצרפת לדרום  אמריקה להיות  דיפלומטים. הורי  ואני יצחק נבון ויהודית ברגמן. יהודית ברגמן  ידעה  ספרדית. יצחק נבון  לאדינו, אבא שלי  איטלקית ואמא צרפתית . 21  יום היינו על המים  ולמדנו ספרדית. הצוות הדיפלומטי  גם קרא  ספרים  כיצד מתנהגים  דיפלומטים.  יצחק נבון  היה חברי למסע. כל יום  שיחקתי עמו דמקה. הייתי משוכנע  שאני יודע  את כל מהלכיו. אך  כנראה שוב  הדבר נבע מיצריו הפדגוגיים. יחד צלחנו את  קו המשווה . זה  היה לי  אירוע מאכזב. הספינה לא  קפצה ולא  רעדה. נבון הסביר לי כמה  שיעורים בגיאוגרפיה  שלימים היו לדידי  דווקא  שיעורים בהיסטוריה:  אין קופצים כשעוברים מימי הביניים לעת  החדשה.

הגענו לאורוגואי.  שם הפכנו לדיפלומטים. לא  אני. הגדולים. יצחק נבון היה מזכיר  ראשון  של   השגרירות. הוא  שחה  כדג  במים.

יום אחד נסע אבא שלי  ארצה. באמתחתו  היה ספר  של  מלומד יהודי מארגנטינה  דוחובנה. הוא נשלח לבן  גוריון  כי  היה  ידוע  שבן  גוריון מעריץ את  שפינוזה.  אבא  סיפר לבן  גוריון  על  המתנה  אך העיר  כי הספר  כתוב  בספרדית.  בן  גוריון  התלהט וביקש מורה  לספרדית.  כך הגיע  יצחק נבון לבן  גוריון. הוא  היה מואה   כל כך טוב שבן גוריון קרא  את הספר שהביא אבא  שלי ואפילו ציטט את דון  קישוט בספרדית. עכשיו אפשר לתלות  את הדבר לא רק  בתלמיד  אלא  גם במורה.

עברו  שנים ואני כבר  בקיבוץ. פורצת  הפרשה  הידועה ובן  גוריון מזמין  אליו כמה צעירים מהתנועה  הקיבוצית  לשיחת מרתון. אני משתתף בשיחה ויצחק נבון  משקיף  על  השיחה. השיחה  היתה  קשה מאד. היא נמשכה  שעות רבות. אנו שומעים את גרסתו של  בן  גוריון פעם  אחרי פעם.  הוא מוכן להראות לנו את  הפרטיכל  של וועדת השבעה. יצחק  נבון שולף ניירות ואנו מסרבים לקרוא :לדעתנו  סוד הוא ולנו אסור להיחשף.  משום מה לא  הצלחנו לשכנע  זה  את זה אך יצחק נבון ליווה  אותנו בפתיחות.

עננה   עמדה לשבש  את יחסינו. אבא   שלי  היה מועמד להיות נשיא והעדיפו את יצחק נבון.  הכל היה  במחילות מפא'י הסוערות. אמא  שלי נעלבה הרי אבא  גדול מיצחק נבון ! לי זו היתה  בשורה. רק זה היה חסר לי  שאבא יהיה נשיא!  פיתחתי  אלרגיה חמורה לחיים הדיפלומטים.  אך אבא שלי  התגבר מהר  על הקנאה והאהבה  הישנה  שלו ליצחק נבון , והגאווה  שלו עליו  כשותף וותיק  גאתה.

בהיותי שליח בארצות הברית  הייתי נתון לקרב  על  הנפש  היהודית של  הסטודנטים  בקמפוסים. הימים  היו ימי השמאל  החדש . והנה  היתה  הזדמנות  להקים תערוכת צילום  של צלמי הקיבוץ  יצחק נבון ששהה אז  בניו יורק היה צריך לפתוח  את  התערוכה לקראת  האירוע נפגשנו לשיחה שבה הסביר לי  את סוד אהבתו לקיבוץ. הנימוקים שהעלה  היו  לא צפויים.  הוא  אמנם  דיבר  על חשיבותו ההיסטורית של הקיבוץ, על מקומו בהשגת העצמאות, בעבודה, אך הוסיף לכל הסיפור תבלין מיוחד.  הוא  דיבר  על  כך שקיבוץ  הוא  כמו  שכונה  בירושלים. שיש  בו שפע  של  סיפורים, קשרים אינטימיים, שיש לו שפה  פנימית.  הוא  ראה  בקיבוץ שילוב  של  משימתיות  עם  סיפורי  אנוש  בנוסח  יוסי בנאי. עם ריח ושיר: בוסתן  קיבוצי.

לא  הרבינו להיפגש אך כל פגישה היתה  של מורה טוב  עם תלמיד שהיה משוכנע  כי המורה ממש מוכן להקשיב לו… נדמה לי  כי זה  היה  סוד  קסמו הציבורי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

16 − four =