יריב בן אהרון על ברנר

מן המיצר

ברנר אינו מרפה מאתנו. סופרים נעלמים בתוך ההמולה הגדולה והוא שב וחוזר אל תודעת הדורות. יש הכותבים עליו ביוגרפיות. יש העוסקים בהגותו ובספרותו. יש המניפים בעקבותיו דגלים ויש המגלים תהומות. מגלים ומסתירים, מתווכחים ומנסים להבין. הוא ממשיך לעורר ולהתמיה להרגיז ולאתגר לא רק את המילים אלא את ההוויה החברתית והאישית המשתנה ומבלבלת. .
פרשה מיוחדת בגילוי המתגלגל של מורשת ברנר כתופעה ייחודית זו הם פירושיו המצטברים של יריב בן אהרון ליצירתו. זו איננה דרשה ולא מחקר אקדמי יבש אלא מעקה רוחני לדור המחפש בתוך אי הוודאות. דרך פירושיו של בן- אהרון ניתן להגיע אל העיקר המוסרי המסתתר מאחרי האיש ברנר ומורשתו המחפשת את הריאלי ואת הקדוש. מסכתות ברנריות אלו של יריב בן אהרון נראות כדפי תלמוד מורכבים בהם הפירוש מעטר בביישנות טקסט מרכזי . הפירושים מחברים לנו את הבארות ואת הצמאונות של ברנר עם מקורותיהם וחושפים על ידי כך חיבורים וניתוקים כואבים. הספרים של יריב בן אהרון בהוצאת הנוער העובד והלומד הם עדות ללימוד ברנר הנערך משך שנים עם נוער וצעירים .

עם בא העלייה השלישית ארצה לימד ברנר עברית את חברי גדוד העבודה שסללו את הכביש מטבריה למגדל. ליודעי העברית הרצה הרצאות חשובות על מעמקי הספרות העברית לאחרים מסר מילים ראשונות. פגישות אלו עם חבורות צעירות היו להם לפלא גדול ולו למקור הרהורים ושמחה גדולה. הם ראו בו וביצירתו מקור רוחני עצום והוא חשב כי כמורה הוא נכשל .כמה דורות אחר כך יריב בן אהרון מחייה במסכתות שלו פגישות אלו . נוער של היום מבקש תרגום ופענוח, השלכות אקטואליות ודרך למירוק פנימי. דרך קריאה מחודשת זו עם ברנר ומקורותיו ההיסטוריים והטקסטואלים פוגשים צעירים פגישה מחודשת עם גלגולי התמיהה והכאב של חלוצי העלייה השנייה. המפגש המיוחד עם המורד הגדול נושא בחובו סיכוי עצום ללמידה יוצרת . דרך מסכתות אלו נסללת הדרך לאנשים צעירים המחפשים דרכם בתוך הכאוס והבלבול של ימינו אלה. הם שותפים להכרעותיו של הסופר המסרב לשיתוק רוחני , יחד עם סירובו לקבל תשובות פשוטות .

הפעם זיכה אותנו יריב בן אהרון בפירוש על יצירות של ברנר מתקופת גלותו בלונדון. במרכז עומד סיפורו 'מן המיצר' המגלגל תמונות אוטוביוגרפיות ביצירה ספרותית מורכבת , הכתובה מגילות מגילות. במרכזה דמות מיוחדת שעוברת את כל אימי המהפכה והפוגרום כשהיא מרמזת על האפשרות של גילוי דמות מימי המקרא הרחוקים, ימי ילדות האומה מצד אחד וימי חייה המכוונים למלוא עושר החיים. גם אז כבר ניכרו אותות של שבירת הכלים . ברנר רואה בתקופה בה הוא חי בלונדון בין הפליטים היהודים מרחוק את הפוגרומים שלאחר המהפכה הרוסית הראשונה ב1905. בתקופה זו נופלים נערים וביניהם חבריו על בריקדות שלא ביקשו. הם ביקשו למצוא מוצא מוסרי בהתבוללות לחיק המהפכה ומצאו עצמם נופלים כיהודים. בקריאתו המיוחדת את הימים הוא רואה אותות לאימה המתקרבת . את מסותיו ואת סיפוריו הוא כותב בהתעוררות קודחת ומפחידה, חזונית וטראגית הנראית היום עוד יותר קשה משנראתה אז. הוא כותב על 'ששה מיליונים תלויים בשערה שרופה. ' על 'אחי בני עמי נהיים להרג ומשיסה' ויחד עם זה הוא מאמין כי אסור לסגת מן המערכה , לברוח אל דמיונות או אל צידוקים חלולים.
לעניות דעתי היה ברנר מתפעם ממפעלו של יריב בן אהרון. לא היה כמוהו לדעת את הדיאלקטיקה המיוחדת של המרד וההמשכיות שהתגלמה במסורת החלוצית המתגלגלת עד ימינו. ברנר קרע, בן אהרון חיבר. שניהם נושאים את המרד הקיומי שמסרב להיגיון המוות והריקון הרוחני.
נותר לאחל לכולנו כי ימשיך בן אהרון במפעל הממעמקים שלו .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *