מי קרא ? מברנר עד ימינו

מי קרא ?

כשקוראים לי,
אני רץ אל הדלת
ויוצא לדרכי

כשקוראים לי
אני אורז צידה לדרך,
בקבוק מים,
זיכרון מקוטלג,
גם מפות
ולוח זמנים של רכבת

כשקוראים לי
אני דואג לכבות את האור בבית,
להשתיק את הרדיו
ומסתיר את המפתח בתיבת החשמל

כשקוראים לי
אני נועל את הדלת
מבפנים.
אוטם את האוזניים
ומתכרבל מתחת לשמיכה.

כשקוראים לי אני שואל
מי קרא?
לאן?

במורד

והרי יש דווקא כוחות, הוא בטוח בזה לפעמים, ויש גם שאיפות טובות- וכל זה אובד, מתמזמז; כל זה אינו נאסף- 'כמים המוגרים במורד' . במי האשם ? במורים ? בתלמידים עצמם ? באוויר ? מארה. מפרכסים ומפרכסים כזבובים בכוס חלקה, מטפסים לעלות – ונופלים אחור. מי יעלה ? מי ייתן יד ? מי יחלץ מהתוהו ובוהו?
הקריב הערב. היה כבר ברור, שהיא לא תבוא. אבל הוא לא הלך הביתה. הוא נשאר במקומו. נפשו בכתה בקרבו. הוא הרגיש, שהוא איזה דבר יקר מאד שהולך לאיבוד. שיש לו דמיונות יקרים, שלעולם לא יהיו למציאות; שהוא כל כך סובל- ואין תכלית לסבלונו זה. הוא חמל על עצמו חמלה גדולה כים סוער זה על עצמו, על שנותיו הבאות…
הן כל חייו עוד לפניו: עוד לא מלאו לו שש עשרה…

הוא השתטח. עתידו- אפל. יותר נכון- אין לפניו כל עתיד! והיה לו הרגש, שהוא מוטל על המפתן, על מפתן החיים, בפרוזדור של עולם- ואין מכניס אותו, אין מרחם עליו. הוא הולך ואובד, הוא כבר אבוד.
הסער התחזק. הלבנה נראתה פתאום שטה בין מפלשי עבים. פעם הסתתרה ופעם נגלתה שוב. ובהיגלותה נצנץ בזיכרון ליל – ירח אחד.הוא היה אז בראשונה או בשנייה… עשו טיול לשומרון, ובאחת המושבות שם לנו התלמידים עם הוריהם על הגורן- והוא ביניהם. לפני עלות השחר באה אצלו איזה יקיצה פתאומית נוחה מתוך חלום- קסם ירח. שרר שקט, ובאה אז שעת הסתכלות ארוכה במרחבי היקום, אשר אור- ליל הפלאים נגה עליהם. חוטי כסף לבנים זלפו טוהר: טוב בן ציון, טוב מאד!… ועכשיו- כמה עכורים פני הלבנה… כמה אובדים… אובדים ומלחשים : בכה בנציון! בכה אובד !

אבל בנציון לא בכה הפעם. קהות נפשית תפסתו, שלילת כל מחשבה. מסביב לא נראה איש, הוא היה עזוב, עזוב מכל. רק הרוח תקפה אותו, פרעה את שערותיו, והוא טולטל, סוף סוף, התפלש בחול והתגלגל לרצונו במדרון- הגבעה

י.ח. ברנר בהתחלה

העקדה

אברהם שיבוא והוא בלתי מוזמן
כשלא קראו לו. זה הרי כמו שבסוף השנה, כשהתלמיד הטוב נקרא לקבל את הפרס, התמיד הרע ביותר התרומם בשקט מספסלו המלוכלך בשורה האחרונה בכיתה. וזה משום שחשב שנקרא. כל הכיתה פרצה בצחוק.
ויתכן שלא טעה, שבאמת נקרא בשמו, כשהמורה תכנן לתת פיצוי לתלמיד הטוב ועונש לתלמיד הרע באותה קריאה עצמה.

על פי פראנץ קאפקא

הייתי רוצה להמריא

מחפש ומחפש הייתי… והכוח לעמוד לבדי כמוך, לא היה בי. מנת חלקי היתה תמיד להתגעגע לאחרים ולהיות לבי הולם בחום האהבה. אל תאמין שהיה זה רגש החמלה שעשה אותי ציוני. ציון שלי היא חתיכה הגונה של אגואיזם. אני חש איך רוצה הייתי להמריא, איך רוצה הייתי ליצור, ואיני יכול ושוב אין בי הכוח. ובכל זאת מרגיש אני שבתנאים אחרים אפשר שיכול להיות לי הכוח ואני חש שהכישרון הטבעי אינו נעדר ממני. רק הכוח הוא שחסר לי. וכך הציונות היא בשבילי ביטוי לגעגועי לאהבה. מפני שמודע אני לכך שאלפים זולתי סובלים כמוני, רוצה אני ללכת עמהם, לעבוד עמהם, הוי, לו יכולתי לפחות להשתתף עמהם ברגשות. אולי שוב נתגבר על חולשתנו, שוב נעמוד איתנים על קרקע משלנו ולא נהיה עקורים ורפים כקנה , אולי, אולי עוד אמצא בי אי פעם את הכוח.

שמואל הוגו ברגמן תרגם שלמה צוקר 1902

ראשי פרקים ברנר

בעיירה , במשפחה

בישיבה  בפוצ'ופ עם אורי ניסן  גנסין

גירוש  מהישיבה. חזרה  תשובה. הצלת ספר  התורה. מכתב  מאורי ניסן.  חזרה  בשאלה

היציאה לדרך  כסופר

מעורות  ציילטלין,  החברה 'יוה  איסקובנה' מהפכנית  השואלת ליהדותו ועבריותו.

גיוס לצבא עריקות.  מאסר. הפגישה  עם  שני הדובדבנים תבוננות מגבוה על  הגולים  ה'פשוטים'.  ארגון הברחתו של ברנר ללונדון

הדפוס של  האנרכיסט הגוי שביקש לארגן את  יהודי לונדון לסוציאליזם. כותב  באידיש  מאמרים על חסידות. פוגרומים ברוסיה. חווה  נרצחת כיהודייה. מכתב ארוך עם נבואת  רצחם ל ששה מיליונים. המעורר. ביאליק נבהל.  רביבים גליציה.

עלייה ארצה כפלדמן

לא עובר  את מבחן הבורות  ושב לדפוס

הפועל הצעיר יוסף אהרונויץ  המיואדש לא עורך ורק כשהתאושש מהייאוש  הופך יוסף אהרונוביץ  מנהל  בנק  הפועלים לעתיד עורך העיתון  הפועל הצעיר.

המחרשה והגירוש  מתל אביב

בירושלים מערכת האחדות

חסיה לינסוד ואשתו שלך ברנר

בתל אביב  בבית הספר הגימנסיה מלמד. 'תלמד  בחוץ' התלמידים מבקשים להפריד  בינו לשאר  המורים. רומאן מההתחלה ראשון על ילדי החוץ.

מלחמת עולם הראשונה

גירוש מתל אביב  לשפיה

שיבה לפתח תקווה, גלות לחדרה  גן שמואל

המוצא

גירושין האשה והילד נוסעים לברלין. האמא לומדת את תורת הגן.

במגדל מורה לעברית

מפגש  עם רחל על  שפת הכנרת

מפגשים  בחצר  עם אנשי העלייה השלישית

שיבה לתל אביב

מות טרומפלדור והקמת ההסתדרות.

מאורעות  1921 ורצח ברנר

 

עמידה  מול המוות ומרד  נגדו  להוציא את לשוני  החמה  מול המוות הקר

אי ציפייה מההיסטוריה

ביקורתיות של  המהפכה  הרוסית.

מרד  החיים ומשגב  העמידה  פקוחת העיניים מול  המוות

נגד  הפראזות והבוסר : עבודה  עברית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

three × three =