עפיפונים

קורצ'אק ביקש ממחנכי עמק יזרעאל להניף עם הילדים עפיפונים על הגלבוע. העפיפון רגיש לרוח. הוא מעשה ידיו של הילד. אין הוא דגל המונף על נס קשוח. הוא רגיש ומתקומם נגד , הולך עם ומורד בכוח הכבידה. הוא מודיע לשמים כי מותר להתבונן בהם ולצייר בהם כל זמן שהחוט קשור לאדמה. העפיפון הוא אות לשמחה אך הוא גם יודע עד כמה זו קשורה בקיומו של חוט דק. כמה מעפיפוניו הרוחניים של קורצ'אק הבאנו כאן בספר ועתה אנו מבקשים לערוך מסע בעקבותיו של קורצ'אק בארץ ישראל.
מסעותיו בארץ היו כעפיפוני סיור לתקוותו, לאופק שראה בעת חש כי ספינת חייו עלתה על שרטון. כי העולם התרבותי בו הוא חי נמצא בהסתר פנים ממצפונו ומדרכו. ארץ ישראל הנבנית, צעיריה המחפשים דרך , ילדיה , סיפורה האנושי היו בשבילו כיוון, אפשרות, אוויר לנשימה. השיחות עם ילדי ארץ ישראל, עם מחנכיהם היו לו תמרורי מסע אל האנושות שתצמח אחרי ימיה הקודרים .
סוקרטס שתה את כוס התרעלה כי עמד מאחרי האמת. הוא היה לאבי האתוס הפילוסופי. מרק בלוך ההיסטוריון הצרפתי יהודי שלימד לראות את ההיסטוריה במערכותיה הגדולות כדי לגלות את האדם, יצא ממחקריו, הצטרף למחתרת להלחם נגד הנאצים ונרצח. הוא היה למופת להיסטוריונים. קורצ'אק הנרצח עם סטפה והילדים היה לאבי המחנכים. שלשתם האמינו במבחן החיים. בחיים כמבחן. באחריות לאמת ולאנשים.
ילדי העולם והארץ עדיין תוהים. הרבה מיתרי עפיפונים נחתכים באכזריות או באדישות. המסע בעקבות קורצ'אק בארץ ישראל עבורנו הוא מסע אחרי הסיכוי.אחרי השלום . הוא מבטא את מחויבותנו להשתתף במערכה על עולם ללא ילדים במצוקה, עולם בו הילדים יכולים לבנות עפיפונים ולהטיס אותם. בו משחקים יוצרים ואוהבים. בו נחלצים לפעולה . קורצ'אק האמין כי הנקודה הארכימדית ממנה ניתן להזיז את העולם לכיוון זה היא החינוך.
אנחנו מאמינים כי אם ילכו צעירים רבים בעקבותיו של קורצ'אק בארץ ישראל יוכלו לרכוש ידיד אמיתי במסעם אל עצמם כנושאי תקווה ואחריות.