אבני דרך, אבני בניין מנחם באר

אבני דרך, אבני בניין

מנחם באר

צבעים יהודים הם כנראה אנשים מיוחדים. כך נודעת משפחתו של מנחם באר. הסבא היה צבע שחי בפולין. במברשתו הוא צבע בוודאי דברים רבים אך כשהחל לצבוע אבני דרך הוא צעד יחד אתן. בעקבותיהם הוא עשה את דרכו מפולין להונגריה. אבן אחרי אבן התקדם וצבע עד שהגיע לביתו החדש . הוא היה פולני בהונגריה. הוא הסתובב במקום בלי תעודת זהות וזה מה שעשה אותו לבעל זהות ברורה : יהודי גולה. יהודי גולה הוא אדם החייב להוכיח לעצמו כי בכל בית הוא בבית למרות הסימנים. יהודי גולה אינו יהודי נודד. הוא צובע את אבני הדרך בצבעים של בית. גם בלי תעודה. סיפור זה של צביעת אבני הדרך הוא סיפור המתגלגל במשפחת באר . מקצוע הצבעות ליווה את המשפחה כנראה כמה דורות.
אחרי שעברה המשפחה את תקופת האגדה, אבא של מנחם עבד היה לצבע בבודפשט.הוא היה צייר ללא פנאי לעסוק בייעודו ועל כן הסתפק במברשת וצבע לצבוע בהם בניינים. את מנחם בנו הוא לקח אתו לבנינים שצבע. הוא הפגיש את בנו עם קבלנים,הראה לו קירות, ברזל ולבנים. אם האבא הפך מצייר לצבע מנחם היה ממלווה צבע לארכיטקט. המעבר לא היה פשוט כי הוא כלל בתוכו סערות עולם . ליווי אביו הצבעי היה לו למקור השראה לעתיד הרחוק כאן נטמנו זרעי הארכיטקטורה.
. הוא היה צייר. הוא צייר תמונות . הגדולה בהן הייתה תלויה בביתו של מני תמונה של טבע פראי. סיפרו כי הצייר הגדול ההונגרי שראה את התמונה שיבח אותה. אולם האבא נאלץ לעזוב את האמנות ולהסתפק בצביעת בתים. הוא היה צריך לפרנס את משפחתו.
סוף הסיפור הצבעות מתרחש בישראל. אנו מוצאים את אבא בישראל גר בעכו . הוא מגיע לקיבוץ געתון לצבוע את חדר האוכל של בנו. שבנו תכנן. כבר אין יכולת ואולי גם אבד החשק לצבוע אבני דרך עכשיו צובעים את מפעל חייו, את הבית הציבורי של מנחם בנו הארכיטקט.

איזה מין יהודי הוא מנחם באר ?
אימו יהודייה אורתודוכסית.אורתודוכסית בנוסח ההונגרי זה לא פשוט כי היהדות ההונגרית האורתודוכסית קרבית . בעזרת פרטי המצוות וחידוד הנימוקים היא לוחמת ביהדות הליברלית הניאולוגית שהגיעה להונגריה בעקבות ההשכלה והרפורמה. האמא לא הגיעה מהגרסה החסידית אלא האשכנזית מתנגדית. היא מקפידה במצוות אלא שבנה ילך לגימנסיה ניאולוגית שהיום היינו קוראים לה רפורמית. הדבר חשוב כי שם יש מקהלה ואפשר בה לעשות מוסיקה. ומוסיקה היא חלק בלתי נפרד מהמשפחה של האבא. כמו השכלה ועבודה.
בבית הספר היהודי הניאולוגי הנער ילמד לימודים יהודיים . בניגוד לרוב חבריו ימצא בהם עניין. שם גם ימצא את השומר הצעיר, תנועת הנוער שעשתה מפנה בחייו.

האבא לא מדבר הרבה אך הוא קובע את גורל בנו : הוא מעניק לו שתי מתנות: כלי שרטוט וכינור. אלו מתנות שנמסרות בשתיקה אך הן תארגנה את המפגש בין משאת חייו לבין הביוגרפיה שלו. אלו יהיו אבני הדרך של הבן. גם מן הבית גם מתנועת הנוער מורשת האמנות, ההכשרה המקצועית היעד היו מהולים בתחושה של אחריות רבה לעבודה. אמנם לא במובן המסורתי של פרנסה בנוסח של יהודי הגולה אלא של עבודה הקושרת את הפעילות והיצירה עם האחריות כלפי האנשים והמפעל .
המתח בין התרבות ליחד, בין המקצוע לבין עיקרון שוויון ערך העבודה נשמר על ידי הקבוצה המייסדת של געתון כמתח חיובי. הם מאמינים שהוא ניתן להיפתר באחריות משותפת. הם מאמינים שיש לתת לאנשים ללמוד, שיחד עם בניית המשק יש לטפח את עשייתם האמנותית של חבריו .
שמואליק כ'ץ הצייר שידע את סוד הפסנתר, לקלאסיקה והאקורדיון לשירה ולריקודים יחד עם מני שבכינורו נוגנה מוסיקה הונגרית עממית, ששולבה כמו במסורת ההונגרית יחד מבראהמס, ליסט ועד קודאי וברטוק. מתארגנת באיזור רביעיית מנגנים. הם מנגנים יחד. מני בונה את חייו כך שיהיה לו עם מי לנגן לטווח ארוך. הוא מכין את בניו לנגן זה בצ'לו, ואלו בכינורות וכך נוצרת רביעיית משפחת באר. כנראה שזו היא האוטופיה האמיתית: למצוא עצמך בקיבוץ, בונה בתים ומנגן רביעיות עם בניך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *