באתי להיפרד מאלי בשם שותפיו למעשה התנועתי, בשם חבריו לדרך החינוכית, בשם חבריו, תלמידיו ואוהביו הרבים. לא קל היה להגיד לו בחייו את שהרגשנו. הודף אמן היה של אותות החיבה. הוא ידע לתעל אותם מיד למסלולים של בנייה אותם כה אהב.
לכאורה נאלם היום הדואט הקיומי המופלא שבין אלי ואביבה. הרצוא ושוב בין הפתיחות הרגשית, ההקשבה והתמיכה ללא תנאי מצד אחד, לבין התביעה המתמדת למעשה האחראי , לפעולה בעלת המשמעות מצד שני. אך רצוא ושוב זה של אהבה עמד בכל כך הרבה מבחנים שעתה , אחרי פטירתו,נשאר עמנו. הוא היה לקריאה פנימית נמשכת . שני קולות שהיו לאחד.
אלי היה מעורב במעשה ההיסטורי של הלידה המחודשת אחרי התוהו ובוהו והאסון שפקד את העם היהודי ואת האנושות. כבחור בשנות העשרים הוא פעל וליווה את אנשי אקסודוס לאחר גלותם המחודשת לגרמניה. למרות גילו הצעיר הם נתנו בו אמונם גם במסע הנשים בהריון על פני אירופה בדרכן ארצה . זה היה מעשה של סירוב לקבל את גזר הדין .
הוא עצמו היה נער שעלה ארצה במסגרת עליית הנוער לעין גב. תמיד זכר את איש עליית הנוער בווינה אהרון מנצ'ר שהאמין בו ואפשר את הגעתו ארצה .אלי ידע כי מנצ'ר בא ארצה עם חניכיו אך שב לווינה כשחש שנסגרות האפשרויות , שהנוער לו הוא אחראי בסכנה. על משמרתו נשאר ונרצח יחד עם חניכיו. הוא היה לאלי למופת. אלי האמין בעם היהודי ובאנושות ועל כן היה לציוני הבונה מפעל. הוא מרד דרך המעשה . לא היה איש של נחמות שווא , ולא היה נביא שקר אלא איש המחפש מוצא במעשה.
אלי האמין בפוליטיקה ובכלכלה. הוא האמין כי יש להעמיד אותן לשירות האדם והחברה. בחייו הוכיח כי האגואיזם איננו הכח המניע בעולם. שלטון האדם באדם כמטרות הפוליטיקה והכלכלה היה נראה בעיניו רעיון מבחיל.
בשבילו הקיבוץ היה מרכז של ניסוי אנושי הצומח לבית.
הוא האמין בחזון התעשייה הקיבוצית כיצירה חברתית נאורה ודמוקרטית. להצלחתה הוא הקדיש את כל מרצו, דמיונו, ואת כל הריאליזם היוצר שפיתח. הוא ידע יפה את הפרובלמאטיות אך שש לאתגר .
כריאליסט וכמנהיג התנועה הקיבוצית בעת משברה הגדול הוא לקח על עצמו אחריות גדולה ונהג באצילות. אני מאמין כי ההיסטוריונים יוכיחו ברבות הימים כי האצבע שלו היתה טמונה בסכר בזמן הסערה ולפניה. הוא כאב את השבר.
תלמידיו ותלמידי תלמידיו ימשיכו לשאת בלבם את חזונו לחברה ישראלית שונה, ליצירה שיתופית מתחדשת, להעמקת תרבות קהילתית יהודית, לאותו שיר המעלות שהיה שר ומדביק את כולנו בעליית נשמתו.