מקזבלנקה ועד עין גב

ברמי לוגאסי נולד וגדל בקזבלנקה, מרוקו, בבית מסורתי. אביו היה רב בעיר. בהיותו נער נחשף ליחס העוין של הערבים כלפי היהודים שהיו על רקע כלכלי. היהודים הואשמו במצבם הכלכלי הקשה של הערבים. בשנות ה-40 הגיעו למרוקו שליחים מהארץ שהלהיבו את הנוער ומשכו רבים לפעל הציוני. הם גם עזרו לארגן הגנה עצמית של היהודים.
קבוצות צעירים שהרעיון הציוני והקיבוץ משכו אותם התארגנו להכשרה בצרפת ולעלייה ארצה. בהכשרה כזו נאספו צעירים מאירופה וממרוקו לגרעיני התיישבות.
בראמי הגיע ארצה עם גרעין הסולל. הגרעין הגיע לעין גב ב1950.עבד בענפי חקלאות שונים. ב1962 נשלח לאלג'יר כשליח הסוכנות לפעול בקרב נוער ומשפחות להניעם ולעזור להם לעלות ארצה.
כאשר חזר ארצה היה בין מקימי מכון האריזה לתמרים במפעלי עמק הירדן וניהל אותו משך 17 שנים.
בראמי היה בין העובדים בחניון שלימים היה לכפר הנופש. בימים ההם היה כפר הנופש כפר של בונגלוס.
בראמי יצא ללימודי תעודה בתיירות וסיים באוניברסיטת חיפה. הוא עבד בקיוסק עם גרי גסול. לימים היה למנהל חברת השיט. בתקופה זו התפתחה התיירות הצליינית, הוגדל צי הספינות ונבנה המזח השני. בראמי קשר קשרים עם חברות תיירות ועם קבוצות של תיירים, במיוחד דוברי צרפתית. הוא היה למסביר הקיבוץ ומדינת ישראל.
בשנת 1988 קיבל בראמי את הפרס של עובד מצטיין בתיירות מטעם משרד התיירות

ב1990 החלה לפעול רכבת התיירים 'סיורכבת= דרך הקיבוץ'. בראמי השתלב במפעל.
כמה שנים עסק בראמי בפיתוח תהליך לייבוש בננות ופירות נוספים.

בגיל שמונים , בבית הסיעודי, החל בראמי לצייר.
כמה מפירות עבודתו אנו מציגים בפני הציבור בהרבה הערכה על מפעל חייו.