מה היה אומר ברל
אנכרוניזם ונוסטלגיה חיידקים המלווים את העבודה ההיסטורית השולחת מן ההווה שאלות אל מעבדת העבר שלא חוזרת אף פעם על ממצאי ניסיונותיה בעבר.
ההזדהות העמוקה עם האנשים דווקא משום שניסיונם לא יכול לחזור.הקשר עמם הוא קשר של ירושה ולא של צוואה. מאמצים אבות. מלאכה זהירה אם רוצים לקחת ברצינות את הסיפור.

ישראל ואליעזר שוחט שני חברי העלייה השנייה
המנהיג הכריזמטי המנסה להתערב בהיסטוריה והצדיק הכפרי המנסה לחיות בטבע ובמוסר.
דב סדן : איך יכול להיות שהם אחים?
האחד עם נטייה להיות מטורף דתי והשני עם כוח התפרצות געשי.
ברל : לא רק שהם יכולים להיות אחים : הם יכולים לשכון בלב של איש אחד. דב סדן כבר מבין שברל מדבר על עצמו : ומה קורה במוחו של האיש בזה שואל דב סדן ?
גיהינום משיב ברל כצנלסון.

תקופת העלייה השנייה התקופה של הרצל וביאליק
מפנה הדורות הצנטריפוגה המעצבת : גורדון, הרב קוק , שלמה צמח, ישראל שוחט בימי תסיסה ומהפכה מתקרבת
תקופת משבר המהפכה והייאוש.
לקראת שואת
ברל איש מורכב. בוערת בקרבו אש היהדות והעם היהודי ומחויבות אנושית גדולה. שתיהן מזינות אחת את השנייה. בספריית אביו ספרי מסורת וספרי השכלה וכשהחלה להתפשט תנועת הספריות העבריות ברוסיה וברל ארגן תנועת נוער שהיתה מאורגנת מסביב לספרייה הוא היה מדריך את חניכיו לקרוא תמיד משתי הקצוות. על רקע זה הוא היה מעורב בתנועות רבות כדי להגיע אל העולם שבו יכול היה להאמין. המבוכה הרעיונית של סוף המהפכה הרוסית הראשונה לא גרמה לו לשיתוק אלא לחיפושי דרך. היה מאזין להבטחותיהן הנלהבות של הקבוצות הציוניות והסוציאליסטיות השונות ולא היה יכול שלא לראות את התפרים הפתוחים של כל אחת מהדרכים. של האורטודוקסיה המתבצרת באשליית הכאן, של המהפכנות המבקשת לפתור את בעיית היהודים על ידי יצירה של תשתית פוליטית אלטרנטיבית כולל תפישת ההתבוללות אל חיק העתיד. של הבורגנות היהודית החדשה המתאמצת לחדור אל החברה הגבוהה הרוסית אפופת האנטישמיות כמיתוס מארגן סמכות לבעלי הסמכות והכוח. של הציונות התרבותית המבקשת לפתור את הבעיה בשיטה פילנטרופית . הוא מגלה אנשים טובים בכל המחנות אך את המבוי הסתום. הוא מנסה לעבור לחיי עבודה ונכשל ואז הוא חולה. משבר רגשי ובריאותי שמחולל אצלו מחלה פיסית ונפשית שמביאה אותו להכרעה. לעלות ארצה כאל חוף אחרון. ההגשמה עצמה בה הכרעות הופכות לנקודת מוצא אכסיסטנציאלית אישית המקשיבה לאני כיוצר, כמחוייב כיחיד הפונה אל ציבור המבקש נתיבות לקבוצה.

החיפוש אחר הניסיון של העובד הערבי

תבונת כפיים

איננו רוצים להיות נושא לקטרזיס

המרד הערבי כפלישת הפאשיזם העולמי

'לא להשתעבד ולהתמכר לעוול שעשו לך
1937

עם אדם של גורדון מול התפישה של טבנקין כי ביחסים בין האומות רק הכוח הוא שמכריע.

מדינה צומחת מלמטה

ההתנדבות ונימוקים נגדה. מה ייעשה הסיפור של הצבא לאדם

לא רק צבא, ודחיפת האימפריה הבריטית כנושאת אחריות

מדינת ישראל לא תוקם על ידי הצהרות לא פחות מפתרון לעם היהודי
ולא פחות ממרכז רוחני

דיאלוג עם העולם המטורף

קידוש השם או משיחיות השקר

לא פולחן מוות ולא הונאת הבורגנות

200 ימי החרדה

אל מול הערבים : פיתוח מדינת הרווחה.

לעמוד מול הפאשיזם הערבי ולהאמין בתהליכים חברתיים

אל מול תנועות פרוגרסיביות שמעלימות עיין מהגורל היהודי ואפילו מוכנות להקריב אותו על מזבח הקידמה : זהו סימפטום לשקר

בעיית השואה: מעמידה מול קידוש השם ומשיחיות השקר

הניצחון. מה קנה המידה של הניצחון

הציונות אינה חיבור מכני לאחר ניתוק : אנו אוד מוצל מאש כיצד הופכים את האוד לצמח לא על ידי הפיכת הפחמיות להשקפת עולם. כיצד שותלים אותו בקרקע ומשקים ומעדרים עד שיחיה ויינק ויעשה שורש וענף?

לנוכח ריב אחים איבה יוקדת בין השבים לבין שארית הפליטה בארץ אשר לא הלכה בגוןלה ופירודים בקרב השבים עצמם ומחלוקת בין ראשיהם
'אש המריבה יום ולילה דולקת ולבות האוהבים חולקת' 'יגער ה' בך השטן ויגער ה' בך הבוחר בירושלים, הלא זה אוד מוצל מאש' זכריה ג' ב'

זכריה

אל מול תנועות שמרניות הקושרות את פיתוח הלאומיות היהודית עם השמרנות בעולם

ליצור את הכלים שידגישו את הצד ההתנדבותי שלאחר הקמת המסגרת המחייבת

200 ימי חרדה : האם להתנדב כדי להדגיש את אי ההתנדבות של הרוב או חלוציות לאחר יצירת מסגרת כוללת.

מקום המדינה אל מול קואליציות משונות של ארץ ישראל השלמה עם אי הקמת המדינה

ברל כצנלסון לנהל משא ומתן.

איך מבחינים בין אחריות לבין שררה
איך מבחינים בין אמונה לקנאות
איך מבחינים בין הגשמה לאופורטוניזם
איך מבחינים בין שורשים לבין נוסטלגיה
איך מבחינים בין תפישה במרכזה עומד היחיד לבין אגואיזם
איך מבחינים בין תפישה חברתית לבין קולקטיביזם
איך מבחינים בין חובת קריאת אותות הזמן לבין עריצותם של סימפטומים
איך מבחינים בין ביקורת לבין חשדנות מתרצת וקלה
איך מבחינים בין אהבת ישראל לבין אפולוגטיקה מסתירה איבון ומחלוקות
איך מגשרים בין שורשים לבין אנטנה
איך מגשרים בין תרבות והזכות לחידוש ותיקון
איך מגשרים בין חלוצים לבין עם
איך מגשרים בין אומות לבין אחריות אנושית

אין קיום יהודי מודרני ללא דמוקרטיה
דמוקרטיה היא המתודה לחיי יהודים היא מאפשרת ביטוי ליחידים וקבוצות, היא מחייבת אחריות הדדית.
היא מתנזרת מקביעות תיאולוגיות ובשל כך מאפשרת אמונות שונות בתחום התיאולוגי והדתי.
סובלנות וקידמה מקיימים ביניהם יחסים מורכבים בהם אין האחד יכול באף רגע להתעלם מתביעת השני.