דב גולן

דב גולן או ראזק עבדול קאדר הוא צאצא של האמיר האלג'יראי עבדול קאדר שמרד בצרפתים במרד ארוך מ1832 ועד 1847.המרד נמשך כל כך הרבה זמן כי היו בו גם פרקי שלום ושביתות נשק . הוא נבחר כאמיר, כנציג שבטים רבים במקום. כאמיר הוא ניהל דיפלומטיה מורכבת שאפשרה לו לארגן שבטים רבים באלז'יר תחת מנהיגותו. תקופות ארוכות נבנתה תחת שלטונו מדינה בפועל. מכיוון שהיה גם איש פוליטי וגם איש דת סופי ממסדר הקאדריה נמשח על ידי ראשי שבטים לאמיר. המרד שנמשך שנים הסתיים בבריחתו למרוקו. השולטן המרוקאי שקיבל אותו תחת חסותו הסיר את חסותו בעקב מפלתו בפני הצבא הצרפתי. עבדול קאדר נכנע ונאסר בצרפת. הוא שוחרר בידי נפוליאון השלישי שהעריץ אותו.הוא ראה בו מי שיכול להקים מלכות ערבית פרו צרפתית . השולטן העות'מאני והשלטון הצרפתי תמכו בו. הוא התחייב כלפי הצרפתים לא להתערב באלג'יר וכלפי העות'מאנים לא לבקש חסות ממעצמה זרה. לסוריה הוא הגיע ב1855 כאיש מפורסם . אחריו הגיעו בגלים מאמיניו מאלג'יר. ב1860 הציל קתולים וצרפתים רבים בסוריה מידי המון סוער בפוגרום אכזרי בו נהרגו אלפים. על כך קיבל אות הצטיינות מהצרפתים . הוא הגיע לפאריס כאורח התערוכות הבינלאומיות והיה אורח כבוד בחנוכת תעלת סואץ.. האמיר עבדול קאדר הסופי הלוחם ואיש השלום סרב לשוב אל הפוליטיקה . הוא הנהיג את אוכלוסית המתיישבים האלג'יראים בסוריה ובארץ ישראל. משפחתו בעלת הרבה אדמות בסוריה ובפלשתינה חיה במעין חצר מלוכה מלאת הדר.
דמותו של הסבא הזקן של עבדול ראזק קאדר היא עדיין דמות לאומית באלג'יר . גופתו הועברה מסוריה ב1966 ונקברה באלג'יר. על שמו הוקמו מוסדות רבים במקום.

נינו עבדול ראזק קאדר נקבר בקיבוץ אפיקים תחת השם דב גולן. עוד בימיו הוא היה אגדה נלחשת . לפי השמועה היה מעין מרגל שעבר מצד אל צד, דמות תמהונית המעורבת בעסקי הסוד של ארץ ישראל והציונות. הספר שכתב בצרפת ב1962 ויצא בסדרה רצינית של 'מחברות חופשיות' בהוצאת מספרו בפאריס נקרא 'הקונפליקט היהודי ערבי' והוא נפתח במילים אלו

'אם המחבר, בניגוד לתפישה הפורמליסטית של האובייקטיביות תופש עמדה זה משום שהאובייקטיביות הריאלית משמעותה להישאר צמודים למציאות ולחיים כתנועה ומשום אמונתו שמציאות חיה זו מעורבת ונאבקת לטובת המתפתח ונגד המתפורר, לטובת המתקדם ונגד הנסוג, לטובת הבינלאומיות ונגד הלאומנות, לטובת האחווה האנושית ונגד הגזענות , לטובת שחרור העמים ונגד ניצולם ודיכויים.'

אלו לא שורות הנכתבות על ידי איש מעורער. או הרפתקן סהרורי. הספר עצמו גדוש אינפורמציה והגות . במרכזו הרעיון שהסכסוכים במזרח התיכון שנתפשים כסכסוכים מקומיים, בין עדתיים , בין דתיים, נובעים דווקא מסכסוכים בין אימפריאליים. גם הבריטים וגם הצרפתים זקוקים היו לסכסוכים מקומיים על מנת למשול. לדעתו העימות הערבי יהודי משרת נאמנה את משחקי המעצמות במזרח התיכון. הספר זרוע ניתוחים חברתיים וכלכליים, אך גם עדויות על מאורעות שונים.
בילדותו למד בביירות והתמרד נגד אביו. נגד נהנתונותו הפיאודלית ונגד ניסיונותיו לשררה בחסות צרפת. מרד הבן היה כל כך טעון שהוא למד להתאגרף כדי להצליח להכות את אביו. בכל זאת קיבל על עצמו אחריות לאדמות רבות בחורן ובגולן והקים שם חווה בשם סג'רה. הוא היה לשמאלן וראה עצמו כמהפכן.

למרות שיוצאי אלג'יר ביישוב הערבי היו פעילים מאד במאורעות 1936- 1939 משפחת האמיר קיימה מגעים חמים עם המפעל הציוני ועם החלוצים. כך נודע לעבדול ראזק על הציונות ועל ההתיישבות הקיבוצית. כנוטה למחשבה סוציאליסטית הוא קשר קשרים. הוא האמין בדגל האדום שהונף בקיבוצים וראה בהם מופת לחברה בה האמין. הוא בא בקשר עם חברי עין גב . התנגדותו לפיאודליזם הערבי הביא אותו לקשרים עם ההגנה ולתפישה המתנגדת ללאומנות הערבית שהיתה לדעתו המצאה של הקולוניאליזם האירופי. במלחמת העולם השנייה הצטרף לכוחות צרפת החופשית והוצב על גבול סוריה ועבר הירדן. . עם כיבוש סוריה ולבנון של וישי על ידי הכוחות של אנגליה וצרפת החופשית יצא לגולן נקדימון אלטשולר איש רחובות. תפקידו היה לעמוד על הסיכויים לשמור על האדמות שנרכשו על ידי נציגי הבארון רוטשילד בסוף המאה התשע עשרה. הוא היה קשור גם לאנשי הפלמ'ח שפוזרו בסוריה כאנשי מודיעין. אלטשולר בא במגע עם עבדול ראזק. איש הקשר בין נקדימון אלטשולר לבין ממסד ההגנה בארץ היה טדי קולק מעין גב. מפקד ההגנה באיזור היה ג'ורה חבר אפיקים וכך התקשר גם לקיבוץ אפיקים.

עוד בת משפחה של עבדול ראזק, נסיכה משפחתית הגיעה ארצה למפעל הקיבוצי. היא החליפה את שמה לנטאשה בעקבות הרומאן של טולסטוי מלחמה ושלום והצטרפה לקיבוץ רמת יוחנן. שם נקראה רות. היא היתה לאחות , שותפה מלאה לחלום הציוני.
אחרי סיום שלטון וישי בסוריה התסיסה הלאומית היתה גדולה. הערבים תבעו עצמאות. היה מרד וחיל האוויר הצרפתי תקף את דמשק . כנראה שהיו צרפתים שחשבו להתמודד עם ההתנגדות הלאומית הערבית להשפעת צרפת על סוריה על ידי המלכת משפחת אל קאדר כמושלים על סוריה. כשהוקמה סוריה העצמאית ב1946 גורשו בני משפחה רבים . עבדול ראזק הגיע לצרפת עם כמה מבני משפחתו. עם פרוץ מלחמת ויטנאם גויס אחיו ונפל בצבא צרפת. ראזק התנגד למלחמה והיה חלק מאנשי השמאל הצרפתי שביקשו לסיים את המלחמה.

עם התחלת המרד האלג'ירי נגד צרפת בשנות החמישים עבדול ראזק חש כי המרד קורא לו. הרי הוא הצאצא של המורד האלג'יראי הגדול בצרפת. הוא חלם על מרד שמאלני, אנטי אימפריאלי, הנושא רעיון של חירות וסוציאליזם. באותו זמן קשר את גורלו עם אשה יהודיה מפולין גם היא מתומכי השמאל. המורדים באלז'יר מינו אותו לנציגם במזרח גרמניה שם היה מרצה על המרד כשחברתו מתרגמת את נאומיו לגרמנית. מקץ קצת יותר משנה נסע ראזק עם אשתו לאלג'יר. כשגילה כי המהפכה סטתה לכיוון לאומני התמרד, נתפש על ידי הצבא האלג'ירי, נחבש ועונה. הוא שוחרר כתוצאה מלחץ בינלאומי של חבריו תומכי המרד באלז'יר והמשיך להתגורר במקום. אך אשתו רצתה לנוח מפעילותם המהפכנית והם נפרדו. הוא חזר לארץ לקיבוץ ופגש שם את חברתו השנייה יהודית שהיתה רופאת שיניים . יחד הם עברו ליד פאריס על ידה הקימו חווה קטנה בה חיו אך זכו כנראה לאיומים של השירותים החשאיים של אלז'יר. . הוא החל לפרסם את המחקר על המזרח התיכון. והעז להגיד בפומבי את תפישתו הפרו ציונית.
השירותים החשאיים של אלג'יר רדפו אחריו והוא חש כי מצבו הופך להיות מסוכן. הוא נמלט עם אשתו היהודייה ארצה והתגורר בקיבוץ עין גב. כאן היו לו קשרים עם וותיקים שזכרו אותו משנות הארבעים ועם עולים שהגיעו ארצה ממרוקו בשנות החמישים המוקדמות. אך בהיותו בעין גב חלם להמשיך את מעורבותו ועזב את הארץ ושב לצרפת.
אחרי שנים הוא שב ארצה לבדו. התגורר במושבה מגדל . בצריף שבמקום הקים מעין מקדש לגיבורי המהפכה. על קירותיו היו תלויות תמונות של גדולי המהפכה מקובה ועד סין. הוא היה חולה ובודד. ביקרו אצלו חברי עין גב ואפיקים. אז כנראה החליט להחליף את שמו לעברית דב גולן. הוא ביקש להיקבר באפיקים. בגלל בדידותו כשנפל בביתו אף אחד לא שם לב ורק כעבור כמה ימים נמצאה גופתו.בלוויתו השתתפו חבריו הקרובים . אוירה של סוד שררה סביב דמותו והסיפורים אודותיו מתגלגלים.