המחקר של סטיבן כהן על הבונים

קראתי בעניין רב את מחקרם של סטיבן כהן וחברו על בוגרי הבונים. המחקר מאד מעניין. מעבר לכך שהוא מוכיח מה שמשתתפיו ברובם ביקשו להוכיח, כלומר את אהבתם לימי נעוריהם היהודיים כפי שצמחו בתנועת הנוער . חשיבותו של המחקר שהוא מחייב חשיבה של מעשה החינוך היהודי המתמשך משך עשרות בשנים.
הבונים היתה תנועת הנוער הראשונה בארצות הברית שביקשה לא רק לחקות את תנועת הנוער היהודי במזרח אירופה ובמערבה אלא להצמיח תנועת נוער מתוך תפישה של אנשים שצמחו בתרבות של ארצות הברית. כתנועה של ני מהגרים היא לקחה ברצינות את התרבות הזו , למדה ממנה ולא התייחסה אליה כשבר מרוקן של תרבות יהודית באירופה. תפישת הגולה שלה היתה לכן מיוחדת ולא היתה דומה למסגרת תנועות הנוער המסורתיות. מאז ייסודה למדו ממנה שאר תנועות את הקו הזה.
מעניין לראות כיצד הנאמנות ליצירה של ארץ ישראל ולמדינת ישראל לא המעיטה את רוח ההיצמדות למה שנתפש כערכי העל של החברה בארצות הברית. המחשבה על ישראל כארץ שנתבע ממנה להגשים ערכי אדם ליברליים ואחריות סוציאליסטית דמוקרטית יצרו מחויבות לראייה מוסרית של הפוליטיקה גם בארצות הברית . הבונים הצליחה ולפעמים הצליחה יותר מדי לתבוע מהפוליטיקה הרחבה לשקף את אשר הצליחה לקיים בתוך הקבוצה והשכבה החינוכית בתנועת הנוער . אם במסגרת התנועה אפשר לאהוב אחד את השני, לראות הכל מזווית ראייה של בחירה ואחריות, אם אפשר לנווט את הכאן ועכשיו לאור מטרות רחוקות מעבר לאוקיינוס למה שהפוליטיקאים בישראל וארצות הברית לא יצליחו לעשות זאת למה שלא יוכלו אנשי הכלכלה והחינוך הפורמלי להגשים את שקורה באופן לא פורמאלי במחנה הקיץ ובוויכוח הרעיוני בתנועה ?
ביהדות אירופה פעלו פילנטרופים רבים למען מה שקראו פרודוקטיביזציה של העם היהודי. הם חלמו שהיהודים שילמדו להיות מסגרים טובים, חקלאים טובים יוכלו להיקלט ברוסיה הצארית ובפולין. אך היה קשה לשכנע את היהודי הצעיר לצאת ממסגרות צמיחתו ולערוך מהפכה מחדש. מי הצליח בכך בגדול? הציונים. הם שביקשו עלייה והתיישבות מחוץ לרוסיה ופולין לימדו את הצעירים בהכשרות חקלאיות ובסדנאות ההכשרה עבודת כפיים נאורה. מה שאי אפשר היה להשיג במסגרת החינוך הפורמלי הושג על ידי החינוך הלא פורמלי. דומה כי תהליך דומה קרה בחינוך יהודי. החינוך היהודי הפורמלי של בית הכנסת או של בתי הספר, שלא לדבר על אותו חינוך שהתבטא ברצון ההורים שלא להעניק לילדיהם את תסביכי הזהות היהודית על ידי הנחלה אקטיבית של בורות היה צריך לקבל השראה מהחינוך היהודי הלא פורמאלי של תנועת הנוער . תנועות הנוער החלוציות שמצד אחד לא תבעו משטר של הישגים פורמאלים וגם לא יצרו היררכיה ממסדית העניקו חוט שדרה ומטרות לקהילה היהודית. הם העניקו לה השראה לעשות ולתבוע. הם תבעו מחניכיהם לפרוץ את מקובל ולדעת גם את הקרוב וגם את הרחוק.
עד כמה שאני מתבונן מרחוק בהתארגנות היהודית ארצות הברית של היום אני חש כי היא מכוונת יותר לגילוי האנשים מאשר לחשיפת הערכים הטרנסצנדנטים או התיאולוגיים. שינוי זה אינו זר גם לאירגונים הדתיים. (שמתי לב שבבתי הכנסת הרבנים מתבוננים פחות בתקרה בחיפושם אחרי השראה מגבוה. הם מחפשים את האנשים, את תוגתם ואת שמחתם, הם פוקדים יותר את מאמינים מאשר את האמונה. דווקא תכונות אלו קושרים אותם אל המתרחש בין בני האדם . תנועת הנוער מעניקה זאת בשפע דווקא משום שהיא קוראת להרפתקאה אישית ומאמינה לא רק בזהירות של פדגוגים שלא לגרום טראומה ופוסט טראומה אלא שהיא יוצאת מתוך נח כי חיים סטריליים מאחריות מגבירים את הבדידות ואי המוצא. )
אסור לשכוח כי הבונים היא תנועה שפעלה בתנאים משתנים בתוך החברה האמריקאית והישראלית. בימים של עימות וקונפורמיות, בימים של ליברליזם אקטיבי המוצא עצמו מול קיר של שמרנות ובימים של שלטון של שמרנות קונפורמית . ימים שמעלים מנהיגות שונה . המפגש עם ישראל על עליותיה ומורדותיה הוא מפגש עם חברה קונקרטית שצריכה להעניק מימד יהודי עברי להיותה חברה במשפחת העמים וזו משפחה קשה. ישראל מעניקה לבוגרי הבונים גם בית וייעוד אך גם קנה מידה קשה לפיצוח השואל ללא הרף שאלות בעלות משמעות גם בחברה של ארצות הברית.
למרות נבואות הזעם של אובדן ליהדות זמננו צריך להבין כי סובייקטיבית לפחות הדור הצעיר של יהודי העולם חש כי היהדות ניתנת היום לבחירתו. אינני יודע אם ההיסטוריה תוכיח כי אכן זהו המצב אך סובייקטיבית לפחות זוהי תחושתם של רוב יהודי העולם. המושג של התבוללות אינו המושג המדייק בתיאור של המצב הנוכחי. דווקא המוטיבציה למאמץ להיפטר מהיהדות והיהודיות יורדת. המחסומים העומדים בפני יהודים המבקשים מעמד בחברה הנמיכו מאד. אך מה שגדל באופן מבהיל היא הבורות הצומחת יחד עם הנגישות לדעת. אפשר להגיע בקלות לכל מידע אך קשה לגייס את הסקרנות . המון תשובות משתוללות בשוק אך חוסר המוצא גדל. ההכרה כי לעתים קרובות הקידמה יכולה רק להבטיח כי ניתן וצריך לשבור את הקהילה והאחריות ההדדית , כי הכוח לו הכל שואפים חייב לשבור את התרבות המשותפת שהאינדיבידואליזם חייב להיות מבוסס לא על הערך של היחיד אלא על בדידותו ועל חוסר יכולתו להתקשר , שאין הוא צריך לחתור לבטא את חירותו אלא להישאר כלוא בעקרותו.
מול הגלים הללו יש לבוגרי הבונים מה להציב.
בסקר מעניין לראות עד כמה בוגרי הבונים הצליחו ליצור מסורת העוברת מדור אל דור. חברי תנועה הם בנים של חברי תנועה. אך יש יסוד אחד חשוב שלא הופיע במחקר וזוהי הקהילה הישראלית. גלות בני הארץ יוצרת דפוס תרבותי יהודי חשוב המביא לא מעט חניכים לתנועה. מי שקיבל את יהדותו דרך התרבות הישראלית .בני הישראלים אינם יהודי בית כנסת, לפחות עדיין. תנועת הנוער הציונית צריכה לגשת ברצינות לקהילה רחבה זו.
כל מה שכתבתי כאן צריך להתקבל בזהירות. תמיד טענתי שהאוקיינוס גדול ועמוק ומפה אין רואים במדויק מ שקור שם אצלכם. לכן אינכם צריכים לקבל את דברי שנאמרו בכל הכנות והאהבה אך אלו השתיים לפעמים חוסמות בפני ההבנה.

דרישת שלום חמה
מוקי צור