בין היסטוריה  המבקשת לפזר  את הקסם לזו  המבקשת  להאיר אותו.

הצד ההיסטורי ביקורתי.מוותר על החלום. הסילוף שבשתי  הדרכים.

 

לא להיות  קרבנות של מיתולוגיה המדברת על ירח דבש ולא  על  דמעות בנוגע ליהדות ארצות ערב

 

אין זו  היסטוריה  של עדה אלא של עולם גם כשיש  בו עדות. . הקהילות היהודיות קשורות אחת לשנייה  במיוחד אלו  הנמצאות תחת  שלטון  עות'מאני.

 

לא כל ארצות  שמדברות ערבית  נמצאות תחת  השלטון  העותמאני  כמו מארוקו למשל

לומדים את המקורות  בערבית  בעוד  שיהדות  אשכנז לומדים באידיש.

 

יש  שפות יהודיות  בעיראק, צפון אפריקה ואחרות. יש ספרדית אך אין בפולין, רוסיה וכו'

ההיסטוריה  של יהודי  המזרח היא פוליפונית.

 

לא להסתמך על זיכרונות כי הזיכרונות  הן דרך להשתיק את הזיכרון הן כוללות מיתילוזציה

לרבים תקופת הגירוש  מארצות ערב  היא תקופת הנעורים. הנעורים יש  בהם משהו מיתולוגי – ראשוני, השען על עבר  ועל עתיד  רחוק. אין להם זמן להתעכב  על פרטים.

בעובדה  היא  1000000 יהודים בארצות ערב ב1945

היום כמה  אלפים  במיוח  במדינות לא  ערביות כמו פרס וטורקיה.

הגירוש  של יהודי  ארצות ערב לא  היה אקט פורמאלי חוץ ממצריים. הוא היה  בנוי מזריעת פחד.  חוקים כלכליים. נכונות מדינת ישראל לקבל את העולים.  סגירת מדינות אחרות שלא דאגו לא להוצאה ולא לקליטה.

 

ההשכלה והציונות הצומחות מתוך התרבות הדתית והרוסית מתוך ניתוק בולט ממנה.

מעמד הדימי, האזרחות דרגה ב'  הופכת לפרובלמטית כאשר השלטון האירופי מוחק אותה בכיוונו לעמוד מעל לאסלאם וללאומיות המקומית . תרבות קולוניאלית מעודדת אנשים לפרוץ את  מעגל השייכות ולהפוך חלק מהמעמד הטוב. במיוחד הקולוניאליזם.

 

מכונת התעמולה  הנאצית והפאשיסטית עבדה קשה  במלחמת העולם השנייה. אנטישמיות מופצת באופן  גדול והיא ממשיכה את התהליך  שבו הנוצרים צריכים להגן על עצמם על ידי הזדהות עם  הלאומנים יחד  עמהם.

 

מאבק  באוליגרכיה ובממסד היהודי עד רגעי ההכרעה כשברור  שהלחץ לגירוש הופך למכריע. אך לא  בנימוקים אנטישמים כי זה טאבו  בתרבות העולמית.

 

אליאנס  בית הספר  הצרפתי  היה ארגון א- ציוני או אפילו אנטי ציוני ובכל זאת אובייקטיבית  תמך  בתרבות הציונית ובציונות בתוכו  קמו קבוצות ציוניות.

נציגים של מדינות ערב היו  בחובבי ציון ובקונגרסים הציונים מההתחלה אך  חשו שהיתה מידת בוז  כלפיהם.

ירידת המסורת הביאה לניתוק תחושת הבית עם מקום הגלויות השונות היתה  תחושת  שחרור ממחויבות למקום

 

המתח הפנימי  בתוך הקהילות היהודיות  בארצות  ערב היה גדול.

מצב  היהודים הורע  כמו מצב  הנוצרים.

אלו האחרונים ביקשו להעלות את  הערביות מול האיסלאם. ממציאי  הלאומיות  הערבית היו נוצרים.

הם הגישו סיסמאות רבות אך גורו על ידי כוחות איסלאמיסטים.

חלק  מהסיפור של יהודי ארצות ערב  הוא  גם  סיפור מעמדי.

עליית אינטליגנציה  צעירה ללהט  העשייה  בארצות   ערב  זהו חלק מצמיחת האנטישמיות- שלא יתפשו לנו את המקום. ליחסים היה  גם אלמנט חברתי כלכלי.

יהודים תפשו מקום  מאבק למען  חברה  אחרת. בין הקומוניסטים ובין

הקשר  בין ציונים לבין קומוניסטים? בעיראק  רב  הצעירים היהודים   קומוניסטים ולא ציונים אך הם נידונים יחד.