השואה הידיגר

הידיגר והשואה

בובר מגיב על הידיגר : לא ראה את אפשרות הדיאלוג כמו ברגמן רליגיוזיות ללא אלוהים.
ברגמן : אלוהים כמימד הכרחי
האם יש קשר בין תורתו של הידיגר לבין הזדהותו עם הנאצים.
הצורך בחידוש החיים הרונטי, האריסטוקרטי
פרימאט הפעולה בלי התקווה שבה. אל האפס ומן האפס. הפעולה כנגד הקונטמפלציה.

אקולוגיה והשואה
השואה מכפרוייקט 'אקולוגי' ביעור וניקוי העולם. גר התיל והריסוס בגזים המיועדים לטהר את הסביבה. אושביץ כעיר גרמנית חדשה על פי תוכניות של בינוי יחסים חדשים לטבע
גינון ושמירה על הטבע מתן אקולוגיה לגזע האדונים. לבער כמו לרסס את הסביבה ממי שזה אינו ביתם.
במקביל לנטיעת חרדת חובה להתגבר ולעשות את הראוי : לרצוח בלי להסס. ניואקאנטיאנים ואנשים שהפנימו את המסר הנאצי.
תורת הגנים של מורי עיצוב נוף גרמנים

ההיסטוריוגרפיה היהודית והשואה

ההפרדה בין נצח האומה לבין תופעת השואה.
היסטוריה יהודית והשואה
אנטישמיות ואנטישמיות של השואה
האם נקרא את דרייפוס לאור השואה או את השואה לאור דרייפוס.
האם האנטישמיות המסורתית היא ההסבר על הנאציזם ?
הקריאה הציונית והקריאה הסוציאליסטית לא השתנו עם השואה למרות שלכאורה בשרו את בואה.
האם הבשורה לא היתה מחסום בפני היכולת לקרוא את המתרחש ?
האם התרחשות הואה לא יצרה קיבוע לתיאוריות הקודמות ?
מאהלר אי הבנה של השורשים הכלכליים מעמדיים של השואה
סאלו בארון : אאסור שהשואה תמחוק את ההישגים של ההיסטוריה לפרוץ את מחסום הדמעות
ההיסטוריונים שבו אל התיאוריות הישנות : הומניזם ליברלי, התבוללות, ציונות, מהפכת העולם.
שיחה עם אבא קובנר על מלחמת יום הכיפורים. ננשארנו כמו שהיינו
בין נאמנות : לא נבגוד בחלום נעורינו ביודענו כי רבים הלחצים לאבד את החלום
האם משמעות הדבר אופציה לאופורטוניזם המשתלב בדוגמאטיקה.
נימוקים ריאלים נענים בהצהרות מוסריות עקרוניות והצהרת עקרונות מוסריות נענות בתביעה לריאליזם.

סיום הקריאה ההגליאנית על האופי של הדיאלקטיקה המקדמת שבה סתירה היא העלאה.
ההיסטוריה לא יכולה להיות מונעת על ידי ההנחה כי האסון מוביל לתוצאות חיוביות. כך בסוציאליזם כך בציונות.
האם ניתן להמשיך בהגיון שהאסון הוא אסון ואין מקום להכרעה של שליטים על הגורל רק של הקרבנות שלו
האם ניתן להפוך את הגורל לחירות.

פסיכואנליזה לא נעלמה עם השואה. אנא פרויד סרבה לדבר על השואה יחד עם זה הפסיכואנאליזה של הפליט היהודי בארצות המערב התפתחה מאוד על ידי 150 פסיכואנליטיקאים שהגיעו לארצות הברית (ולישראל ?) הפסיכולוגיה עסקה יותר במניעיהם של הנאצים ובהשלכות של הפסיכולוגיה החברתית לקבלה של המשטר הנאצי.

יש צורך בהיסטוריוגרפיה משולבת של התנאים הפוליטיים ודרך התפתחות השליטה הנאצית ותנועות תומכות באומות האחרות כמו גם בתפישה היהודית

שתיקת הארכיון
תפישת גודארד : המסמכים זוכים לחיים חדשים לנצמן יש להשמיד אותם
אי היכולת בהעמדת ארכיון והסרט הנאצי עם העדויות. על הצלם האם הצלם הוא תליין?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *