שלושים למותו של חנן בלום והמצבה הזו מתקשרת אל שיר שכתב ביאליק לפני שנים. היה זה במלחמת העולם הראשונה והוא בעיר קטנה ומסביב המהומה הגדולה והדברת האינסופית . בהמיית לבו הוא כותב שיר שהיה לשירת החלוצים 'יהי חלקי עמכם.' השיר כאילו נכתב לזכרו של חנן . ואכן חנן היה מודע לכוח שתיקתו שלא היה סימן לשיתוקו.

הנה כמה מהשורות של השיר.

יהי חלקי עמכם, ענוי עולם, אלמי נפש,
רוקמי חייהם בסתר, צנועי הגות ועלילה.
ממעטי דברים ומרבי תפארת
גנוזה חמדת רוחכם בתוככם
אמני השתיקה היפה
לא תשלוט עין זר לעולם בחג נפשכם ובאבלה
אט אט, כמו על ראשי אצבעות, תעברו בנתיבות החיים
ולבכם ער, ואוזנכם קשובה, ועינכם משוטטת תמיד
אכן למודי החרש אתם וחדלי קול ודברים
ואולם חייכם- מיטב חזיונכם, ותפארתכם- עצם היותכם

מי שזוכר את אמת הבניין בה אחז חנן, את ההגה שבידיו, את המספרים החדים עליהם שלט, ואת צמצם המצלמה עמה ביקש לחוות את נופו הקבוע של העולם , לא רק שייקח עמו משהו יקר מזכרו של האיש ושתיקתו, אלא יוכל לסלוח לדינו המחמיר ולחוש כי מעבר לקושי היה רצונו עז לראות סדר אך גם ניגון בבניית הבניין אותו יוריש לבניו , לבני בניו ולחבריו אנשי בית עין גב.