שרה ומרדכי טמקין

מגדות הנהר הגדול שט אל ערב המשך הפרת והחידקל אשר בקרבת המפרץ הפרסי, אני כותב לכם כעת .האין זה תמוה ? חיה ואנכי קיבלנו בהוקרה את תשובתכם זמן לא רב לפני נסיעתי אני הנה.
הייתי טרוד בהכנות ולא חסרו תלאות של חבלי נסיעה כזאת ולא כתבתי לכם אין זה מחוסר הד ראוי. בעוברי בדרכי במדבריות נזכרתי לא אחת בכם ועכשיו אני יושב ומהרהר בכם ובפגישה הפתאומית שהייתה לי אתך שרה בגן רחל.
כן בשל גן רחל ! באתי הנה לקחת שתילי תמרים לגן רחל יותר נכון באתי להחזיר נידחי בני ארצנו אלו למולדתם. זה שיבת ציון של התמרים.
פה בעיר תמרים זו מוחמארה שמעתי על אשר כתוב בספר אחד, שאת התמרים לבבל הביא נבוכדנצאר.. על כל פנים הוגלו התמרים מן הארץ כמונו והיא נופה וכלכלתה חסרה אותם. ככה הולןכתי באביב תרצ'ג לבגדד הבירה והבאתי משם שתילי תמרים, את אלו שראית, שרה צומחים בגן רחל ובאביב תרצ'ד שוב מעט שתילים מבצרה שבארם נהרים הקרובה למוחמארה והם עודם במשתלה בכנרת. בינתיים אישרה ממשלת הארץ להוציא שתילים מארצה. (איזה דמיון היא גם אוסרת על יהודיה את עלייתם ציונה).
והנה עברתי את הארץ הזאת , בדרך לאורך הפרת, סרתי אל הריסות בבל העתיקה ופניתי לפרס הדרומית לעבר הפרסי של הנהר שט אל ערב, בקרבת מקום הושפכו למפרץ הים הפרסי להשיג אלו מכאן. זב כמה ימים אני עושה כאן ומצפה לרישיון להוציא שתילים. העניין הלך לטהרן הבירה ואני יושב חרד ונקלע בין תקווה ובין…' אל תפתח פה לשטן.'. גם בני- עמי פה, המעטים והנידחים משתתפים אתי בציפייה ועוזרים בדבר והם רוצים, רוצים לראות בשוב התמרים לארץ. גם הם במסתרים שואפים ומתגעגעים אליה… ההייתם אתם בחו'ל בתקופת הארץ ישראליות שלכם ? כמה יקרים געגועים אלו לארץ. הם ממלאים את הלב על גדותיו ומאמצים את הידיים.
אני מוגה לכם בעד תשובתכם ושולח לכם מרחוק ברכת שלום מגשרת גשרים. שלום לדורכם אתם החדש ושלום רב שלום ועוצמה לארץ כולה.
מרחוק לארץ ישראל אוצרות עשירים של הטבע אני רואה עוד יותר את עונייה של ארצנו. רק אוויר הארץ, נופה ועמה אלה עשוה ואלה עושים ויעשוה לפורחת ועשירה. זה דבר קשה ומופלא- לא כן ?

אתכם ידידות
בנציון ישראלי מחמארה 13.935