נען המכתבים

ימים  של שקט וסער

 

עמוס  שיפריס הוצאת פורת

 

 

 

מכתבים היום יצאו מן  האופנה.  נדמה  שאפילו  המשטרה מזלזלת  בהם ובודקת מחשבים. אך הנייר לא  הולך לאיבוד והוא מתגלגל  מדור  לדור ותוהה. מה  מעמדו של  מכתב שאינו מסמך רשמי, שלא  נכתב להמון גועש  ולא לציבור מאמינים המצפה  לבשורה?  למכתב  יש  ממוען. הוא התרחשות.  להציץ להתרחשות  האישית של  מכתב ולקרוא את סיפורה  של נען  דרך  מכתבים זוהי  התנסות  מיוחדת.

 

אהרון  דוד  גורדון  כתב  כי  בשבילו לכתוב  מכתב  זה  כמו להיות  בטבע. כנראה  התכוון  למה   שמשתקף מקובץ מכתבים זה מעשר  השנים  הראשונות של נען : ביטוי כן המבקש  אמת. ביטוי אישי. לא  מכופתר. ביטוי של רגע, לא של  ראייה ארוכת טווח מכלילה  הכללות.  אך מתוכו  בוקעת צעקה. למה  המעטתם לכתוב  מכתבים?  יש  המסבירים: לא  היו  בולים. אחד  החברים  כותב  כי  הוא  מקבל  שלושה  בולים  בשבוע מהקיבוץ ואיך יוכל לבחור למי  להקדיש  אותם?  אחר  כותב  כי  הוא  עייף מדי לכתוב  מכתבים והשלישי מאיים  שאם  יכתוב  מה  שהוא מרגיש  משהו  כאן יתמוטט.

 

עורך הספר  הנאמן  עמוס  שיפריס  מביא לנו מכתבים של חברים, הורים,  שותפים.  מתוכם ניבטת  גלריה   מגוונת של סבל בגלל תנאים וקוצר יד. עוני  ולהט מכפר.    רוחות המכתבים  מגיעות מפינות  שונות של  העולם  היהודי: מהנוער  העובד  כאן בארץ ועד עולים מפולין, גרמניה וסוריה. הם קשורים לנען  אך  נשלחים מקצווי ארץ וגלות  רחוקה. בהם יש מכתבי  עולים ומכתבי שליחים, מכתבי אבות ואימהות, מכתבים  קולקטיביים ואישיים.

 

המכתבים משקפים  קיבוץ  עם חלונות פתוחים לעולם רועד, קורא, מצוי בחוסר  אונים לנוכח  אירועים  דרמטיים  בהיסטוריה. אנו מדברים  על  העולם שהיה  בנען  עוד   לפני מלחמת  העולם השנייה.

 

חיים יחד  ולא פעם פוצעים  איש  את רעהו. במכתבים  יש ביטוי לימי  התעלות והשפלה. לרעב ולעבודה. ויכוחים על בעיות מסורת וחירות, בין מרכסיזם אדוק לשירים חסידיים. מכתבים  המבקשים  פרספקטיבה (איך זה  יהיה  כשיהיו  כאן  אלף  אנשים?) ואנשים  שאיבדו  אותה  מרוב  עייפות.  הם מספרים  על רגעים ועל תקופות. על מרק מעורב  בגשם המתמזג עם  שובבות נעורים ועל  ענני מלחמה  הרובצים  ומותחים לבבות.  מכתבים  רעיוניים המבקשים תשובה   במהפכה  הסובייטית  ומכתבי חיזוק  האמונה בדמוקרטיה  הקיבוצית . מכתבי  תביעה מותחת ומכתבי אהבה אנושית.

 

החיים  הפנימיים בקבוצת  צעירים  מעוררים את  שאלת  המשפחה. האם טיפוחה  אינו מסכן  את אופייה  מהפכני של  החברה ? האם השיגרה   המשקית  מרדימה  את  היכולת לעמוד  בשליחות?  דומה  כי  החבורה מותקפת מכל עבר  בקריאות סותרות . הולכים לסמינר  רעיוני של  הקיבוץ המאוחד  שצריך להעניק אופק רחב וכללי  על מנת לשבת  עם   מנהיגי התנועה ולזעוק  את מצוקת הקבוצה המאיימת  על האפשרות  לבנות מקום לבנות בית.  קיבוץ העומד  כל הזמן  בסימן עזיבות  מערערות, תחושות של נטישת שותפים ותביעה לא לגנות אותם , לשמור  על  שפיות עצובה השומרת   על ליברליות ועל דמות אדם.

 

התכתבות  קורעת לב של  כסניה  אותה  מהפכנית רוסיה  שהתחתנה  עם  מהפכן יהודי הרתה לו ונפרדה ממנו בטרם הוצא להורג.  היא,  בת דור  המהפכה הראשונה  ברוסיה,  מגיעה לקיבוץ יחד  עם חברה  לתנועה מרדכי  רוזנבאום בן דורה שיהיה  בין  קוני האדמות של נען. בתה  כסניצ'קה פוגשת את  אנריקו סרני  אחיו של  אנצו סרני והולכת  אחריו  לאיטליה. אנריקו  הופך למנהיג  המפלגה  הקומוניסטית  באיטליה והבת  כותבת לאמא  שלה  היושבת  בנען  כי  היא  אוהבת  אותה  אך  מכיוון שהן חיות בשני  עולמות פוליטיים  היא  חייבת לנתק עמה  מגע  עם  אמה . המהפכה נוגסת באהבה.

 

לאט לאט מצטרף הפאזל  של סיפורה  של נען בספרים הנערמים על המדף. אך  הסיפור עדיין מתגלגל בחצרה של נען , בנופה  המרהיב בשיגרתה ובילדים המסתובבים בחצר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *