סוכות חג אסיף

אי שם באמצע  המאה  התשע עשרה ישב אברהם מאפו  בגן העיר  קובנה , התייעץ עם התנ'ך ועם מדריך  נסיעות לארץ ישראל והעז לכתוב  מחדש  על  נופה  של ארץ ישראל  החקלאית. הוא לא היה  בארץ מעולם.  על הר נבו עטוף ערפל   הצטופפו  אנשים שראו מנגד את נופה של הארץ  החלומית. הנוף הארץ ישראלי  המתואר  על ידי  מתגעגעים אלה קרא לחידוש  החברה העברית  בסוד  הטבע והעבודה .

כמה עשרות שנים קודם החלו יהודים להקים מושבות חקלאיות ראשונות של יהודים  בקווקז.  האם ניתן יהיה  להעביר את האתוס  החדש  שנרקם בהן לארץ ישראל? האם ניתן יהיה  לאסוף עוד פעם את פירות הארץ  ולקדש את הכתוב במקורות מן התורה והמשנה? האם ניתן יהיה לקרוא את ההלכות העתיקות כקריאה  להתחדשות  הקשר  עם נופה  של הארץ ואתגריה ? לרעיון היו הרבה  אויבים. קל היה  יותר להקים חקלאות יהודית בארצות הגולה  ללא  כבלי  מצוות הקשורות בארץ. עצם  האפשרות לקיימן  נראה  היה לרבים  כעוד מתקפה  של  משיחיות שקר.  אתרוגים שגודלו  בארץ נפסלו על ידי חוגים רבים במיוחד  אלו  שבקשו לראות ביישוב  היהודי בארץ זרע שאסור לו לנבוט, שריד  של  זיכרון  , עדות לנאמנות הנבחנת ביכולת  לחכות.

כשקמה ההתיישבות העברית  הרחבה  בארץ  ישראל  היתה  התיישבות חקלאית יהודית פזורה  בפינות שונות  בעולם.  כאן קמה התיישבות יהודית שביקשה  להיות מרוסנת מבחינה משיחית אך  נועזת בנטיעת  השדה והגן , היא  ביקשה  לשוב לנוף המקראי  –  משנאי כריאליה ולא  כשריד. חג  האסיף הפך להיות לא חג  זיכרון אלא  חג  התגלות. בתקוה  שהשמחה  בו לא תהיה  רק מצווה מתגברת  על תחושות  הלב  אלא  גם  אפשרות  מעשית לחיות את החלום.

החקלאות  העברית  החדשה נבנתה בברית מאד מיוחדת  בין החקלאי בשדה, המורה בבית הספר ואיש  המדע. ברית זו יצרה חקלאות  אלטרנטיבית. חקלאות שבה  מעורבת קהילה, לאום  , תבונת  כפיים ועומק  של תרבות. המפגש לא היה  אידיליה  אלא דרמה. סוכות  שב  להיות  חג האסיף פרי  הגן המגונן  בארץ  חדשה  עתיקה. סוכת דוד  המוקמת היתה פרוייקט מורכב מאין כמוהו  המודע לעצמו ולתהומותיו.

דווקא בעניין הסוכות התעוררה  בעיה. הרי סוכה  מניחה  כי יש  בית.  בהרבה מאד מקרים בארץ ישראל לא היה  בית לצאת ממנו אל  מבנה  עראי. רבים רבים חיו בסוכות, אוהלים, מערות וצריפים  ויותר מאוחר בפחונים, בבדונים. היו  אלו סוכות שלא הוקמו  במדבר אלא  בארץ  שאיננה  אלא  אתגר.  בכל המבנים הארעיים  היתה  רמוזה  מחויבות  שאחרי  הסוכה  יוקם הבית. אך  לא תמיד זה  קרה. .

ועתה  שוב  עומדת  סוכת דוד  במבחן קשה :  האם יהיה  פרי לאסוף  בגן  החקלאות העברית? כיצד יוגן הטבע של הארץ לנוכח הבולמיה  התוקפת את החברה ? כיצד תראה  הקהילה  והטבע בצל הכרך העברי? האם  תוקם  הסוכה בין גורדי השחקים ואוהלי נטולי הבית והתקווה  על אדמת ישראל? לשם כך צריך הרבה אהבת ציון  הפורצת  נתונים.