ספינתו של רובינזון קרוזו

ספינתו של רובינזון קרוזו נטרפה בים. הוא שרד את הטביעה ועלה  על החוף לבדו. אחר כך הביא ממנה  כלים ושברים על מנת לשרוד בחוף החדש, המאולץ בו חי. מה עשה  עם הכלים ששרדו על הספינה? מה עשה עם שבריה? אלו היו השרידים של תקוותיו  לספינה  אחרת. אך גם העדות לשברו שלו. הוא יכול  היה לשרוף אותם כדי שספינה  רחוקה  תגלה  את  אותות  מצוקתו וכדי להיות נחוש במחיקת אשליותיו.  הוא  יכול  היה  לבנות באמצעות המשור והפטיש, המסמרים והקרשים בית חדש שתריסיו סגורים  מתקווה לשוב למולדתו. הוא יכול היה  לשמור בלבו את תחושת הזמן של ביתו הרחוק או לחיות חיים המאורגנים סביב  פרוייקט השיכחה שימנע את הכאב   ויעניק לו  ביטחון כי מה שקורה לו  הוא  שקורה  בעולם הטוב  בעולמות. . אך כיצד  יזכור  לשכוח? האם על ידי  שיהפוך את שרידי  ספינתו  לריהוט מכובד, לכורסאות אירוח לאורחים שלא יכולים לבא? או האם לבנות מהם מקדש ולחבר  תפילות אל השבור? האם יוכל מסביב  אמונה זו לארגן תפילות לציבור חשאי של  בני  דמיונו?

האם ישתיק  את הכלים על ידי  שיתלה  אותם על הקיר  ליד  התקרה ויהפוך  אותם למוקד הערצה אסתטי שיוכל  לתדרך את חוש  הנוסטלגיה ולטפח אותו בספר זיכרונותיו שייקרא  על ידי  העכבישים  אחרי מותו?

רובינזון  קרוזו שב אל ביתו  והניח את  חוף  מצוקתו. את ספר יומנו מסר לידי הוצאת  ספרים ממולחת. עדיין  הוא תוהה  האם ניצל משום שגילה  כי גם במקום שעליו פיתח  את שרידותו מצא  מישהו  שיהיה  מוכן להיות לו למשרת נכנע.