כיצד מתחברים אל הנוף?
שני הדברים הבולטים בנוף העין גבי היו הסלעים והסדריות, עצי הדומים או השיזפים. שיחים אלו נפוצו מאד במקום.
היו חברים שחשבו שכדי להתאקלם בנוף נכון להישען על הקיים. הם החליטו להרכיב על השיזפים פירות חדשים ולנסות פירות חדשים ולנסות לטפח אותם כעצים מקומיים. לשם כך הביאו עץ תפוחים יפאני. הרכיבו אותו על הסדריה. ההרכבה הצליחה אך התברר כי עד שהעץ יתרומם יעברו שנים רבות. ומהיכן יבוא הצל? הוחלט לוותר על ההסתגלות לנוף המקומי, לעקור את עצי ושיחי השיזף ולהביא גם לכאן את עץ האיקליפטוס. מהאוסטרליים והניו זילנדים ומאלה כבר היו לארץ ישראלים. אלו התאימו לעולמה של תנועת הנוער: הם גדלו במהירות הבזק.
עץ התפוחים היפאני שלא ברור אם הוא עץ תפוחים או יפאני ממשיך לצמוח כעד לפרויקט הסביבתי שלא התבצע. הפיקוסים הברושים והאיקליפטוסים שצמחו במקום שיחי השיזף הקוצניים זקוקים כל הזמן לגיזום דרמטי. הם אוהבים להישבר בבת אחת.

עין גב

אור הגנוז

1.כישלון מגדל בבל מ.
2.ההר והמפתח גרשום שלום
3.התגלות א. שלונסקי
4.ארץ הצבי אליהו פומפיאנסקי
5. מי חוקר את ארץ ישראל א. בן יהודה
6. מגבעת קובנה להרי יהודה י. פיכמן
7. אהבת ציון הפלא הראשון י. פיכמן
8. נפש בני הכפרים – ונפש בני הקריה א. מאפו
9.הבוצרות והבוצרים א. מאפו
10.בין מרגלים לבין התגלות ש.ש. אפרת
11. הפוגרום, המהפכה והעלייה לארץ ציון -אנשי העלייה השנייה
12. מנת חלקי להתגעגע לאחרים- ש.ה. ברגמן לקפקא
13 איך מתחילים מ.
14. יהודי עם כינור א.ע.ש. ב, 303
15.חזירים בבית ובחוץ א.ע.ש. ב' 25
16. ההעזה להיות מגוחכים לוי שרה יצקר.
17.תירוש הנוער א.א. אורבך
18. חזור הביתה א.ע.ש. ה' 50
19.זיו השכינה לא יגה ב. כצנלסון
20.עוד מעט יבוא הסוציאליסטים
21. ניגונו של יוסף 50 שנות דגניה
22 ד'ר הרצל מת אך תקוות ישראל לא מתה שמריה בראון
23. אבא צנח על הריצפה
24. מה יפים הלילות בכנען יצחק קצנלסון

25. טרם הספקתי לסקל את הגבעה קצאפ מ. עמוד16
26. להתמודד עם האלפים סלוצקין על זלצמן
27.כה רחב וכה צר כאן בנציון ישראלי
28. הורה על סוסים מנדל פורטוגלי
29. הים נשקף בחלונות ר. כצנלסון
30. הלאה ירדן הלאה זול
31. עלייה לרגל לירושלים
32. הפגנה נגד המכנסים הקרועים ס. העלייה השנייה
33. רשמי נוף אשר ברש ספר העלייה השנייה
34.אצלנו הכל תמיד לפני ס. יזהר
35 לנרחבות הזו אין גבול ס. יזהר
36.הטבע באמנות העכשווית ג. עפרת עמוד 23

37 בובות בדגניה ומה עם ההורים שלי
38. מי ידאג להורים
39. שמריה אינו מתנגד לשימוש במילה אלוהים שמריה ברהון
40 על קבלות שבת שמריהו ברהון
41. לא צריך להתחכם מדי
42. בפסח שרו התקווה דגניה

43. אנשי המעדר מ עמוד26.
44. מגלים את חוט הברזל והתלם הארוך
45. בכלי העבודה ראינו את הנשק המחולל מהפכה
46. תנחום משוחח עם הוושינגטוניות
47. הברושים והבארון רוטשילד
48. הגויאבה של חיותה בוסל
49.עץ התפוחים היפאני עין גב

50. רחקה רות מן השדות ד. זכאי
51 . רתוק ככלב למלונתו ד. גלעד
52 תפילת החורש דוד גלעד
53. הללו את אלוהי החיים הגדולים ד. גלעד
54. גינות נהדרות של חיה חיה תנפילוב
55. ירקות מדגניה לדמשק פניה ארצי
56. ילד חקלאי דגניה.
54. הרגשתי שצריך לתת חיים ברקוביץ
55. אם יראוני ששוטף רצפות אני אבוד יוסף פיין
56. העבודה מקור השראה ותנחומים מ. ברץ
57. מתגוללים
58. הבכי והשיר
59. חולבת ושרה מרים ברץ
60. על קצות אצבעותיה מרים זינגר
61. טרדות וחיי יצירה
62. אין חיים חשובים א. שיידלובסקי
63. החלוץ ברל כצנלסון

64. לחפש אדם מ . עמוד 35
65. הקוף
66. חברות לא רק ברעיון אלא גם בחיים מ. פורטוגלי
67. רשימות מיומנו של שלמה קפלן
68.רמזים לנפילה חיים צדיקוב
67. התאבדות על קברו של משה ברסקי גרשון
68 .שיחת רעים גלויה בצל פילוג תנחום תנפילוב
69. געגוע לחווית המכתבים מרים זינגר
70. שנים נופלות לתהום
71. ישנה דגניה פורחת ,אבל אין קבוצה חיה תנפילוב
72. ברית מילה על הר כנרת
73. על הר כנרת חורבן גמור קיפניס
74. ביקשנו מכנרת שתהיה לדגניה מ. על פי הרחול

75. אהבה גורדונית גרשון ז'וקובסקי
76. לחיות שנים בכפרים קטנים בגליל
77. ללוות יורדים – תשעה באב חיותה בוסל
78. לעשות קפיצת הדרך רבקה מייטוס
79. הייתי שיכור ממראה עיני מרדכי וינר
80. להחזיר אנשים מן הרכבת דגניה טעם ראשונים.
81. לפני כל שאלה עמדנו כמו לפני קיר אטום. סלוצקין על תנחום תנפילוב
82.האם חיינו היו חולין תנחום תנפילוב
83. תמיד עסוקים בפוסטה, ברכבת ובטלפון תנחום תנפילוב
84. הכל מתעטף בחומר ולא נראית הנשמה תנחום תנפילוב
85. איפה מרים זו השמחה והרעננה תנחום תנפילוב

86. בנין חברה קהילייתנו הוגו הרגמן
87. השער להיכל המקבים עודנו פתוח לרווחה שלמה הורביץ
88. לא נאהב זה העונש דגניה
89. לא יכולתי למבטים רוזנברג
90 שפת המעשים נתן שחם
91.כוחות נביעה, כוחות השראה מ.
92. חבילת ימי א. אורבך
93. שורשים עמוקים תחת כפות רגליה נחום גוטמן
94. כבשנה נכנס לפרדס
95. חברים מספרים על שלמה קפלן האפט ,רוטברג
96. תחת מנורה אחת דגניה
97. אתה האל קינה לבוסל
98. הכוכב הרחוק והאושר צ. שץ
99. את הנוער נקימה צ. שץ
100. ומה אם יהיה מאוחר? צ. שץ
101 אינני רוצה ללכת בחושך ברקוביץ
102. בת השיר ודרכי רועה הרוח יומן של אלכסנדר הרועה
103. טון גבוה טון עמוק א.ד. גורדון
104 בתור האביב אחזור רחל המשוררת
105. הלך נפש א.ד. גורדון ורחל
106 חבלי שאיפה גדולה א.ד. גורדון
107 בין מאיר יערי לא. ד. גורדון מ.
108. בין בית אלפא למאה שערים
109. ריבה סלוצקין
110. עץ תמר בנציון ישראלי
111. מותר לכתוב מכתבים פרטיים השומר בצעיר ס.ס.ס.ר

112. דגניה- המוטו?

113. לסלול דרך למהפכה מ. עמוד 82
114. אל לך לשכון בהררי ציון זליג טיאר
115. על ברל ,על מהפכה ועל געגוע.
116. התגלות רחל כ. וברל מ.
117. קסם האלימות וגודל המפעל מ.
118. רעים מדגניה לקיבוץ מברית המועצות.
119. מה קרה בוויה נובה מ. אלקינד

120.על ארוחת ציפורים וסרפדים פרומקין עמוד 91
121. רציתי להכות את בריל שידלובסקי
122. יום עבודה במטבח חצר כנרת
123. מחכים לאוכל וקוראים עיתונים דגניה
124. צלחת שלום אנדה יערי
125. יעל גורדון אוכלת , דגניה

126. בארץ היו אומרים לבושים כסולדאטים עמוד 95
127 מכנסים שלמים יש רק לאחד מהם כפר גלעדי
128.בכפר גלעדי היה ארון בגדים משותף שרה חנקין
129. כל אחד כובס לעצמו
130. תלבושת ייצוגית דגניה
131. לחלק באופן שווה.
132. המטפחת האדומה מרים זינגר
133. לבוש צבעוני מרים זינגר

134. צמות עמוד 99
135. מאגרות פסיה אברמסון בלבבי ספוג
136. החברים רעבים ואתן רצות
137. לעוף אליכן
138. אין לנו בעל בית
139. נ.ז. היה לפלח
140.מטאטא דגל 'השומר' ופת במלח קיבלו את פני המשפחה
141. תני לו שם בלעדי מ. פורטוגלי
142. הרבה אומץ ומרץ אבדו לי
143.כלניות ברובה צבי בקר
144. לסדר את הזוג במקום אחד
145. הבה ניקח לכל אחד ארבע בדואיות צבי נדב
146. איך הלב נקרע משמחה חיה תנפילוב
147.חתונה שמואל דיין
148.הפסקתי לרקוד כשהגיע זמן החליבה מרים ברץ
149. התחתנתי שלש פעמים מרים זינגר
150. איך התחדרנו יונה בן יעקב
151. זזו הלבבות לעומתנו יעקב ברקוביץ
152. נעל אחת אבודה מ. על פי רבקה
152א. חתונה וחג נטיעות מ. חדש
153. נולד בן, נולד בן חיה תנפילוב
154. יגדלו ילדים נמוכים, ידיים ורגליים רזות, ראש ובטן גדולים
155. רגש כי ישלוט עליזה פס
156. יום חג עליזה פס
157. אל תתני לקפוא עליזה פס
158. שובה אלי עליזה פס
159. במרעה עליזה פס
160. כביסה
161. משק מעורב יבטיח עבודה לנשים תנחום תנפילוב
162. סיוד בדירות בדגניה על יהודית גלעד
163. האם הרגש שלך כלפי יוסף מחייב שלא לחיות?
164. המשפחה החדשה
165. אופי שונה ומשפחה אסתר מלמד
167.לא הספקתי לראותך שלמה כנרתי
168.פשוט ומסובך גם יחד מאיר ספיר
169. מגילת הקבר רבקה ומאיר עמוד 126
170. השולחן הוא כל יכול
171. מיטה לתינוק

172. מקל ונס מ. עמוד 131
173. בין הקבוצה לקיבוץ ולתנועה
174. על המלחמה א. שידלובסקי
175. כניסה מבוהלת לארץ סכנה יעקב טהון
176. הצער העמוק שאינה לנו הגורל
179. תנחום מבכה את מות בנו
180. כופר היישוב
181. עקיצת עקרב חיה רוטברג

182. סדר פסח חלוצי ערב המלחמה שליח של דגניה עמוד 137
183. נא לבנות במה לתיאטרון הפתוח הבימה
184. הפסנתר

185. פירוק החומות עמוד 139
186. הבאר והמגדל
187. מדרכות יהושע מנוח

188. כעין שיחה נח נפתולסקי

אדם רוצה למצות את כל יכולתו. חרד מבזבוז. מהזנחת הרגע. מכישלון המאמץ. הקשר בין היחיד והציבור הוא דבר מיסטי.הקשר בתוך המשפחה עוד נראה ברורות. חוש פרימיטיבי כאן. אולם הקשר עם הכלל הגדול גם הוא פשוט. זה אינסטינקט של יחד בסכנה. יחד בתקווה. אצל עמים, אצל כל העמים ממשלות מבטאות את האינסטינקט (לא תמיד נראה לנו איך הן מבטאות.) מארגנות אותו. מארגנות ומרכזות את הקורבן. אצלנו אחרת.
ויותר קשה בכל.

את תשוקת האדם לבא בשער, למצות את עצמו אין לראות כדבר למען האחרים. אולי גם כאן האינסטינקט של החיים, האינסטינקט של הוולד המוגן…
אנו והעם זה לא דברים שנים וזה לא זה מול זה אלא מאי? נו. פשוט ומסובך גם יחד. כן רק על זה עוד אחזור לך שוב: כשאת חושבת על הזמן ועל מקומנו ועל עמנו אל תשכחי לרגע את הילדים, את בניך, זה מוכרח משהו לחדש לך.

למה ב'מגילת הקבר', כך כיניתי בחיוך מר את מחרוזת מכתביך נפלו מילים שפוגעים בשלמותה: נשיקה חמה, ידידי יקירי, איחולי הצלחה וגם רחמים. את הרחמים לא הבנתי : הן נראה אני במגילתך כיצור אשר בקלות, בגאווה ותשוקה רוכב על מזלו ודורס ורומס באכזריות את שלוותם וחייהם של אחרים. ההערה הזו היא רק צליל אחד מהאופרה שהשתוללה בי כמה ימים ולילות.
עד שראיתי דבר פשוט, בהיר ומכאיב:
את סבלך וזה העיקר.

אולי יבוא היום, המנגינה לא חדשה ומוכרה לך כבר ודאי ויתגלה שבעצם שני אנשים שאהבו איש את רעהו נתפתלו תקופת זמן ארוכה ושבעו מרור עד שחזרו איש לרעהו והיה זה בערוב יום והרגע יהיה מלא רחמים אל גם מכאיב מאד, מאד על מה שעבר ואולי יכול היה לא להיות כאשר היה.

השבוע הוא כולו מוצלח. יש איזה מצב רוח מרומם… היום היה גיוס להוצאת תפוחי אדמה. לו היית רואה איזה גיוס! השתתפו 110 איש מבוגרים. יחד עם הילדים התנפלו על עשרים דונם שדה ובלעו אותם בבת אחת. העבודה התנהלה בהתרוממות רוח כזו שלא ראו בכנרת. זה היה ממש חג.

אנחנו בחורות יש לנו לב שנולד לאהבה. ומפני זה אנחנו משלמים על כך ביוקר. זאת הסיבה שלך כל כך הרבה בחורות שאהבו אותך ויאהבו אותך. מי שיודע לדרוש סוף סוף מקבל את שלו. מי שלא יודע לקחת לא הכנס לו ליד. אבל אם זה צדק זאת היא שאלה.

חבל לי על כל הילדים הקטנטנים שאנחנו מביאים בחוזקה לעולמינו המושחת בלי שהם יבקשו אותנו. מביאים אותם בשביל להשאיר אותם לנפשם ולגורלם המר להמשיך בכל אותן השגיאות שאנחנו התנסינו כבר בהן.

לו יכולתי למחק את חיי שלא יישאר סימן מהם… אארוז את זה בחבילה ונמשיך לסחוב את השנים כמו שהן…

יורשי הייתי רוצה לראות בכם התגלמות ביתר שאת של גרעינים שנשאתי ואני נושא בקרבי והם לא הגיעו לגילויים המלא והמאיר כאשר חלמתי.

אמא חומר מיוחד, נושא מטען חיים כביר ורוח עזה. אינני יודע עדיין לקבוע איך זה השפיע על חיי ולכנות את הדברים בשם.