לרוחמה שלום רב

לא ידעתי כי מחכה לי במגירה ספרך 'מתחייבת בנפשי'. הספר עורר בי סערה גדולה.למרות שאני מהלך בו על קצות אצבעותיי הרעש הוא גדול. אין ספק כי יש בדבריך הרבה העזה אך לא פחות יכולת קריאה נדירה שהאישה שבך הופכת לקול גבורה. תמיד אמרתי כי קריאה תלמודית היא סבוכה, פסיפסית, קול שני ואריג גבוה בתזמורת עם הרבה מסכים אך את מצליחה לחלץ מתוכו גם צעקת לידה, גם כאב, גם בחילה ופליטה. מה שאני חולם זהו תרגום של הטקסטים הללו לאירופאית כדי לכנס את לוינס ז'ל ואת ג'וליה קריסטבה לשיחה אתך ועם ספרך בה אני מוכן לשבת על החלון ולהקשיב .
מעניין כי חשיפת חיי המין במקורות התלמודיים כמו שעשו כמה מהפכנים היו פרובלמטיים כי הם העלו את נקודת המוצא של השלטון הגברי והפגיעה המסורתית בנשים. עניין זה יצר מצב שמעשה של שחרור תומך למעשה בהמשך השעבוד . הקריאה התלמודית של האישה עם האבייקט הקריסטבאי (המופיע כל כך יפה בפסטיבל היריקה והמדרש המדהים על פליטת התמר) ועם הסירוב למסקנות המשעבדות החבויות בפרויד המשחרר, זוהי תרומה חשובה לקראת הימים הבאים. אני מאחל לך כי תוכלי להמשיך בצעדיך אלו עם השמחה ועם האמונה בכושרה של דרך הרוח להכיל, להאכיל ,לשחרר ולגלות אחריות בלי לשלם את העונשים הכרוכים בהליכה לפני המחנה. הרי זוהי נקודת המוצא השוללת את ההילה של הרומנטיקה הבדידותית. כמו שאמר גורדון לרחל 'את אינך בודדה במרום'.

המשך יצירה והוראה פורייה

מוקי