שלונסקי מתגלה באור חדש

לפני שנים רבות ,בנסיעה מתמשכת באוטובוס מטלטל לעמק הירדן ,היתה לי השיחה הרצינית היחידה עם אברהם שלונסקי. למרות שהיה ידיד המשפחה לא ניסיתי לקיים שיחה כזו משום שידעתי שבעימות הגדול על היחס לסובייטים הוא נמצא במחנה היריב. הביטאון שערך 'אורלוגין ' פרסם כמה מסמכים מביכים התומכים בסטאלין. לא ידעתי אז עד כמה תפישתי אותו היתה פרי של אי הבנה וסילוף נעורים. באותה נסיעה לעמק הירדן אמר לי בלהט רב : כמה מסכנים בני דורך! אנחנו התקוממנו נגד הדור ויצרנו מדינה, התיישבות, פלמ'ח ואתם תצטרכו להתמרד נגד כל אלה! זה היה נראה לי אז מבריק אך לא קולע לתחושותי. אז גיבשתי לעצמי את מרד נעורי והוא לא היה כה פשטני כמו שחזה הוא בהתלהבות רבה. . במשך השנים, בעיקר אחרי מותו, שב אלי שלונסקי המשורר, המורד והבנאי כפי שקרא לו אהרון מגד.
ספרה החדש של חגית הלפרין על הביוגרפיה של האיש היה לי בחינת התגלות. חלקים גדולים מפסיפס יצירתו וחייו היו ידועים לי אך ביניהם רבצו חללים כה רבים שפשוט לא הסתדרו. עתה כל זה קיבל פתרון מעמיק וצבעוני שאינו חוסם את דרכנו ליצירתו של האיש.
הפרסום של הספר יחד עם פרסום כל כתבי הפרוזה שכתב כעיתונאי , מסאי ולוחם עד 1937 שפורסמו זה עתה בספר מקביל על ידי חגית הלפרין וגליה שגיב מעניקים לנו מטעמי רוח נפלאים והרבה חומר למחשבה.

מרד הבן, תסביך אדיפוס, התנגשות הדורות בלטו בשיחתנו באוטובוס . הם מופיעים בצורה בוטה וחיונית גם בביוגרפיה וגם בכתבים. ניכר כי הוא מנסה לשכנע אותנו כי יש משהו הכרחי ונמשך בתביעת כל דור למרוד באבותיו ולהתחיל במשהו חדש. כל הישן יושב כחטוטרת על גבינו ונותן לנו אמתלא לשיתוק ותרדמת. במבט ראשון נראה כי זה המקור הבלתי נלאה למרד של שלונסקי בביאליק ומעריציו בני דורו. כך מפרשת חגית הלפרין את דרכו של שלונסקי. אולם היא עצמה מדגישה כי אין התמונה כל כך פשוטה.
השיר 'התגלות' ששלונסקי פרסם אותו בראש כל כתביו, מהווה מדרש על המסופר על שמואל הנביא הנער השומע את קול האלוהים הקורא לו בבית רבו הזקן עלי הכהן . גישת ספרי התנ'ך לנעורים היא בדרך כלל ביקורתית. הנערים פוחזים, אוהבים להלחם ללא צורך. נופלים קרבן ליצריהם. גם יוסף חיים ברנר גילה את הפרק של שמואל ועלי הכהן כי בו נאמר המשפט המעורר השראה לכל מרד נעורים, לכל פריצת דרך צעירה : ה' קורא לנער.' בפרשנותו השירית של שלונסקי לסיפור התנכ'י
לא כל צעיר, לא כל נער זוכה. הרי בניו הצעירים של עלי הכהן דווקא בגדו בייעודם ושקעו בקונפורמיזם מושחת. האבל של עלי על בניו שהשחיתו דרכם, הבכי שלו , הם שהביאו עליו לדעת שלונסקי את העיוורון. נסתם החזון ומוטב לבעלי הניסיון להיות עיוורים. עלי הזקן איבד את יכולתו לשמוע את הקריאה. כששמואל מספר לעלי כי שמע את הקול הכהן הזקן תובע ממנו ללכת לישון. אולם שמואל בתמימותו ממשיך לשמוע את הקול הקורא לו להתייצב. והוא נענה לקריאה באמירה הנני.
הלפרין מסבירה את הנסיבות ההיסטוריות לכתיבת השיר כחלק ממרד שלונסקי נגד ביאליק ומעריציו ממשיכיו שאטמו אוזניהם מלשמוע את קולות השירה המתפרצים חדשים לשפה העברית. אולם השיר עובר את נסיבות לידתו וקורא אל דורות אחרים הפורצים לזירה החברתית , האמנותית החינוכית לא להיכנע לקונפורמיות הצומחת תמיד מחדש ולהיות פתוחים לקריאת לבבם, למשימות דורם.

הקורא בספרה של חגית הלפרין מקבל תמונה מורכבת הרבה יותר מהתסמין האדיפאלי . אמנם קל לשרטט קו של מרד וסתירה בין ביאליק לשלונסקי, בין שלונסקי לכנענים ולאלתרמן, בין אלו לנתן זך כמו שקל להצביע על המרד הנמשך בכל תנועה ובכל מערכת חברתית. באפיק זרימה זה רוחש גם הסמוי מן העין, שורש הצמיחה של תרבות אמת שאינה נתקעת בסכמות פשטניות. שם משתחרר האפיק מדוגמאטיות מצמיתה.מגלים בו לא רק את ההכרח ברצח האב , לא רק את השמש של החורבה כפי שמכנה את עצמו ביאליק בבית המדרש אלא את הכרעתו שלח המשורר להציל מהשריפה את החיוני למרות ובתוך החלל הריק שנחשף. המורד במורשתו של ביאליק, שלונסקי, מבקש להציל את הסוד דרך זיקה למפעל של החלוץ ודרך חיפושיו של האמן כאיש מקצוע.
באופן ביוגראפי חיים נחמן ביאליק לא מתאים למודל מרד הבן כמו מרטין בובר ואחרים הוא התמודד בצמיחתו לא עם אביו כי אם עם סבו. שלונסקי המורד הספרותי ביוגראפית לא מתאים למודל המרדני שהוא כל כך אהב להדגיש שהרי הוא המשיך למעשה את מסורת אביו טוביה. האבא נותר בתודעת הרבים כמי שהלחין את השיר ' שחקי שחקי על החלומות' של טשרניחובסקי. הוא היה ציוני נאמן , עלה ארצה עם המשפחה. הוא עמד מאחרי בנו בכל פולמוסיו האדיפאליים. הוא ליווה באהדה רבה את מפעלו הספרותי של בנו עד כדי ביטול דרכו הקודמת כתלמיד אדוק של אחד העם . הוא הפסיק לכתוב את מאמריו העבריים לנוכח הופעותיו ויצירתו של הבן. שלונסקי לא היה חלוץ בודד. הוא פעל במסגרת משפחה מוסיקלית שליוותה את יצירתו הספרותית המורדת. הביטוי רב העומק בו ביטא את מרחק הגעגוע מההורים דיבר ללבו של כל חלוץ אך הוריו היו כאן וחיו את חיי הארץ יום יום שעה שעה. אברהם השפיע עליהם לחתור לסינטזה ארץ ישראלית היודעת לפרוק מעצמה את תכשיטי הבורגנות המפהקת ולתבוע את המעשה היוצר היונק מרוח המהפכה של האמא ומהרוח הרציונאלית העברית של האבא.

מפעלה של חגית הלפרין הוא לדידנו מפעל פורץ דרך.

מוקי צור