השמיטה קשורה לקרבות שלנו, לחושים ההיסטוריים שלנו ליכולת שלנו לאבחן במציאות סימני אחריות אל מעבר לנגלה. היא קשורה לאדמה הזאת ולשמים ההם. אם נקראנו היום לשיחה זו בה משתתפים דתיים וחילוניים, שומרי הלכה ויהודים אחרים הרי שהתברר למישהו כי השמיטה אינה רק כשרות, חותמות ומכירה פיקטיבית, היא איננה רק עניין לתגרנות או לוויכוחים תיאולוגיים אלא נוגעת לשותפות האנושית. איננו סנהדרין מוסמכת ואני אפילו אינני חקלאי מוסמך אז למה אנו מכונסים כאן למה אני התכנסתי . האם בגלל אחוותי לאנשי הקיבוץ הדתי ? האם בגלל השאלות של אדמתי? האם בגלל נדל'ן או בגלל היחס לערבים ?
אנו מעלים כאן אפשרות אוטופית ללימוד משותף של השונים לא לימוד שבא לגלות את האמת על ידי ניצוח וניצחון, לא לימוד שבא לקבוע היררכיה בין מלומדים, לא לימוד שבא לקבוע מי זכאי להביע את דעתו ומי חייב לשתוק או כמו שמקובל היה בקיבוץ להגיד להרים אצבע למרות שהיא יודעת רק לסרוג וצריך להעביר את ההחלטות למי שלמד. אנו רוצים ללמוד לימוד אחר. בניגוד ליוונים שקבעו מי שעובד לא יהיה אזרח כי אין לו פנאי לחשוב אנו רוצים לחדש את אוטופית הפנאי והלימוד הטוענת הלימוד הוא המכונן קהילת שווים בערכם ובמעמדם.. הוא נבחן ברעות המאפשרת אותו ומתחזקת על ידו. הוא מהווה זרז של היכולת המוסרית לאבחן בין טוב ורע. הוא מחבר בין אלו שהתרחקו חברתית יוצר מחויבות הדדית מבע תרבותי מחדד את הרגישות כלפי תיקונו של העולם.
שז'ר מספר כי בבית הספר הגבוה ללימודי היהדות בסנט פטרבורג ביקשו התלמידים של שמעון דובנוב ללמוד משהו על הכלכלה היהודית מדע שהיה חדש לחלוטין באותה תקופה . הבארון גינזבורג לא יסכים אמר דובנוב והרי הוא המממן והאיש העומד מאחורי בית הספר. באו התלמידים לבארון וביקשו ממנו ללמוד את כלכלת היהודים. הבארון היה מאד נסער. תארו לכם כי תבקשו ללמוד מה קאנט אכל במקום את ביקורת התבונה הטהורה. את מי זה צריך לעניין? העיסוק שלנו בשמיטה איננו נצמד לביקורת התבונה היהודית. הוא עוסק היום לא רק בחזרות לקראת ההצגה שתתרחש אי שם בעתיד בגאולה . יש שדה יהודי. יש אדמה. יש צדק התלוי בנו. יש בעיה של מקום האדמה הציבורית הלאומית.
עם הקמת המדינה היו בידי הלאום היהודי ויהודים 12% מן האדמה הרוב היתה אדמה של ממשלת פלשתינה ואדמה פרטית של ערבים.
אינני חושב כי כאן המקום בו נתכנס אידיאית ונחליט מה כתוב שם בכתבי הדורות. האם קיימו יהודים את השמיטה או את היובל. האם המצווה מגיעה אלינו מבריאת העולם או מכיבושיו של יהושע? מה התוקף של מכירה פיקטיבית והאם יש מקום לסידורים טכנולוגיים שישאירו אותנו עם למרות שאין לנו.
הוויכוח על השמיטה נגע בעיקר המפעל הציוני בכך שאהבת ציון התנכית היתה אהבת החלום של השיבה לחקלאות ולמרעה ואהבה זו נראתה חשודה במשיחיות שקר על כן הפעילו נגדה את הנשק החשוב ביותר שניתן להפעיל תביעה ליישום מיידי של הלכות גאולה . אתם מרמזים כי שבתם אל הארץ וכי אתם שבים לימי התנ'ך ? אדרבה נראה אתכם עורכים שמיטה ! 4000 יהודים שהיו אז הכי הרבה על הקרקע היו צריכים לשאת על עצמם את העול והברון רוטשילד הודיע להם כי מי שמקיים את השמיטה הוא סתם עצלן!
כשהרב קוק קבל את רעיון מכירת האדמה הוא טען כי יש לדעת כי מצב החקלאות היהודית בארץ הוא הרוס ורע אם לצטט את דבריו.
השמיטה נוגעת בשאלות מאד אקטואליות גם מבחינת האדם בטבע, גם מבחינת החלוקה השוויונית של אמצעי המחיה, גם מבחינת הוויית החקלאי גם מבחינת הפצת הרעב בעולם וגם מבחינת מקומו של הפנאי והוויית הלימוד.
שלמה צמח היה מורה לפילוסופיה וחקלאות סופר ואיש העלייה השנייה. הוא פיתח את העגבנייה הישראלית המקובלת עלינו עד עצם היום הזה. בשנות החמישים פיתחו חקלאים זן אחר של עגבנייה, זן מתחרה שנקרא מוני מייקר שלמה צמח כתב בהתנגדות לזן החדש ולשמו מאמר העוסק בכך כי התרבות האנושית ניכרת ביכולת להשהות סיפוק צרכים כפי שהגדיר זאת האנתרופולוג לוי שטראוס . הבישול הוא הביטוי העליון לכך . אנו מחכים. אנו מעצבים. אנו מחליטים מה לא. אנו מעריצים את הדבורים שיודעות לבשל ואת הנמלים היודעות לאגור. לא במקרה שתלו בכניסה לגנים וורדים כי האמינו כי הדבורים הבאות לינוק צוף מהוורדים הם סמל הידידות ועל כן מי שפוגש וורדים מבטיח ידידות.
היום אנו יודעים כי הארץ שלנו אוהבת להתרחק מן האדמה אחרת מהריחוק שאפיין את העם היהודי בגולה שנדחק בעקב האפליה, הנדודים, האימה ובכל זאת חשוב לזכור כי החקלאות היהודית בגולה לא נמחקה על ידי דרישות השמיטה שלא היו לה אלא על ידי הגירה העירה, מלחמות, שלטון בעלי שררה וממון. היום האדמה נמצאת בסיכון יצירת הכרך הגדול שבין נהריה גדרה וירושלים
אהבת ציון מטלטלת לאשמת שומרון הנדלניסטית.
בויכוחים על השמיטה אתה מוצא כי מי שלא מקיים אותה גוזל את הארץ. היום אנו יודעים עד כמה עניין זה רציני לא רק מבחינת העושק המונצח ומתמסד על ידי הזלזול באחריות לעני או ההסתפקות בחלוקה שבין מיסוי חוקי המחזק פערים לבין מיסוי וולונטרי לפילנטרופיה שבמעשה של חסד עכשיו דוחה את הצדק למחר ותביעה למשטר של צדק שאינו רואה את ההתייחסות האינסופית למיוחד בכל אדם, את יכולת הפגישה והדיאלוג המתרחשים מעבר להכרעות הפוליטיות. האם הלימוד והניסיונות ליישם את השמיטה יגבירו את אחריותנו לאדמה הזו, לצדק החברתי, לאקולוגיה , לכלכלה ? האם נוכל להפוך את השמיטה לחשבון לב , להגברת היסודות המוסריים לשיקולי הייצור, הצריכה, לאחריות שלנו לטבע ולאדם.
נזכיר היום את משה וילבושביץ אחיה של מניה שוחט שהיה איש מדע המזון שעסק בשאלות של תזונה. הוא הממציא של המרגרינה והלחם החי שהקים יחד עם אחותו וועדה מיוחדת של חלוצים בשאלות של התזונה הרציונאלית . כיצד ניתן יהיה לכלכל באופן בריא את החלוצים שידעו עוני ורעב. הוא הקים את מכון משה באוניברסיטה בירושלים על שם משה רבנו ובו היה טלסקופ וחקר מזון ונדמה לי כי בשניהם עוסקת השמיטה : בבריאת העולם ובשדה החקלאי.
ואני רוצה גם לדעת אם לא היינו זקוקים לשמיטה של פטפוט ודיבור כמו שסיפר לנו שז'ר על פגישה בין שני חכמים ירושלמים שהיו יושבים בקפה רחביה ושותקים זה עם זה. עד שאמר האחד לשני. שתקנו כבר על סעיף א' נעבור לסעיף ב'. דומה כי הרבה פעמים זקוקים אנו לשמיטת דיבור כדי לתת פנאי למחשבה הטובה לנבוע.
הזמן ולך קדימה וצריך להכניס אותו למדרגת מחזוריות לא לתת לו להתמחזר ולהפוך גורל ולא להשתעבד לקו המוביל אל
מה קרה לדוד גינזבורג בסן פטרבורג
קאנט לא אכל סלט , לא נועד לכוון את השעון
הצדק הסוציאלי צריך שיניחו לו גם שמים גם קרקע
האדמה לפי ברנר יסוד, פתח לעולם
האקולוגיה של גורדון הטבע חלון למוסר ומחזק את המוסר
הנוף המסוגל לקלוט הרבה אנשים
השמיטה כעיכוב החקלאות עוד לא הגיע הזמן לחקלאות עברית בארץ וכאתגר
לעובדה ולשומרה
מגדל בבל
מסעות מגלות לגאולה ולא אודיסאוס החוזר אל ביתו ולא אורפיאוס אל עולם המתים לגאול את אורידיקה
מן המדבר אל הארץ אל הגולה ושיבה לארץ ובתוך המסעות : אדמה שתנדוד
לטובת האנשים
פאה, שכחה
מגדל בבל
ערכי הבלבול בין השפות המקושרים בבדידותם
עם הרכבת מתקדם הפוגרום
בין ביאליק לרחל
הן לא ככנף רננים,
אף לא ככפיר נכבש,
ככלב ידידי, ככלב ממעניו,
ברחתי היום אל השדה
אמי אדמה אשר בך לא מעלתי אף פעם
לא מנודה מתרפס ולא של רחוק מתגעגע כי אם של ציץ השדה, של בת לאמה, של דור חדש אשר מצא מסילות אל האדמה וברית חיים הספיק לכרות עם הארץ, עם מולדת, עם ראשית הסוף למארת הגולה. 141
לפני ביאליק המשורר לקישוט ההיסטוריה העברית לא מכוונת על פי דברי משורר היא ונתיבותיה לחוד הוא ורוח חזיונותיו לחוד
מאז קישינב ושירתו חלה תפנית
שירה לדורה היא שירה לדורות 144-145
נגד כל חיי הדור הזה בשם כל הדורות כולם מכילה בתוכה את הסכנה שהיא לא תכנס למסורת הדורות האם תופעת שביט בזיכרון העם 146
הם חפצו שתהיה שירתם מסיימת ופותחת ביקשו להקים חומה שהתפוררה על ידי שירתו ביניהם לבין מסורת הדורות בא ביאליק וביקש ליורש ומנחיל להפרד מארון הספרים כדי להתקשר אליו מחדש 147
שיבצ האגדה בניגוד לפחד הראציונליסטי מפניה 148
לא נפתחו בפניו שערי החסידות 148
שניאור : אם אפשר ככה להתמרד ככה כלפי מעלה, סימן שיש מעלה
ירד החסד השירי וטאטא את רוח האיבה המנתקת 149
תרגומו של ביאליק לשפות ז'בוטינסקי לרוסית, שטראוס לגרמנית פראנק לאנגלית, לאטס וסרני לאיטלקית פלג וספיר לצרפתית זכאי לערבית לאידיש
לאור השמים ה'מכוכבים' האלה ממעל הסתער הדור לחולל את המהפכה שלו על הארץ מתחת. הצלחתה של האומה בשינוי תנאיה הארציים ללא ברכת הרקיע הספרותי 150
התחייה הספרותית והציבורית באו יחד עד השואה 151
היש משורר שישיר בפינה אחת וכל העולם היהודי יקשיב ? 152
להם יש אפשרות לחיות בלי הספרות כי הם מרוכזים אצלנו הרוב הגדול עדיין בגלות 153
בוקי בן יוגלי רופא מרצה באקדמיה של דוד גינזבורג ואחר כך מנהלה
עטרת שיבה וגיל נעורים מרצה על תולדות ההלכה 154
סופר ורופא מעולה גילה צפונות האנטומיה בתלמוד המים הטבילה ושמירת הבריאות 155
תיאר צדוקים ופרושים כמלחמת המפלגות היום תיאר את אישיותם של אמוראים ותנאים 156
מאמרי שז'ר לתולדות קהילת מינסק, שבתי צבי ויעקב פרנק לאנציקלופדיה היהודית ברוסית
אבותינו לא האמינו בבת קול. אם האמינו מה פלא שצעירי דורנו יעזבו את היהדות 158
קצנלסון, בוקי בן יוגלי ביקר בארץ והיה לאוהד המפעל המיוחד של הציונות המליץ על רובשוב בפני ידידיו מהארץ ילין ומזי'א 158
היה תלמיד הישיבה בבוברויסק למרות םסגתו הציבורית היה משוח עלךיו חוט של עצב, אסונות משפחתיים לא זכה בגלל יהדותו לפרופסורה 159
ביקש להעביר את האקדמיה ארצה. כתב כל חייו אך לא פרסם את ספר חייו 160
כשהתפנה לא כתב את הספר שביקש אלא זכרונות כמו ביאליק ושלום עליכם 161
בזמן מלחמת העולם הראשונה במצור בגרמניה מתייצב בפני המשטרה והולך לספרייה
לא שכחתי אז כי אי פעם יתום הלילה ויעלה עמוד השחר 163
עם ברדיצ'בסקי בספרייה מחליפים ספרים אך לא מדברים 164 – 166
וישניצר הכניס את אמברטו קאסוטו למחקר תולדות יהדות פלורנץ לפני שהיה חוקר המקרא
וישניצר חקר את בעיית ההגירה היהודית 188
דמות משה ציור של רמברנדט חלק מחוברת שנשלחה לחיילים היהודים בצבא גרמניה 188
וישניצר תכנן לארגן מלומדים לכתיבת תולדות יהודי רוסיה 190
העלייה השנייה הבחר, הבאר קיבלו ביטוי ספרותי מיידי כמיהה ליצירה ספרותית האידיליות של שמעונוביץ ספקו את הרצון 191
תרגם שירי מהפכה לעברית לביטאון הס. ס. 'נפלתם קרבן' 192
שיר של אחרון השומרונים האחרון עם רמז ליהודים 193
בארץ 1909 1910
הרמת דמותו של גורדון על ידי שמעונוביץ לפני כולם
טשרניחובסקי כתב אידיליות על מה שהתחולל אתמול שמעונוביץ על שיתרחש מחר 195
הארז מן הלבנון ששתל היינה בגרמניה 211
אלזה לסקר שילד, היינה ולודויג שטראוס חוג צבת שבו בובר, שטראוס ורובשוב ציון במשפט תפדה צבת
לודביג שטראוס מרצה על צדק חברתי 213
ארלוזורוב שטראוס וא.ד. גורדון 213 214
לודביג שטראוס, גלאצר מוציאים לאור ספר להגברת הגאווה של יהודי גרמניה לנוכח הרעל הנאצי 215
ענף אחרון של ארז הלבנון שנשתל על ידי היינה נשתל מחדש בארץ 218
דוד גינזבורג ובית מדרשו
לבונטין: קומו והתעוררו אוהבי עמנו וחדלו לכם לשבת על שפת הים ולחכות עד שייטהרו העבים, רק נגשו נא אל המלאכה! קומו והתעוררו כל ישרי לב! על נא נוסיף לטמון ידינו בצלחת, רק נעשה את הצעד הראשון ונהיה למופת לאחינו המדוכאים, לעם ממושך וממורט הישן תחת מכהו ! קומו ונהיה בעצה אחת וה' יהיה בעזרנו להגיענו אל המטרה קומו, קומו נעלה לציון!
קומו ראשי חברת כי'ח בפאריס, וויען, ברלין וקניסברג! עיזבו מחשבתכם להפיץ את אחינו האומללים בין אגמי אמריקה וביצות מיסיסיפא אשר ברבות הימים ישכחו כי ממעי יהודה יצאו
לארץ אבותינו נלך בנערינו ובזקנינו, ובעמל כפינו וזיעת אפינו נוציא לחם מן האדמה הברוכה והפורייה ההיא, אשר ידענוה לא רק על פי השמועה.
מכתב גלוי מערים שונות ברוסיה שכנראה פרי יוזמת סופרים עברים ובהם דרישה מהחברות הפילנטרופיות לשאול את פי העם לאן רוצים להגר 1882 המגיד 180 קלויזנר
קארל נטר למערכת ג'ואיש קרוניקל מרץ 1882 מונה את הסיבות לאי הצלחת ניסיונות החקלאות בארץ ישראל שנעשו על ידי אמריקאים, גרמנים ויהודים בפתח תקווה
האדמה הפורייה תפוסה על ידי ערבים
מיסוי החקלאים
מצוות המעשר והשמיטה
חוסר עובדי אדמה מתאימים
חוסר הון לרכישת אדמות
אם לא יצליחו החקלאים היהודים בארץ הם רק יתווספו לבעלי החלוקה
באמריקה אם יימצא ההון הדרוש אפשר יהיה להקים התיישבות ואם לא ימצאו היהודים פרנסה
