ימים ראשונים בעין גב

פתאום רק עתה התבשרנו : מפעמת בשורת העלייה על הקרקע. היד רועדת מגיל, פגה שלוות הנפש, את מקומה תפשה שלהבת יה יוקדת של חדוות יצירה- קדחת ההכנות הנמרצות , לא ניב ולא ביטוי יינתן כאן, אלא רק שבועת אמונים, ברית קדושה : נאחז בה בכוח… בדם לבנו נאחז אל סלעי אם אדמה…

מתוך יומן הקיבוץ יולי 1937

מילים נלהבות אלו נרשמו ערב עלייתם לקרקע של חברי עין גב ב-7 ביולי 1937. המציאות היתה אמנם הרבה יותר פרוזאית . בצד המילים הגדולות נרשמה רשימת כלי עבודה נחוצים לביצוע המשימה . נקבע סדר שיירת המכוניות. נעשה תיאום בין קבוצות האנשים, נקבע סידור עבודה מדוקדק והוכן מזון למאות רבות של אנשים אך רשימות אלו היו אפופות תחושה מיוחדת של עשייה הפורצת פקפוקים.

לחבורת האנשים שקיבלו אחריות למפעל קראו 'בתלם'. זו היתה חבורת צעירים שבאו מ-27 ארצות. בתוכם היה רק בן הארץ אחד. הם הגיעו ליום הזה אחרי שאיחדו שתי קבוצות. קבוצה של עולים מגרמניה 'בתלם' שהתארגנו כחבורת פועלים בנחלת יהודה ליד ראשון לציון. הם החליטו להיות קיבוץ ולהצטרף לקיבוץ המאוחד. הם התאחדו עם קבוצה של בוגרי תנועת השומר הצעיר נצ'ח ותכלת לבן שהגיעה מהארצות הבלטיות וממרכז אירופה . ערב יום העלייה על הקרקע מנתה הקבוצה המאוחדת למעלה מ- 150 חברים. 90 חברי החבורה והשאר בוגרי תנועות הנוער ועמם רבים שעמדו להגיע ארצה ולהצטרף למפעל.

הקבוצה המאוחדת נקראה 'בתלם' על שם החבורה המייסדת. אך הדרך להתגבשותה לא היתה פשוטה. בקיבוץ המאוחד ביקשו רבים להקים יישובים חדשים ומצד שני ביקשו להקים קיבוצים גדולים בהם ייושם העיקרון של כור ההיתוך באופן נחרץ. למרות נטייתם של עולים רבים לשמור על התרבות שהביאו תבעו מהם תמיד להתמזג עם השונים מהם בשפה ובאופי. לפני הקמת 'בתלם' הויכוח בקיבוץ המאוחד על איחוד קבוצות מגרמניה עם קבוצות ממזרח אירופה היה בעיצומו. דווקא אז כשהורגש כי כור ההיתוך מפרק קיבוצים והחלו נוצרים גרעינים עצמאיים החליטו להקים את הקיבוץ החדש 'בתלם' המאוחדת כדי להוכיח שכור ההיתוך הקיבוצי יכול וראוי להתקיים.

התקופה היתה תקופת המרד הערבי וחומה ומגדל. תקופת שיתוף הפעולה עם הבריטים שהבטיחו כי כל קיבוץ שיוקם יזכה להבטחת בטחונו על ידי גיוס כמה מאנשיו לשמור על המקום ולהיות נציגי החוק החמושים במקום. הממשלה הבריטית גם הסכימה לסלול דרכים למקומות החדשים. (שיתוף פעולה זה נמשך פחות או יותר עד לפרסום הספר הלבן ב-1939).

עם הקמת עין גב התגבש כבר ניסיון בהקמת קיבוצים חדשים. ידעו איך מארגנים. קיבוצים וותיקים שיתפו פעולה בהלהבות . בחצרותיהם נבנו בסתר חלקי העץ של היישוב החדש . לקראת העלייה על הקרקע הכינו את כל הציוד ואת כלי העבודה הנחוצים. הצטרפו אל העולים על הקרקע מאות אנשים כדי להקים את היישוב ביום אחד.

יום העלייה על הקרקע של קיבוץ עין גב וקיבוץ מעוז חיים נקבע בגלל נסיבות חיצוניות. וועדת פיל הבריטית עמדה לפרסם באותם ימים מהו הפתרון שהיא מציעה שיפתור את הסכסוך הערבי יהודי . בשעת הקמת עין גב היה ברור שהוועדה תחליט על חלוקת הארץ. היישובים הוקמו עם פרסום מסקנות הוועדה . הוויכוח על רעיון החלוקה כמעט שיתק את התנועה הציונית בין אלו שנטו לקבל את ההצעה כמו בן גוריון שביקש ליצור תא, ולו קטן של ריבונות יהודית לעומת אלו שביקשו לשחרר את הרעיון הציוני מלהיכנס למלחציים הגיאוגרפיים שהטילה החלוקה על מפעל ההתיישבות היהודית.

ב7 ליולי יצאה שיירת המכוניות מאפיקים וחצר כנרת כדי להגיע אל מקום שסומן על ידי החברים האחראיים כמקום בו תוקם הנקודה. בסיורים קודמים שנעשו הכל היו משוכנעים כי המקום הנוכחי של עין גב , על שפת מפרץ ועם שטח אדמה הוא המקום המיועד להקמת הקיבוץ אך הנקודה שנבחרה היתה דרומית למקום המיועד. במשך שנים הסבירו את הדבר בגלל ואדי שלא נתן לשיירת המכוניות לעבור אך כנראה שהדבר גם נבע מכך שעוד לא הוסדרה חלוקת האדמות עם האריסים של בעל האדמה הקודם , פרסי בהאי ששמר על חוותו הקטנה גם אחרי שמכר את האדמות.

בשיירת המכוניות נסעו כל חברי הקיבוץ (חוץ מאחד שהיה כל כך פעיל בהכנות שנרדם ואחר את השיירה). הצטרפו אליהם כמה מאות אנשים נלהבים למפעל. האנשים הגיעו מכל יישובי עמק הירדן ומהסמינר הרעיוני של הקיבוץ המאוחד שהתקיים באותם ימים בעין חרוד. הגיעו למקום נציגי המוסדות הלאומיים והרצפלד ראש המרכז החקלאי. הגיע למקום ביוזמתו עיתונאי מטעם המפלגה הנאצית הארץ ישראלית. עיתון נאצי בגרמניה פרסם תמונה של הקיבוץ בהקמה תחת כותרת מתריסה שהיהודים מתיישבים כדי לדכא את הערבים.

עם ההגעה למקום החלו להבנות המגדל, החומות והצריפים. הובאה למקום סירה קטנה. התרגשות מיוחדת ליוותה סירה זאת כי היה בכך הודעה כי עין גב משתתפת במבצע היסטורי חשוב: כיבוש הים. הכל הכריזו על חשיבות ההתיישבות על חוף ימים. במסגרת זו ראו את עין גב כמצטרפת לכיבוש ימת החולה, הכנרת, והים התיכון. התיישבות ימית נתפשה כאתגר התיישבותי ייחודי. נראה היה כי היא מתקשרת להקמת נמלי חיפה ותל אביב באותן שנים.

ההמונים שהגיעו מלאו את החומות באבן וחצץ . גדרו את המקום בגדר תיל. עוד באותו יום הגיעה שיירה בדווית עם גמלים מרובים ובאו נכבדים ערביים לברך. פרצו ריקודים סוערים והרצפלד שר את המנון ההתיישבות של אותם הימים 'שורו הביטו וראו'. כשהגיע הלילה נדלק הפרוז'קטור על ידי המנוע המוטורי, סודרו ארבעים מיטות בצריפים . שאר חברי הקיבוץ שבו לחצר כנרת . במקום נותר רק חיל החלוץ.

באותו לילה כבה הפרוז'קטור והסירה טבעה. אלו היו סימנים לקשיים שעוד נכונו. עין גב הוקמה כצעד מדיני אך לא כצעד כלכלי. מבחינה כלכלית אופקי הקיום של המקום לא נראו מבטיחים . המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית התנגדה להקמת הקיבוץ במזרח הכנרת. ועל כן לא אישרה את העלייה על הקרקע. המנהיגים הכירו בערך של המקום אך לא הצליחו לשכנע את אנשי הכלכלה.
כמה ימים אחרי הקמת הנקודה הכיר השלטון הבריטי בקיבוץ החדש וגייס כמה חברים לשמור על המקום . המשכורות שהתקבלו הצילו את הכלכלה המקומית.

בימים הראשונים הובאו רשתות הדייג הראשונות שעתידות היו לקבוע יסוד עמוק לזהותו של הקיבוץ על שפת ים כנרת. הן נפרשו על החומה לצורך ייבוש ותיקונים.

מייד עם העלייה על הקרקע החלו חברי עין גב ואורחיהם לחבר את חוליות העבר. מציאת חלקי צינורות הבזלת שהיו חוליותיו של האקוודוקט נראו בעיני המייסדים חלק בלתי נפרד מהזהות של המקום. צריך למצוא את שורשי הקיבוץ בזמן העתיק. הם חשבו כי הסוסיתא היא גמלא העתיקה וראו עצמם כממשיכי מסורת הגבורה של ימי בית שני. כמה התרגשות גרמה הפגישה עם גמלא שהיתה לימים סוסיתא…

בדצמבר 1938 עבר הקיבוץ למקומו הקבוע בעין גב של היום. עוד יותר משנתיים היו צריכות לעבור עד אשר כל חברי בתלם הגיעו לעין גב . רק אז נוצרו התנאים להביא את הילדים ואת כל החברים שנותרו בחצר כנרת אל הנקודה.

סמוך לעלייה על הקרקע נולד ילד לזוג בקיבוץ. החברים החליטו לטעת לכבוד לידתו עץ . העץ הראשון של חברי עין גב. (ברבות השנים נגדע העץ ועץ איקליפטוס שנטעו חברי עין גב בנקודה החדשה, על חוף הים נחשב לעץ הראשון של הקיבוץ) שני השתילים הראשונים לא יכלו להטיל צל מנחם לנידונים לשמש הקופחת. אך הם רמזו לתקווה לבאות.