ראשי פרקים לשיעורים

ראשי פרקים לשיעורים שנעלמים לי כל פעם ירשמו כאן. נקווה כי כאן יזכו למנוחה נכונה.

מנחם גרסון למרטין בובר – מסמך

מנחם גרסון

מר מארטין בובר הנערץ מאד

שמי הרמן גרסון, אני סטודנט למדעי הרוח בסמסטר השני, אך עיקר לימודי הוא כאן בבית המדרש הגבוה היהודי. היה בתכניתי להיות לרב, אבל עכשיו שוב עלו בי פקפוקים בעניין זה. מכל מקום אני לומד כאן.
ועתה הרשה לי ראשית כול להביע לך את תודתי על כל מה שנתת לי בספריך! בהיותי חבר ותיק של תנועת הנוער הגרמנית, באגודת המשוטטים הגרמנית יהודית 'קאמראדן', וחסידו של ויניקן, נזדמנו לידי תחילה, לפני שנתיים, המבוא ל'מגיד הגדול' ו'שלשה נאומים על היהדות'. אם כי אז, כמובן לא הבנתי אותם עד תום. אני בא מבית בלתי יהודי מכול וכול, ואתה החזרת אותי ליהדות ובכך נתת לי את עיקר תוכנם של חיי (ולא רק כר פעולה בתוך מפלגה). אבל יתרה מזו : פתחת לפני עולם חדש לגמרי, את העולם שבו אדם רואה כמציאות אמת לא את מציאות היומיום השטחית וגם לא יצור- הגות אידיאונית גרידא. לימדתני להבחין בין נוחות פילוסופיות, ולו גם דקיקות ביותר, ובין הרוח הדוחק לקראת ההגשמה. ואחרון אחרון- אולם זאת אני אומר בשפה רפה מאד: אולי מתוך התעוררות שעוררתני זכיתי לחוויה דתית. אם כה אתה מדבר: אלוהים אינו לא אידיאה ולא השלכה של רוח אנוש- אז אני מאמין בכך באמונה שלמה. הנה כי כן היית לי למורה דרך מכריע.
ומשום מה אני כותב לך כל זאת ? זכיתי בפעם הראשונה לראות ולשמוע אותך ביום שני בברלין, ואז חשתי שמדובר אלי באופן שונה לגמרי, באופן אישי הרבה יותר, גורלי הרבה יותר מאשר בהרצאה 'טובה' בעלמא. וכן מצאתי את לבי ולכוון אליך שאלה. דומני שיש ומתארע כדבר הזה, שמורה דרך נותן לזולתו תורה- או נעשה לו תורה.' אג' 229

'במחנה בוגרים של תנועתי שנתקיים זה לא כבר נאם בשיחה על העמדה היהודית שלנו מדריך בוגר מבוגר- בן 30- ובנאומו תקף עקרונית את העמדה הדתית בכללה. הוא העלה תערובת של פילוסופיה אמפירית, תורת אשליה פרוידיאנית וחיוב פרומיתאי של עולם הזה:…ואת סוכתי שלא אתה בנית!'
(מתוך שירו של גתה פרומתאוס. הגיבור המתמרד אומר אל האל זאוס : 'בכל זאת אתה מוכרח להניח לי את אדמתי, ואת סוכתי שלא אתה בנית, ואת כירתי אשר על שלהבתה אתה מקנא בי! הערות למכתבי בובר) הוא מחונן בכושר דיאלקטיקה נוצח, אלא שתכונתו הרציונלית החזקה מפתה אותו אותו מדי פעם בפעם לבניית תיאוריה קלת דעת, פזיזה ומאולתרת.284

' עם החסידות אפשר להשוות אורח חיים ט ו ט ל י , המקיף את כל תחומי החיים, ככל שהם מצויים גם בשליטתו של האדם, ואת כל החיים עד סופם. דבר כזה נוגד את מהותה של תנועת הנוער.זו יכולה עצמה רק בשלב 'שמעבר' לה- מה שלא עלה עדיין בידי שום תנועה. אתה יקירי הרי מרגיש בעצמך, שלא מדובר ברווח היפה והמהנה של שעות יקרות בצוותא, אלא בהשפעה כלפי חוץ; אתה אומר זאת בתזכיר שלך, אמנם לפי הרגשתי עדיין לא מספיק בחריפות ובתוקף. ..' 358
'אינני מבין מדוע שאלת ארץ ישראל דורשת פתרון עקרוני. הפתרון קל יותר כאשר תופשים אותו באופן מעשי. מי שמתאים יותר לארץ ישראל, וארץ ישראל מתאימה בשבילו יותר מאשר הגלות, צריך לעודדו בכיוון זה. במקרה כרזה חשוב אפוא הקשר החדש יותר מהקרע של הישן. אם נוצרים מחוזות חינוך אוטונומיים יחסית בתוך החוג, אזי יש להשגיח על כך שהם יישארו כפופים לגורם משותף.; התפקיד נעשה קשה יותר, אך אין זה חייב להחליש את הכוח מהדוחף קדימה. בדרך זו ודאי ניתן למנוע היווצרותו של גרעין 'אריסטוקרטי'. העיקר בעיני הוא שלא יוכרז על שום עיקרון, אלא היסוד המעשי ישלוט בשטח. לכן אני אומר ' מ ת א י ם י ו ת ר', ולא סתם מתאים. אני בכלל נגד עקרונות, האונסים בקלות את הצגת השאלה האישית- את ההתאמה והשאיפה הבסיסית. מי שמצטרף לחלוציות, 'מפני שזה הדבר הנכון(=הסיסמה המוצהרת)', נסוג (בגלל הוויתור על הכרעה אלמנטרית) לטובת החברה 'הפיקטיבית', תחת שיעמיד את עצמו מתוך הכרעה אישית אמיתית לרשות החברה הממשית. איןו אנו זקוקים ל'חברה' כשהיא לעצמה- זה לא כלום- אלא לחברה לחברה של אנשים. אשר עשויה אכן להיווצר מתוך החלטה על ויתור, אך לא מתוך ויתור על החלטה. ההחלטות האמיתיות מבקיעות את הקרקע של האינדיבידואליות לקראת הפריה, כמו מחרשה. ' 387

'נוכחתי כאן בצורה מוחשית מאד עד כמה מעמיקות ומרחיקות לכת התולדות הנובעות מארצות מוצא שונות(יהודי מזרח אירופה ויהודי מערב אירופה) עד כמה המצב כאן שונה לתכלית. באורח מוחשי ביותר הדבר בעמדה כלפי היהדות: פסילת כל קשר היסטורי, הלובשת לעתים צורה מגושמת גרוטסקית; פורמליזציה וחילוניות גמורה של הלאומיות, אבל באופן של הלאומיות. אבל באופן כללי יותר : הרציונליזם שליט כאן בקנה- מידה רחב, מעורב עם הסוציאליזם. משוחדים מראש ומגיבים בתגובה רגשנית כנגד כל מה שאינו ניתן להוכחה רציונאלית, לא מוכנים להפנות את המבט לעבר מציאויות כאלה. בפרט נגדך שוררת בחוגי הפועלים- שעליהם צריכה לפעול השפעתך העיקרית- דעה קדומה מתמדת ורבת עוצמה. ככלל : הכל כאן 'בטוחים', ואינם במצב קריטי אשר היה נקודת המוצא הרוחנית שלנו.
לנוכח כל אלה עלי לשאול את עצמי : אם מתייחסים למצבים ברצינות כה גדולה, וראש לכל מקבלים אותם כמוך, כלום אמנם יש אז חשיבות להשפעה כנגד כל אלה, במובן של ערעור הביטחון למשלך ? היש לה אז כוח להשפיע על מציאות הכרחית ? אך גם אם משיבים על כך בחיוב, כמוני : כלום תתכן כאן השפעה שלך? אני רואה כאן קודם כול שלוש שאלות :
השפעה אפשרית בעיקר במקום שקיים שוויון בתנאי החיים, שבו המסגרת יוצרת בסיס משותף. אבל ל'פרופסור', ל'אינטלקטואל מנותק'?
2. יכול אני לתאר לעצמי רק השפעה איטית מאד על יחידים וקבוצות מצומצמות. לא בקנה מידה גדול ובתפקיד רשמי. דרך ארוכה ומפרכת כזו בלי מדה ממשית – הרי פירושה בשבילך כמו להתחיל הכול שוב מהתחלה (בכל הנוגע להשפעה חיצונית) כלום זה אפשרי עוד בשבילך, בגילך, במעמדך ? האין מצב קשה כזה גורר עמו בהכרח מתחים רבים עם בני-אדם, העלולים להכשיל את עצם המשימה ?
3. מזכיר אני לך את שיחותינו הרבות על לשונך הדתית הישירה בנאומך. מאמין אני שאני יודע בדיוק שלשון זו תעורר כאן התנגדות כללית- ואתה לא היית מוכן לעולם לוותר עליה. בגרמניה אמרתי לך תמיד : בדיבורך על אלוהים אתה מניחי אצל השומעים מציאות שאינה קיימת מלכתחילה, ועל כן אינך קולע בה לגמרי. אולם כאן, לנוכח הקול קורא של הרב קוק למען זיכויו של סטאבסקי, הנחה זו לא תעורר אי הבנה אלא תגובת נגד תוקפנית ונוסף לכל אלה שוב : הדעה הקדומה נגד 'בובר המיסטיקן והציוני המפוקפק, המכונן בדמיונו איזו יהדות רומנטית מלאת הוד חסרת ממש' חזקה מאד….
אני שואל את עצמי תכופות : האם הדברים הללו קורים על בסיס מציאותי? ודאי שאתה נחשב לנואם הרוחני המוכר, רבים מתלהבים מעוצמת הדיבור ' של נאומיך- אך מי מתייחס לדברים במלוא הרצינות כמחייבים באמת ? כמה אנשים מתנהגים למעשה בכל לבבם לפיהם? כאשר אני מתאר לעצמי את ה'מנהלים' של האירגונים למיניהם, כאשר אני חושב על הממוצע של המורים היהודיים הברלינאים המוכרים לי- הכל נראה לי מפוקפק.(486)
'אף שכל השאלות נראות לי קשות עד אינסוף האפשרות הגדולה יותר להגשמה נראית לי בכל זאת המכרעת. נוסף לכך : הולכת וגוברת בי ההרגשה, שהעלייה הגרמנית חייבת ליטול את השלטון על עצמה אם ברצונה לבנות משהו כראוי. אפ גישה זו תזכה לעידוד, ישתנה המצב גם בשבילך ובשביל פועלך. כי אז תקבל השאלה של העוצמה הרוחנית של יהודי גרמניה חשיבות מכרעת.
לפיכך נדמה לי שאולי הניסיון המסוכן של פעילות בארצנו הוא הדבר הנכון ביותר. אני אומר זאת מתוך ידיעה שאתה עסוק בהתמדה בכתיבת כחמה ספרים גדולים. ואם השפעתך תתגלה כמצומצמת כרגע, הרי באמצעות המילה הכתובה שלך תגיע לימים פוריים ופתוחים יותר להשפעתה. וימים כאלה מוכרחים להגיע גם הנה' 486
'הענין הוא פשוט בכך, שאפשר לפי דעתי לכונן את ה'שלד' של החיים- הבניין עצמו 'נשלם מאליו' מתי אני 'משפיע'? כאשר אין לי כוונה להשפיע. כשאמרתי כי להשתקעותי בארץ ישראל מכריעה עבורי האפשרות ' שאוכל לחיות ולעבוד שם', התכוונתי פשוט, אם יהיה לי שם שלד, המסדיר את הפעילות היומיומית הרגילה, 'משק בית', 'מקצוע', שרק מכוחם ומתוכם עשויים להתהוות הדברים האחרים, הבלתי צפויים, הבלתי סדירים, הבלתי שרירותיים ונטולי חוקיות, שהם תוצאה של 'השפעה'. ולהגר לשם כסופר גרמני (והרי אני לא באופן מקרי, אלא עובדתי, סופר ג ר מ נ י) בלי מקצוע הקשור הדוקות לעם החי שם, לחיים הנורמליים שם, לצרכים ולכלכלה, זה יהיה בניגוד לטבעי.'
'שאלנו את עצמנו אחרי עלותינו ארצה : היש מקום במציאות הארץ למושגים רפורמיזם וסוציאליזם מהפכני ? הרי בארץ אין סיטואציה מהפכנית אקטואלית ועיקר התפקיד לעת עתה הוא ביצירת מעמד הפועלים עצמו . בהיאבקות עם שאלות כגון אלו עמד לימיננו יעקב חזן, שמילא בהתמסרות ומתוך

גישה חברית את שליחות הקיבוץ הארצי בקיבוצנו. בעזרתו נוכחנו לדעת שגם בארץ נודעת ממשות לקטגוריות פוליטיות כאלה… בהמשך למדנו לדעת שההבדל בין הזרמים בתנועה הסוציאליסטית צורות ביטוי אחרות מאשר בגרמניה, אך הוא קיים.'
'התרחקנו מהדתיות, שדגלנו בה בגרמניה. הצטרפותנו למחנה הפועלים וההזדהות עם המארכסיזם שליוותה אותו, הביאו תמורה בהשקפת עולמנו, שהצטללה ונעשתה ארצית ורציונאלית.הבינונו ש'דתיות' יש לה שתנאי הארץ תוכן ברור, חד משמעי ובלתי רצוי לנו. '
לדת ייקרא דת אמת, כל עוד היא פורייה, ופורייה היא כל זמן שהדתיות מקבלת על עצמה עול מצוות ותורות, מכניסה בהן, לעתים מבלי שתרגיש בכך, תוכן לוהט חדש ותשנה אותן בתוך תוכן עד כדי כך, שכול דור ודור יראה אותן כאילו נתגלו לו עצמו אך היום, כדי לפרנס את צרכיו של עצמו, השונים וזרים מצרכיהם של אבותיו. אולם בשעה שמנהגי הדת ועיקריה קפאו עד כדי כך, שאין עוד בידי הדתיות להטיל בהם חיות או שאין היא אומרת עוד לקבל עליה את מרותם, שוב נעשית הדת תופעת סרק ונטולת אמונה הדתיות היא היסוד היוצר, הדת היא היסוד המארגן; דתיות מתחילה מחדש עם כל אדם צעיר שהרז מרטיט אותו, הדת אומרת לכפות עליו מערכתה, שנקבעה קבע עולם; דתיות פירושה פעילות, קיום יחס בראשית אל המוחלט; דת פירושה סבילות, קבלה שמקבל האדם על עצמו את החוק העובר בקבלה. דת פירושה קיום הקיים; דתיות פירושה חידוש, התחדשות.

מניה שוחט, מסמכים ראשי פרקים

תכנית לקבוצה שיתופית

מכתב למנחם אוסישקין 1909

דרך פתרון היחידה הקיימת לדעתי היא האפשרות שהאדמה תוחכר בשנה זאת לקבוצה שיתופית- לקואופרטיב חקלאי נייד. הקבוצה השיתופית הזו חייבת שיהיו לה כל המאפיינים של הבדווים.
1. חברים בקבוצה השיתופית יהיו אנשים בריאים בגוף שהתאקלמו באיזור ומצטיינים בכושר סבילות גבוה.
2. חברי הקבוצה חייבים להכיר על בוריה את העבודה החקלאית. אם לא כן הקבוצה לא תחזיק מעמד מבחינה כלכלית. יש לזכור שבשנה הראשונה לעיבוד הקרקע מתקבל יבול נמוך והקבוצה השיתופית תצטרך לחרוש ולזרוע.
3. הקבוצה תצטרך להסתגל לחיים בצריפים או בחושות ערביות- אם יהיו כאלה בנמצא.
4. הקבוצה צריכה להיות בעלת כושר נוודות גבוהה ו'קלת תנועה'
5. הקבוצה השיתופית תזדקק להזרמת כוחות מבחוץ, מכיוון שלחיות יחד חיי נוודות באופן מתמיד אי אפשר. ואם תהיה בקבוצה תחלופה מתמדת זה לא יהיה קשה.
6. ברשותה שלך הקבוצה השיתופית יימצא אינוונטר שיכלול בהמות עבודה, כלי עבודשה ומכשירי עבודה, זרעים, מזון לבעלי חיים לשנה ותקציב- דמי הוצאות שיאפשרו לקיים את הקבוצה מבחינה פיסית ובעבודה עד תום הקציר.

מתורגם מרוסית

על מות ישראל גלעדי

נובמבר 1919
קיילה אחותי, האהובה והיקרה
אין בפי מילים לכתיבה. לנחם איני יודעת. ולדבר כעת על דברים אחרים גם כן איני יכולה. כאן נודע לי שישראל איננו יותר בין החיים. עד כה הסתירו זאת ממני. אני משתוקקת לראותכן אותך ואת פייגעלע ולשוחח אתכן על חייכן עתה ועל העתיד. אני כל הזמן מנסה להשתחרר כדי לנסוע אליכן לירושלים. וכאן ישראל חלה וגם בתי. זה רק יומיים שהוקל לה. אמרו לי שבימים אלה אתן חוזרות למטולה. אולי אפשר שתעברו דרך חיפה, תשארנה אצלנו כמה ימים כדי שנוכל לשוחח ולחוש זו את זו. משום שאני לא אוכל לנסוע כעת לגליל
קיילה ופייגעלע יקירותי. מה עושים שנוכל להיפגש? אני מאמצת אתכן חזק ללבי הרווי יגון ואוהב אתכן אהבה חמה ונאמנה.

מניה
אידיש

וועדת ההזנה להתיישבות העובדת

אל לוי שקולניק
1928

אני מצרפת קופיה של התזכיר ששלחתי ל'הדסה', ההנהלה הציונית, ועדת הבריאות, ויצו, לד'ר רופין, לד'ר ברכיהו, משה וילבושביץ, גברת זלדיס, סופיה ברגר כולם ענו שהם ישתתפו ביום 22 לחודש זה בהישיבה.
וילבושביץ ירצה על ההבדל בתזונה בחו'ל ובארץ, ברכיהו על החינוך העממי בשאלת ההזנה. ד'ר יעקב על התפקיד של הקורסים להזנה…

לשגרירות ס.ס.ס.ר בושינגטון
5 ביולי 1940
אני פונה אליכם בבקשה להרשות לי להיכנס לווילנה. יודעת אני את כל הקשיים הכרוכים בנסיעה זו, בייחוד בשעה שחצי מן העולם נמצא במצב מלחמה.
אני נתינת פלשתינה גרה שם 36 שנים. יצאתי מרוסיה ב1903. נולדתי בגרודנו והנני כיום בת 60.
מטרת נסיעתי לוילנה היא, להימצא כעת בזמן קשה זה בין ההמונים היהודים ולארגן נערים יהודים במטרה להעלותם ארצה באפשרות הראשונה.
לארצות הברית באתי מפלשתינה לפני 8 חדשים לגייס כספים למטרה הנ'ל.
אני מחויבת לא לעסוק בפוליטיקה בשטח הטריטוריה הסובייטית.
אם פעולתי תעורר אי שביעות רצון מצד השלטונות הסובייטים הרי תוכלו בכל רגע לאסרני.
הרשו לי להתראות אתכם. ייתכן כי בשיחה פנים אל פנים יתעורר אצלכם יתר אמון אלי.
בכל הכבוד

מניה שוחט

רוסית

ראשי פרקים , מכינות

מכינות

בית ישראל

התרגשות במעבר ממכינה למכינה
קבלה יציאת מצרים. לידה .הפרידה וההתחברות.
האם זהו תהליך פנימי. השינוי במועד החתונה סוציולוגיה. הכורח לצאת מהרחם : ביולוגיה.
זעקת הלידה הניתוק כתוצאה של תהליך הקשר.
אמא מלטפת ומגוננת והרצון להשתחרר. השיבה אל האמא שחיבוקה לא מאיים.
הסוודר הקשור בצעידה אל הלא ידוע : אמא מלווה מחבקת בהליכה בחושך. בלא ידיעה העומק לצעוד קשור באמון הפנימי באלו שהתחברת אליהם.
סיפור יצחק בן יעקב. הקשר בין חיטוט נפשי, הקבוצה הקטנה והצד המשימתי. גרזן ההכנה לארץ. הפרידה מן האבא על יד הגשר. נישואים והתחדרות. המחלה והפנטזיה המפעלית הקיבוצית. פרה ישראלית. חיל האוויר. יצחק בן יעקב דואג למשפחתו. הניתוק הוא גם הקשר.
זהות והזדהות. דודה ליזה מגיעה ארצה : רובינזון קרוזו וסיוטי השואה.
תעודת זהות ותעודת מסע. אתה התחנות של מסעך. זהות איננה קבועה. זה אתה ? לא השתנת בכלל. אתה מי שאתה אוהב החבורה שאתה מזדהה
זיכרון רצוני וזיכרון לא רצוני.

מכינה חילונית

תוספת אוטוביוגרפית. בית אבן עזרא. בית ערבי ברחביה. המיקום הגיאוגרפי. ערביה מוכרת ענבים. בית הרב הראשי. יקים , קשר לאחד. משוגעות העולם החרדי. ספרדי טהור, ראש השוה'צ,

במלחמת השחרור . הצודקים גם מפסידים. המצור והצנוניות. מתי המלחמה הפסיקה להיות משחק צופי. דרך בורמה והפטריוטיות של בן שמונה. הדוד יוסף. ה29 בנובמבר. החלטת האום והצהרת העצמאות. דרך בורמה. נסיעה לדרום אמריקה ומפגש עם העם היהודי. שגרירות ישראל הקמתה ופיצוצה. אבא לא אלוהים – פרקי מצור.

מכינה פרק ב'

זהות יהודית טקסטים מדברים עם בני אדם. חתונה למי שאיבד את הזיכרון ויודע להעריך את תוקפו.
תקופת המעבר של הלידה המתחדשת תוך כדי עשייה. החלטה על לידה.

פיתגורס : המשחק, הצופה, הסוחר. האם נשמרת ראייתו האובייקטיבית של הצופה? הקיביצער של השח. אוהד הקבוצה רואה את המשחק באופן אחר אך עוד יותר לא אובייקטיבי. הסוחר מחפש דרך להיות השחקן האמיתי.

תל אביב טיוטה לסיור

סיור בתל אביב

סוס טרויאני או כדים ביפו
עיר נצורה

1799 פלישה של נפוליאון בדרכו לעכו.
יפו נהרסה. רבים חלו ונטבחו על ידי צבא נפוליאון. תל גיבורים ? ארמון של רעמסס השני יציאת מצרים. מצרים נמצאת גם פה. גם המצרים יכולים לצאת ממצרים. הוא כרת ברית עם החיתים ותקופתו היתה תקופה של הצלחה. כיצד רואים את התקופה אנשים מציוויליזציות שונות.

העיר יפו במסורת נוסדה על ידי יפת בנו של נוח. יפו : השער אל העולם האירופי.

אגדת אנדרומידה : קסיופיאה (על שמה מערכת הכוכבים) מלכת יפו השתחצה. בנות התהום הלשינו לפוסידון מלך הים וזה שלח להחריב את יפו במפלצת. מלך יפו החליט להקריב את אנדרומידה למפלצת. אך זו ניצלה ברגע האחרון על ידי פרסאוס שזה עתה השמיד את מדוזה ובא רכוב על סוסו הפלאי העף.

1799 כיבוש העיר על ידי נפוליאון. שחיטת 1800 אזרחים ביפו על ידי הצבא הצרפתי שהקרב על העיר עלה לו בקרבנות רבים. נפוליאון שהעיד על השחיטה לא מנע אותם.

טבח בשלושת אלפים שנכנעו במבצר של יפו אחרי היום הראון של המערכה. נפוליאון לא רצה לקחת אותם כשבויים אל מערכתו הבאה בעכו. רק 800 שהצטרפו אל צבאו ניצלו.
מגפת החולירע פקדה את צבאו. נפוליאון ביקר אצל החולים. הרעיל את חייליו החולים.מתוך 13000 חיילים שיצאו לקרב 1200 מתו קרבות 1000 מתו במחלות ו2300 נפצעו.

1807 – 1818 מוחמד אגא אל שאמי מותצרף מושל מחוז יפו המסגד על שמו מחמודיה. בזמנו נטעו הרבה פרדסים בסביבת העיר.
אבו נבוט. ממלוכ. עבד של לבן של ג'יזר פחה מושל עכו סיבילים לעוברי אורח ליד שער העיר קשור בקשרי מלחמה עם אבו גוש נגד אויבים בתוך הארץ כבש כפר ערבי שהרג בכל יושביו. קשר עם הליידי סטנהופ אשה אנגליה יוצרת את הסאלון האוריינטלי בלבנון. היא הבטיחה לשלטון בטורקיה כי תמצא אוצר באשקלון. השולטאן ביקש מאבו נבוט לבא עמה לאשקלון ולמצוא את האוצרות שהבטיחה. היא נכשלה אך ערכה את החפירה הארכיאולוגית הראשונה. את האבנים הביא אבו נבוט ליפו.
אבו נבוט ברח למצריים אחרי שהמושל עבדאללה של עכו יצא נגדו למלחמה כשחש שהוא עומד למרוד בו. אבו נבוט יצא כמושל לסאלוניקי מחמוד אגא. לא ברור אם שם נקרא אבו נבוט.

הכניסה היחידה לעיר עד 1869 על ידו בתי הקפה ושולחנות החלפנים.

אלתר לוריא נצר של האר'י תכשיטן וצורף נשא לאשה את חנה לבית שלוש. אהרון אחיה איש מרכזזי בממסד הספרדי בארץ מומחה לעותומניה ואיש אמיד ביותר.

קרב נורא דווח על ידי יוספוס פלאביוס בין היהודים לרומאים וסערה גדולה שהרסה רבות מהסירות במקום.
הוקם מגדל השעון כמו במקומות שונים באימפריה לכבודו של הסולטאן עבד אל חמיד זה מסביב לחפיר של העיר יפו. כיכר חדשה. בית הסוהר המשטרה. מקום המבצר השלטוני והשעון. הוקם ביוזמת דוד מויאל מוריץ שיינברג ואלתר מושלי. שלושים שנה לשלטון עבדול חמיד (ושנתיים לפני שהיתה מהפכה בטורקיה) א סריה תוכנן על ידי ברוך פפרמייסטר מראשון לציון הסאראיה אחרי מלחמת העולם הראשונה מקום פעילות של היישוב הערבי ביפו.1906

תל גיבורים קמה כתוצאה של הקרב בין אנשי דאהר אל עמר ששלט על כל הארץ בזמן מלחמות הרוסים עם העותמאנים. כאשר הם התפנו הגיע ארצה צבא של עותמאנים בפיקודו של אבו אל דהב. הוא ערך מצור על העיר וכשזו נכנעה הוא רצח 1200 גולגלות שנערמו בגבעה שנקראה תל אל רוס, גבעת הראשים אחר כך נקראה גבעת הראשים תל אל רוס, תל גיבורים. יפו נכבשה אך או דהב מת כעבור כמה ימים.

פניה מטמן כהן (ברומר) 1874. בת ביאליסטוק מהציונים האורטודוקסים במקום. למדה בשוויץ ואודיסה. הקימה את גן הילדים הראשון באודיסה ואחר כך השתתפה בהקמת בית ספר עברי במקום. נישאה למטמן כהן ועלתה ארצה. היתה עמו כמורה בבתי הספר אותם הקים . שטפה רצפות בגימנסיה השכורה. פעילה בתנועה לשחרור האשה ולזכויות הנשים בארץ. פעילה בחוגי שחרור הנשים. היתה שחקנית בתיאטרון שהקים חיים הררי. כתבה ספר בהוראת החשבון.
יהודה נולד בפודוליה שבאוקראינה ב1869 ממשפחה של רבנים. הוסמך לרבנות. למד באופן פרטי לימודים חילוניים. ממקורביו של שמואל מוהליבר . היה חבר בבני משה של אחד העם. לימד בבסרביה לימודים ציוניים . ב897 עבר לאודיסה ולמד לימודי טבע באוניברסיטה של אודיסה. נענה לתביעת בוגרשוב ומוסינזון להקים בית ספר בראשון לציון . לימד בהוראה עברית. הנהיג את תהלוכת הלפידים בחנוכה. וטיולי תלמידים. ביקש ליצור תכנית לטרום גימנסיה. התנגד לתכנית אוגנדה. ייסד מקהלה. ביקש להקים פרוגמנסיה. התכנית לא נתקבלה ועל כן החליט ליישמה ביפו. בתחילה היו בגימנסיה 17 תלמידים. הוא לימד עם אשתו שגם היתה השמשית של בית הספר. עם המהפכה העותמאנית רשם את הגימנסיה כאגודה עותמאנית. אחרי מתן הקונסטיטוציה. יצר מועדון אחדות לאחד את כל העדות ייסד לימודי מדע וגננות. חובבי במה, אגודת טבע. היה למנהל של גימנסיה רחביה עד שהגיע שלמה שילר. ביקש לבנות שכונת גנים עיר גנים על פי המודל הבריטי. בגללל מלחמת העולם העבודה הופסקה. כשבוגרשוב ומוסינזון הוגלו מן הארץ נשאר לבדו עם הגימנסיה. אחרי המלחמה השתתף ונתן את השם לעיר רמת גן. שיתף פעולה עם יעקב סלע. היה חבר בגדוד מגיני השפה.

ספרי בוטניקה, אנטומיה מאמרים בהיגיינה של העברים. נפטר 1939 .
יהודה מטמן כהן ופאני יצר פדגוגי הביא אותם לראשון לציון. שם ניהלו בית ספר . הוא היה מורה לכימיה היא פדגוגית. לא נתנו להם להקים גימנסיה בראשון לציון ועל כן הקימו ביפו ליד הסראיה. ראשית החינוך העברי בעיר. הוקמם ב1905 ואחר כך העבר לאחוזת בית.
בת אחת שלהם נקראה עבריתיה (גלצקי) והשנייה טבענה
מרכז רוחני בארץ. מה שמודד את עוצמת המפעל ולפעמים בא להחליפו. הדירה כאן היתה מושכרת.

1906 מקימים בכל האימפריה מגדלי שעונים לכבוד 30 שנה לעבדול חמיד הסולטן העותמאני שהופל כעבור שנתיים במהפכה החוקתית שפתחה את הסכסוך הערבי ישראלי… חמידיה משפחת הסולטן בעלת אדמות הג'יפטליק. אחד מהם מוקם ביפו על ידי השענים שיינברג ואלתר מושלי. היוזם מויאל. בכיכר שהוקמה בחפיר של יפו.
הסראיה המוסד הראשי הוקם על ידי איש ראשון לציון פפרמייסטר. סאכנת דאולה מקום משכן
הממשלה. מכאן הפגיזו את העיר תל אביב אנשי הלח'י פיצצו את המקום. משאית עם חומרי נפץ.

גן הפסגה מעוצב כמדרש על סמטאות יפו. המבוך והדרך כשתי אפשרויות לראיית העולם. הסמטאות של העיר העתיקה והרחובות של האוטופיה. מי שתכנן את הגן אביו של דני קרוון : העיר הלבנה. האב משחר לשורשים התרבותיות הבן לקווים של התקווה. במרכזו פסל האמונה של דניאל כפרי. אבני רעמסס והסתירה ביניהם. בפסל: עקידת יצחק, חלום יעקב וכיבוש יריחו בכוח חצוצרות המאמינים.

שער הגולן – ראשי פרקים

שער הגולן

1. הקריאה העצמית
2. בין סטיכיה לרצוניות והתכוונות
3. אינדיאנים וכמרים
4. אור הגנוז של החלוצים מה לוקחים מכל תקופה ומכל התקופות
5. אנשים חוצים תקופות
6. אנתרופולוגיה של גיניאה החדשה
7. יצחק בן יעקב
8. יצחק הן יעקב מעלה את הוריו הגשר והנפץ
9. מסמכים וסיפורים
10. בין לוינס לבובר על אור הגנוז גילוי האחר וצרכיו, יציאה מהאיגואיזם, הצדק והזירה המוסרית
11. הפנים
12. בובר הדיאלוג. אור הגנוז של החסידים
13. כישלון מגדל בבל
14. ההר והמפתח

אהבת ציון
מאפו מחפש את ציון
פיכמן מחפש את מאפו

הבוצרים והבוצרות והאתוס החקלאי
בני הכפרים והכרך: ראיית הקרבות שבממסד
ארץ ישראל מרחוק

12 הדלקת הרצון להפוך את מהפכת הלב לצעידה לארץ. איננה מתוך הארץ אלא טרנסצנדנטית.
מנת חלקי להתגעגע לאחרים ברגמן 10

חומה ומגדל- ראשי פרקים

שער הגולן חומה ומגדל
השיטה. המסורת של בנייה מעץ. המאורעות במשך ארבע שנים אוכלוסיה היהודית הוכפלה
חיפוש אחרי שיטה בעקבות כשלונות. תל עמל נסוגה חזרה לבית אלפא. מדוע יש חומה. גדר מסביב בטווח רימוני תבערה. כמה צריפים מגדל רב קומתי ובו מקומות דיור. פרוז'קטור ומנוע להפקת חשמל. אדמות עמק הירדן. ההתיישבות בעמק תוך כדי וויתורים הדדיים. לכן מתח גבוה בין הקיבוציחם בשאלות אדמה. אדמותת צמח מחולקים בידי הבריטים לאנשי צמח. מתחילים לקנות רצועות רצועות. כל חלקה צריך לקנות כדי להשלים את התמונה. במקרה של צמח חלק מהאדמות מצריות, חלק של בעלים שונים ומגוונים. עין הקורא הוסיף קצת כסף לשם רכישת אדמה של ערבי חולה אנוש מפחד שימות ויצטרכו לנהל משא ומתן עם 11 יורשים. אנשי עין הקורא באים לבית זרע שכבר היתה ונכבשה על ידי השומר. קרן ארלוזורוב הוקמה אחרי רצח ארלוזורוב. פועלים תרמו לה וגם כסף שהגיע בדרכים שונות מגרמניה. יום אחד יצאו כל האוכלוסיה של העמק להשתתף בעלייה על הקרקע של מסדה ושער הגולן. אז כבר ידעו כי תכנית פיל באוויר ויכול להיות שיחלקו את הארץ היה חשוב לממש את הבעלות על הקרקע שנרכשה ולתת גם מקום למתיישבים בפוטנציה שחיכו לשווא למקום ההתיישבות. בשלב הזה חומה ומגדל היה מפעל משותף של הבריטים והיהודים. כבר היה חוק למניעת ניצול של אריסים וחובה להעניק להם אדמה אלטרנטיבית אך רוב האדמה בעמק היתה בלתי מעובדת. היו לחצים משפטיים נגד הענקת אדמה ליהודים. לכן האדמה נקנתה על ידי היהודים מערבים שרק אחזו בה כמה שנים. נולדו תאומים בעמק אחרי וויכוח פנימי האם עוד פעם לא לקחת את האדמות למשקים הוותיקים.
חומה ומגדל שיטה צפופה של מגורים בעיות קשות כדי לשמור על חיי היחיד. פרימוסים למכביר אך תמיד חיי תרבות ולימוד, ספרייה, וחדר תרבות. הקושי הרס החומה כדי להתחיל לבנות יצר נוסטלגיה מיידית.מאורע מכונן שיצר תחושה של עולם שהתחיל. ימי בריאה הנותנים תקווה לאחרית הימים.
ב1939 נגמרה השיטה: הבריטים הודיעו כי הם צריכים לאשר כל עלייה על הקרקע. אז החלה השיטה להיות שיטה נגד הבריטים. דן ודפנה היו היישובים האחרונים בשיטה הקלאסית. לאחר עלייתם על הקרקע החלו להקים את חומה ומגדל בלילות כדי שהבריטים יעמדו בפני עובדה.
נדמה כי הנקודה האחרונה שהוקמה בשיטה שלן חומה ומגדל היתה קיבוץ האון אחרי קום המדינה. מכיוון שהיה זה בשטח המפורז ועל יד הקיבוץ היה כפר ערבי סמרה. העלו את החומה והמגדל על סירות ועלו על הקרקע מן הים . רק ב1951 בעקב תקריות גבול הוחלפו אדמות. נוקייב היתה תחת שילטון סוריה כמו חמת גדר וסמרה גורשה אל מעבר לגבול.

התנגדות בשואה ראשי פרקים

בטרם שואה
ניחושים על השואה
ברנר
אחרים אוואקואציה
שנתון חברי 1926
המילה שואה והשואה הקטנה
פינוי יהודי גרמניה ומרכז אירופה 410.000 מתוך 700.000
השואה כתופעה היסטורית
המיסטיקה ל שואה כדרך בריחה מן הלימוד השואה. לימוד השואה בפרטיה כדי לא לחוש אמפטיה וראייה כוללת.

בין רצח עם לבין שואה
תחת השואה הרבה תופעות דומות ולא זהות. הרעבה. שעבוד. רצח של חלקים.
רצח עם כדי להפוך אותו לעבד, ללא תרבות, ללא מוסדות כדי לשעבד אותו מותר להרוג רבים מבני האומה. לא כן לגבי היהודים. קיומם מפריע לאנושות. אמנם מותר וצריך להגלות אותם אך כדי שיפילו את העולם והעולם יפול כפרי בשל בידי מי ששואף לשלטון עולם.
רצח עם כדי ליצור חלל במקום ורווח ברכוש. לא בשואה. גזר הדין שלך כי נולדת.
עדות ונסיון להשמיד ראיות – יהודים.

הניסיון לקחת אחריות על מה שהולך להתרחש. חלק עיוורון אינטלקטואלי. חלק זהירות ואי העמדת האדם בפשיטת רגל.
מות הילדים : ביקשו מהם לגשת לקטוף פרחים כדי להפיק תרופות לגרמנים.
עולם הולך ונסגר.
אי היכולת לראות את האפשרות שההיסטוריה תתאדה למטה היסטוריה. לחוסר יכולת ביטוי כמו שאומר אחד האדמורים : מה זה לעומת קידוש השם של רבי עקיבא והרוגי מלכות?
התיאוריה הפונקציונאלית ותיאורית ההתכוונות אותה תיאוריה
ההתכוונות ההומנית והדחיפה להומניזם

התנגדות אינטלקטואלית – לא מתוך הגנה על היהודי.

ככל נסגר המצור על היהודים ונסגרות האפשרויות מימד ההתנגדות משתנה. מה שנקרא השרידות האישית הופך להיות אקט של התנגדות. עניינים שלא נחשבו התנגדות הופך למעשה של ההתנגדות. כל זמן שמימד החירות גדול יותר ההתנגדות לא תקרא התנגדות. היהודי השורד לא מתכוון להתנגד אלא להישרד אך ברגע מסוים הופך הקיום למרד.
מעשה המרד בקוסוב שבו היודנראט מבקש מהיהודים לברוח כי האקציה מתקרבת. הם נשארים לקבל את פני הבאים . האחד מתמוטט השלשה מקבלים את פני הנאצים.
מולם יודנראטים שנסחפים לברירות הנוראות ומחליטים לשחק את מלאך המוות.
קבוצות של משתפי פעולה עם הנאצים מלשינים. כולל אותו מנהיג ציוני שהציע לשחד את הסתרת השמדת הארמנים והיה משתף פעולה עם הנאצים בגטו וארשה.

התקוממות בנשק : התפישה כי רק כאן ידעו את אמנות הלחימה היהודית כמובן שקר.
יהודים משתתפים בצבאות ולוחמים. התנגדות לפוגרומים. מלחמה נגד אויבים. יש הבדל בין מדינת היהודים בכך כי היהודים כאן הם אובייקט ספיציפי של ההגנה וכי הם יודעים כי יש יהודים בכל העולם.
יהודים משתתפים בפרטיזנים ובמרידות יותר מאשר בעמים אחרים.
30 יחידות פרטיזנים בפולין 21 יחידות עם הרבה פרטיזנים יהודים. יחידות לא יהודיות עם הרבה יהודים נסתרים. 5000 לוחמים 4000 נהרגו. 60 מרידות ביילורוסיה 15000 בליטא 25000 ברחו ליערות כנראה

מאלינות. בריחה. הסתתרות של קוקטיב או משפחות.

הדילמות של ההתנגדות :
הפקרת המשפחה היער עם המשפחות
אחריות קולקטיביות : ויטנברג בווילנה, 1540 יהודים נרצחו בדולהינוב כשהנאצים תבעו את חזרתם של שני בורחים לפארטיזאנים.
ההתנגדות בתחום הקהילתי הזנת יהודים בוורשה מהג'וינט מוברח כסף ואמצעים לעתים למרידה, לעתים לאוכל, לעתים לתרבות ותיעוד. האכיל 260.000

התנגדות מתחילה באקט אינטימי ועוברת בחזרה אל האקט הזה
הגיבורים האמיתיים בעלי המשפחה שניסו להצילך את ילדיהם
פגישה עם אמא וחיבוק עם אמא שכבר לא היתה נראית כאמא.
האב מקפיד שבנו ישאיר לעצמו אוכל
האמירה המכחישה קיום ילדים כדי להציל אותם.
לחם לאח שהופך מלא כינים וזורקת אותו השאר מתנפלים על הלחם והיא פורצת בבכי.

לידה בחדר נשים שירה פולנית בעוד מתרחשת הלידה.

חסידי אומות העולם. זו התופרת שמלה ונותנת כוס חלב

תרבות
להציל את ספריית שלום עליכם
לברר אם יש ספר מתאים.
לקיים הצגה, שיעורים, שירה
קונצרט אך לברר אם אין זה קונצרט בבית קברות

התנגדות תרבותית הדלקת חנוכיה באושביץ

לרשום מה קורה
המערה של לונק
השיר על העם היהודי

להיאבק על הזיכרון
דברי הימים ואיוב בשיתוף פעולה יהודה באור
לא להתנזר מאיכה ושיר השירים

מסקנות

התנגדות היא ניסיון אינטלקטואלי ואינטימי. גם ניסיון להבין גם ניסיון לפעול בהתאם להבנה באופן שאינו משותק. שורדת שואה כתבה את זיכרונותיה בכתב מסולסל שהביאה עמה לפני השואה בימי הבורגנות הבטוחה. היא מספרת כי בתה חלתה בסרטן ואז חשה כי במחלתה נראית השואה כבר מגומדת… ההווה וכאביו מסיט את הזיכרון. חובת הזיכרון היא לטלטל אותך משיווי משקל ואל לחוש שיכור מידיעה של אבק של מה שהיה אלא ניסיון לחדד את אחריותך לעתיד כי הכל נרשם הכל מוטל על המאזניים. הדברים לא רק מתרחשים הם נרשמים מוסרית בספר ההוא העליון.

שלשה סיפורי דגניה
הבן הראשון של דגניה : יש לאן ללכת
דגניה מתכוננת לבא השואה חלום הלילה האחרון
בנדין : את צריכה לחזור כדי שידעו מה קרה כאן.

גבעת חיים אור גנוז ראשי פרקים

א.

אור הגנוז
אור הגנוז של החסידות מרטין בובר
מעמד הסיפור של החסידות דרשות, כתובים
ביקורת סיפורי הווי והשמצה
הסיפור החסידי המתחבר לסיפורי מוסר קודמים
מצווה כמעוררת סיפורים
לא בעבים מעל
הזיכרון הרצוני והזיכרון הבלתי רצוני של וולטר בנימין
הספרים הנשרפים במלחמת העצמאות
סיפור זוגיות המתמשך והנקטע
מחדשנות היסטורית לכניעה היסטורית
הפרדס של יהושע כבשנה
המחקר הראשון על התלושים ומקורו בתגליות עין גב.
רקע היסטורי : מי יכתוב לנו את הסיפור. מבקשים סיפור שגיבורו שונה
מחדשנות היסטורית לכניעה להיסטוריה
המיתוס ההיסטורי
המיתוס המניפולטיבי והסיפור
לגרש את מספר הסיפורים ולהמציא סיפורים שינהלו את החברה.
המיתוס היווני : השותק , הגיבור הטרגי , המשמעות בשתיקה
טרומפלדור והמיתוס ההיסטורי: האם אמר טוב למות בעד ארצנו ?
שניאורסון מבקש לטרוק את הדלת 1934
מדוע לא התקבלה טריקת דלתו.
1960 קריאת שניאורסון מתפוצצת על רקע האקוסטיקה של הפרשה של לבון
אפוקליפסה ואוטופיה בגרסת הילדות בקיבוץ.
מרדכי קצאפ האם היה או לא היה : מעמד הסיפור ההיסטורי.

ב.
אבות ובנים של טורגנייב: הניסיון של פענוח היסטורי על ידי דינמיקה של חלופת הדורות
בהיסטוריה של המהפכה הרוסית הדור הליברלי, הדור הניהיליסטי, בין הס.ר ל ס.ד. הצדקה או שלילה של הטרור.
משפחת וילבושביץ
התאבדויות במשפחה
מקור המשפחה וילבואה או וילבוש
האם הרדיקלית והאבא החרד. סירוב להורדת הצמה יחד עם ריבוי הילדים.
מה שמותר לו מותר לי
הספרייה הלאומית וההתאבדות
הפלות
בין משה למניה
קידמה ופרימיטיביות
מניה המהפכנית הולכת לכפר, עובדת בית חרושת מניה וגרשוני
בית סוהר ועלילות זובאטוב
על סף התאבדות ומסע ראשון לארץ.
הטיול בארץ והרצון לארגן התיישבות סוציאליסטית

ג.אבות ובנים

קדוש ההיסטוריונים מארק בלוך והאנל כדי לגלות גיבורים אחרים
ההיסטוריה מעניינת מאלכסנדר דיומא.
אם אשכחך ירושלים סיפור עלייה אחרי מהפכנות , ארגנטינה
זאב לוינסון השליח הראשון לא יכול לכתוב את ההיסטוריה
יהודה ארז אורז מסמכים
אביבה שץ : הולכים קדימה וכותבים זיכרונות. הפרידות זכורות היטב.
מה שאבד לי קנייני לעד.
כופר היישוב – מה הבאת מהבית
יש לו אם והוא יתום- שלונסקי
ריבת סלוצקין
פרידה מן הבית בעליות שונות
א. ברקר וגורדון
יצחק בן יעקב
הנתק והחיבור הממשי עם המשפחה חצר מקארוב.
עליית המשפחה. הכניסה לחדר המשפחה.
מדוע הפרידה מההורים סיפור מפתח
העלייה השנייה והשלישית וסיפורי המפתח של הפרידה.
העלייה החמישית עזרא קלופפר ואמו
סיפור שתי הבובות של מרים זינגר

ד.

אביבה שץ : אני הולכת קדימה מפחד להפוך לנציב מלח ועל כן החוויות שלי נותרו בהירות ומנותקות זו מזו. מחפשת דרך לכתוב אותן.
מהו היסוד ההופך עניין היסטורי: תחושת השינוי והנתק והרצון להתחבר מחדש.
ההאזנה לנתק.
יהודה שרת שומע את קול בכייה של אמא במעיין חרוד.
סוציאלדמוקרטים לא מתגעגעים י.ח. ברנר
וברל כצנלסון חבר את השבת הראשונה בארץ ישראל.
השמשיה
המכתב והקולקטיביזציה של המכתבים
חיים בן אשר : אבא אמר מי שאין לו ילדים לא יכול לשפוט
נ טישה מתוך אהבה

ה.
גטה נישואין מתוך בחירה
אורח חייה של האצולה העוברים לחיי הדמוקרטיה
הוויתור על הנישואין של החברה המהפכנית
ביקורת המשפחה של אנגלס
ראשית הכתיבה הפמיניסטית חמדה בן יהודה
תמימה פוחאצ'בסקי
אובדן השידוך – יהושע כבשנה ושרה מלכין
סוחובולסקי צבי והאחות רבקה
אהבה נוסח דגניה
חיותה ויוסף
המרירות הנשית
חנה מייזל ואחותה המתאבדת אלכסנדר הרועה

שרה אהרונסון
רבקה שרתוק
אנה מן הגליל
כלניות ברובה
שיחות פושקין
אני חורש ישר לאהובתי
ראובן קריביצקי וחבורת האחים- שושנה איזנשטאט
כנרת כנרת

החתונות הראשונות
משפחת ברץ
משפחת נח ורחל סלוצקי
משפחת בצר

אליהו רבקה דב ועדה
וויכוח על חתונה עם משה שרתוק

ביתניה עילית והמשפחה החופשית
מרדכי שנהבי, יהושע ברנשטטר ורחל קטינקא
חתונה בקבוצת אחווה רבקה וחיים חרמוני
תיאור טו בשבט של חתונת פסיה ומתתיהו

חתונת מאיר יערי ואנדה
שדה אליהו צורפים טבעות נישואין
לביא וויתור על הקניין הפרטי של הטבעת

הצדק של בית הקברות

השינוי בטיפול בילדים טיפת חלב.
השינוי בגישה לילדים כילדים עובדים 1870 – 1930
הילד הלומד : הילד של הפנאי או של העבודה
השינוי
הילד העובד בחקלאות ושירות בבית לעומת הילד המתועש

גדעון הסיפור על הבן הראשון של דגניה
הגדעונים
רחל על הבנים הראשונים של דגניה
מכתביו של גדעון
הקמת בתי הילדים הראשונים
זאב דור סיני האב הראשון בתל יוסף
וויכוח על הלינה של הילדה במיטה
בצלאל אמיר וראובן צינדר

בית הילדים כרפובליקת הילדים
בית הילדים כמשחק תמידי
האוטופיה והיתמות.
הפסיכולוגיה של הילד
האם התאמה בין הפסיכולוגיה לסוציולוגיה וההיסטוריה
התחנות והוויכוח התיאולוגיה לשמירת המתח או ההתאמה
הקיבוץ : חברה ראשונה המאמצת את מרות הפסיכולוגיה.
הפסיכולוגיה המעצבת אדם חדש : בעין גב במים קרים ובמזרון קשה.
האבל על מות בית המשפחה
המטפלת וההורים. אבא של קפקא.
הפנמת הביקורת של ההורים בעיצוב החינוך המשותף.
ברנר הפרזה והבוסר : בחינוך הילדים.
בעת המעבר על מה להסתמך ?
כניסת הפסיכולוגיה למערכת החינוך בצד הרפואה
אנא פרויד ומלני קליין- המרכז של גיל הילדות המוקדם וגיל החביון
חבורת הילדים במרכז הטבע, המלחמה ,או הקשר עם ההורים והעבודה.
מתנדבת נוסעת לויטנאם
שמואל גולן נוסע לטיפול פסיכואנליטי
בין מארקס לבין פרויד
ברונו בטלהיים : ביטול עריצות אדיפאלית
מה התוצאות בקיבוץ?
דוקטור ספוק והחינוך הקיבוצי.

אוגניקה
רעיון הדרוויניזם החברתי גלבטון קרוב של דרווין ב1863
פלישת רעיון שיבוח הגזע
האדם כפי שהוא לא מתקבל על הדעת
באמצעות החינוך : האדם החדש
באמצעות התערבות רפואית
בן העני ובן הגאון יהיו כמוהם
אוגניקה בארצות הברית 62000 עקורים
הקשר בין נאציזם ואוגניקה אמריקאית
הקשר עם רוקפלר, קרן קרנגי וחקירות גרמניות

אוגניקה של השמאל סידני ווב
קיינס
צ'רצ'יל
הסוציאלדמוקרטים בשוודיה והלאפים
הקשר בין אוגניקה חינוכית והפסיכולוגיה בארץ ברכיהו
טבנקין ואבק אדם בשואה
יערי והכשרות לאירופה
עדות המזרח ואוגניקה
השמרנות כביטוי לשימור ואי אבחנה לעני
החלוץ ובית יעקב
הישיבה המוסרניקית

אברהם בלבן ואחרים : לא שוחררנו מן המילכוד
ע. אלי ומדרש הקרפדים
הארוטיקה סוד הקשר החברתי והאחריות
הארוטיקה מה שמוציא מן המערכת
רבי טרפון נציג המחלקה שיהיה שקט

בטבע – מרד נגד מוסכמות
ע. הלל משורר בני הקיבוץ
ספרות העיזבון – בני הקיבוץ לא רק אמני העשייה אלא מחפשי דרך
ממשיכי לבטי הוותיקים.
מאיר אריאל דור לאחר מכן.

אוגניקה חינוכית דיואי לפעול על הסביבה

ברל כצנלסון שרה ולאה
רחל המשוררת

הטבע
גיוס הנוף לצרכים של התגלות :
הר נבו והר כרמל
הירדן מימיו שוצפים
ידיעת מולדת
המכתב ולהיות בטבע
גורדון הטבע והעיר
אקולוגיה
דני קרוון והתפאורה לכנרת כנרת.
אלתרמן על הכינרת
הנוף כאתוס
יוסף זלצמן מראה את האלפים העבריים.
ריקוד על הר חיטין
חוט ברזל
אדמה האם תהיי לנו
האדמה לפי ברנר. מול הרומנטיקה.
פרופסור אייג והמהפכה
הטיול והעבודה.
מהגן הצרפתי לגן הגרוטאות

ארכיטקטורה
שותפות בין אדריכלים, מתיישבים ומוסדות
הבניין הזמני והמורפולוגיה הקיבוצית

הכינור והאמנות

המהפכה

המשימתיות
החולה, אלונים, סער
תרבות הסוד
האגרוף והבועה

המסורת והקיבוץ

היחד הקיבוצי
יצחק קצנלסון

סיפורי בדים
רחל המשוררת
שואה בארץ ישראל
אבא קובנר- חנה סנש
עסקי מהפכה
פילוג
השומר הצעיר
הערבה והנגב
שדמות
הקיבוץ העירוני
מנחם פוזננסקי ובנימין גלעד
שלום עליכם
הסוד והשפעתו

כפר הרואה

חברי קבוצת שח'ל על שם מנהיג התנועה לנדאו שמת צעיר
בעיית תנועת נוער מגשימה ודתית
הגיל הזקן והגיל הצעיר 'אל תשמע בני מוסר אב כי מוסר אב קו לקו'
תפישת המסורת : 'רק מה ששורד עובר מדור לדור'
מהפכות פונדמנטליסטיות : העבר העריץ מפתחו בידינו.
האם תתכן תנועת נוער דתית ? סמכות של בעלי תורה
החדש אסור מן התורה
כיצד שוברים את סמכות הגבאים ואנשי הכסף ומקימים תנועת נוער
בית ספר תחכמוני שבירת החדר
בין דוקטור רב לבין סירוב לידע
המהפכה החינוכית בזמן שליטת הגרמנים על פולין
בית היתומים של להמן
בית הספר האורטודוכסי של הרב קרליבך
הרבי מגור מאמין בנוער
המרד של תנועת הנוער הדתית של המזרחי
מפגש בין אורטודוכסיה לאורטודוכסיה פולמוסית
המפגש בין החילוניות והדתיות בחובבי ציון
התרבות כנושא של פולמוס
מסע הרבנים ובניין בית המקדש
החזרה בתשובה של ציונים הלל צייטלין, נתן בירנבאום
החילוניות כדיאטה הכרחית להקמת הדת.
פולחן האל המסתתר יוצר תהום
האל שבור כנפיים
הדיאלקטיקה הדתית : האם תתכן דת פוזיטיביסטית ?
ראשית הישיבה של בני עקיבא : בין חסידות למתנגדות
שני תלמידים של מרכז הרב : משה נריה וצוקרמן
המחלוקת . צריך ללמד את הבנים מלאכה : בגרות
צריך ללמד את הבנים לבעוט בזעיר בורגנות האנטי חלוצית.

צבי משה נריה אם משכילה אב חרד
צבר בלי קוצים
תנועת הגשמה התנגדות ראשי הממסד
שלוש עשרה בנים הולכים ללמוד בישיבה חדשה
תנ'ך , סדר זרעים, הרב קוק.
אברהם צוקרמן בן נברהדוק

הרב אלפרדו פצ'יפיצ'י המורה של אנצו סרני האיש המשפיע על יהדות איטליה.
אבא על פצ'יפיצ'י יהדות אינטגראלית
יהדות פוסט אמנציפציונית
משפיע על הנוער היהודי באיטליה לדבר עברית מצווה נגד סילופי תרגום
אנצו : אנטי קלריקליות אך זהו עניין שיכול למתן את התרבות בחברה היהודית שתקום
בין פצ'יפיצ'י לבין הציונות הי/שנה. הציונות היא בשבילנו ולא בשביל מסכני העם היהודי היה מאנשי ברית שלום סרני עומד מול המפגינים נגד שמואל הוגו ברגמן.
איש שחזר בתשובה
תלמיד מוסוליני לא היה יכול להתעלם
עלה ארצה התיישב בירושלים. מתח בינו לבין אנצו בגלל שאנצו לא חזר בתשובה
האיטלקים שלא הלכו בדרכו של פצ'יפיצ'י תבעו שבגבעת ברנר יהיה כשר.

פסח בר אדון תנועת המוסר – הבדוי הרועה
רועה
מוביל מעפילים
דורותי קאהן
סוסים מספרים
דורון מרחביה אמן
פגישה עם אלוהים בתוך השואה של היהודים אלוהים בוכה.
הארכיאולוג של בית שערים ובית ירח ומערת המטמון בים המלח.
יחס בן גוריון לחפירות : שורשים כן מסורת של תבוסה לא.

שנה ב'

התקווה היא בשניים : שבתאי בארי ורות
למצוא ערוץ חדש ללימוד.
ערוצי מדעי החברה מצאו גיבורים חדשים
הגיבורים החדשים ואנטי גיבורים
לצרף עוד לסיפור האתגר הגדול
לחפש את דבר השתיקה.
התפילה של חנה הנביאה הופכת לדגם ההלכתי של התפילה. מה היא אמרה שם ? מלמלה, דוד מכרכר מאחרי הארון אך כותב את תהילים.
האם נוכל לגלות את השתי והערב, את הבטנה, את הצד השני של הריקמה
קריסטבה: הנשים מבטאות את הכאוס שלפני הדיבור . את המצע לדיבור הגברים עוסקים בסמלים. בדיבור.
התנגדות לקריסטבה : את מנציחה את הדיכוי. גם לגברים יש כאוס.
אנו מחפשים את הקול השני.

אבא קובנר כמה שירים.
שיר הדיאלוג המאוחר
אחרי שנעלמים השקרים והשיגרה לא המוות מבצבץ אלא הקשר, האהבה. 4
החירות בפרידה בניתוק אך גם בחיבור5
לא פרקים מפלסטיק שלא חיים כי לא יודעים למות.
המילים כגשרים וכמחסום אווירי.6
עגלים נולדים עוורים יהודים מתים אחרי שראו את דיוקנו של העולם.7
סופנו להפסיד
הופעת הנכד.
הטעות מעבר לחוקיות. זוהי האנושות
גם הנוף משדר פגישות אקראיות המעוררות גילוי.
לבא אטל מקום העדרנו
מה חסר בדיאלוג ? שלא אקיץ בודד וזר.

לאופרדי

המשורר האיטלקי החי במהומה הגדולה במאה התשע עשרה.
אין אפשרות ליצירת רצף תרבותי כי הוא לא קיים.
לאופרדי : האופנה והמוות : ההיסטוריה כתולדות הנפילה והשיכחה. המוות הוא הזכור.
קופרניקוס השמש רוצה להיות במרכז : נמאס לה להסתובב מסביב לאדם.
התרבות המודרנית – שפת הדפוס והפצת התרבות כל דור בטכניקת קשר חדשה.

בין ההמון ליחיד
לעומת לאופרדי לתהליכים יש כיוון. יש מה להכריע. נקראת על ידי ההיסטוריה. השקפת עולם.
כיצד הכרתי את דבורה שכנר : אוויטה.

דרכה של דבורה שכנר : האמא חניכת תנועה הבראיסטית שנקלעת לבואנוס איירס האידישיסטית. אבא איש התעשייה של הטקסטיל בה שלטו יהודי השמאל.
סרטן והתאבדות
נסיעה למושבות הבארון וחתונה עם הקריאולית ההופכת לממיטה
דבורה שכנר נערה פוליטית ארץ ישראל כפי שנראית מ1952
תיאור ארץ ישראל בראשית המדינה ממכון למדריכי חו'ל
ראייה של החיוב ומה שפוחדים שיישבר : כתבי על הנוף אחר כך תביני ותסבירי נכון. יחיאל הררי
סגפנות ופיכחון. המפעל שהוא במרכז. האתוס המיני.

קין והבל הקניין וההבל.
קין כגולה הראשון. הליכה ככפרה. דם הבל נתפזר בכל מקום ותפקידו של קין ללקט אותו.
הרוצח הראשון הולך עד שבונה עיר. הוא העיר משוללת החסד. יש ללכת מסביבה. ממנה.
העיר של האדם השטן והעיר של אלוהים – אוגוסטינוס. מן העיר החוטאת אל העיר האינטגראטיבית. גירוש מן העיר המצורעים והיהודים. גירוש מהמדינה כגירוש מן העיר.

מן הגירוש אל הכליאה בתוך העיר : הגיטו ובתי הסוהר.
המקוללים המודרנים גלות מרצון. בני הציויליזציה האלטרנטיבית.

ההליכה ככפרה (עבר) הכפרה מה שאינו ניתן להסרה וטיהור ויש לכסות כמו את התיבה של נח. נוגעת למעשה שנעשה בעבר ההליכה כטהרה (הווה) ההליכה כגאולה (עתיד) פדיה

בין האתוס המתפזר של נפילה משם אפשר רק לקום באופן פתאומי (הרמ'ק) לבין אתוס של איסוף תיקון, בינוי מחדש (האר'י)
הראשון מביא את כל המקורות, מכנס אותם עורכם לספרייה השני מארגן אותם בבחירה דוחה חלק מן המקורות.

האחד ההיסטוריה מובילה אל סופה אחרי הסוף תגיע העת המשיחית. השנייה אוגרת כוחות לעתיד.

ההליכה האנכית אקסטזה אל העולמות העליונים תפילה מדיטציה
עבודה בחולין במישור האופקי החברה
ועבודה אל מול תהום הרשע (ירידת הצדיק) מן השבתאות של המשיח הירד לגאול את הקליפות ועד ירידת הצדיק לסטרא אחרא

מסקנות אסקטיות של חסידים ראשונים מול תפישת הבעש'ט

התקווה היא בשניים
הקול הנשי והקול הגברי
הקול הנסתר כמניפולציה וכשטח מת
מה תפקיד העלאת קולות נרדמים : ההיסטוריה של הילדות, של המדוכאים פרנץ פאנון, אוריינטאליזם של אדוארד סעיד.
של היחסים ההומוסקסואלים בתקופה החלוצית
הגירוש של המוות מהחיים הציבוריים יחד עם הגירוש של חולי הנפש
השיבה של המוות לזירה הציבורית דרך הקולנוע
האובליסק כמסתיר את מקום הגיליוטינה
האריה המסתיר את אימת הפוגרומים וכו'

הקולות הנסתרים של ההיסטוריה והגישה העקיפה אליהם.
הגישה הנוסטלגית מול הגישה הביקורתית
השפה של הכורה והשפה הגלויה של הסמלים
בעיית השפה של הגברים והנשים
הנסיון שלנו לחשוף שפה אחרת
התופרת והאורגת טלאים. הפלך אל מול התופרת הפרולטרית.
הפגישה בין אנשים מתקופות שונות : המדרש.
מדוע אנו מפגישים אותם : כדי להודיע כי אנו מודעים לסיפור ההדרה ולא לסיפור הקונספירציה.
יגאל ואגנר וסיפור הטובים והרעים : מצע קומוניסטי ניסתר, מצע בובריאני גלוי.

הבעייה : אנכרוניזם.
חשוב הדיאלוג כדי לקרוא תהליכים כדי לבחון אקוסטיקה ציבורית.

בין רחל ורנהגן להרצל

רחל לוין ורנהגן נולדה 1771 נפטרה ב1833
אביה תכשיטן ברלינאי אביה עריץ ועשיר
חברה של בנותיו של משה מנדלסון דורותיאה והנרייט וחברה אינטימית של הנרייטה הרץ
בעליית הגג הקימה את הסאלון הספרותי של הנאורות הרומנטית שלגל , הומבולט, שלינג, טיק
ב1795 פגשה בגטה.
אחרי מות אביה ב1803 התגוררה בפאריס. פרנקפורט פראג ודרזדן
עם הגיע החילות הצרפתים לברלין נמלטה לפראג ופעלה שם בבתי חולים.
ב1800 פגשה בן זוג ונפרדה ממנו על רקע יהדותה
אחרי זה ניהלה רומאן עם דיפלומאט ספרדי ונפרדו בגלל האינטרס האינטלקטואלי שלה שלא דיבר אליה.
היו לה עוד רומאנים אפלטוניים
נישאה לדיפלומט פרוסי ליברלי – ועברה לפרוטסטנטיות ב1814. דיפלומט ליברלי שהיה בוועידת וינה : וועידת הריאקציה
כאשה לא כתבה ספר פילוסופיה או שירה אך כתבה 10.000 מכתבים
עוסקים בשחרור האשה, בפילוסופיה וברגישות רבה על כל נושאי העולם.
התפרצות אנטישמית ב1819 החזירה אותה לרגישותה היהודית

'היא שנאה את ריקעה שוכנעה כי היהדות הרעילה את חייה 'נדחפה אל מחוץ לעולם' ב1810 שינתה את שמה יהדותה 'דימום עד מוות' היא חייבה אותה כל הזמן להצדיק את עצמה.
איזה סיפור ! פליטה ממצריים ומפלשתינה הנה אני כאן ומוצאת עזרה , אהבה חושבת על מוצאי בניסיון להינתק גם מהמוצא וגם מהגורל. הדבר שהיה בושתי הגדולה, עוני חיי, להוולד יהודיה- לא הייתי רוצה להחמיץ'
בעלה פרסם את מכתביה. כרכים רבים
כתביה שהיו טמונים בארכיונים בגרמניה נעלמו במלחמת העולם השנייה.
התגלו בספריה בקרקוב ב1970
מכון מחקר עליה נמצא בטורינו איטליה

חנה ארנדט כתבה עליה ספר

המהפכה הצרפתית והמסורת המהפכנית של הפוליטיקה.
המהפכה הרומנטית של התנגדות על בסיס של פיתוח האישיות – בילדונג.
כיצד ישתלבו בכך היהודים?
האם היהודים מערכת פוליטית או מקרים פסיכולוגים ?
הפריצה של יחידים למערכת הגרמנית
הבילדונג הרןמנטי כתגובת נגד הכיבוש הצרפתי וממלכת התבונה שהיתה למכשיר ניצחון על הגרמנים.
כיצד יכול היה דווקא המנגנון הרומנטי דווקא לחולל את פוליטיקת ההמונים וביטול האישיות
זונה בהרצאה המשעממת שלו: הבילדונג הוא אבי הבדידות המתבטלת בהמון.

המון פאשיסטי והמון בהפגנות הנעורים בסוף שנות הששים.
וודסטוק ודור הנרות : תרבות אנטי פוליטית
מצב תרבות המחאה בארץ.

רחל והסאלון הספרותי
עליית הגג והסאלון
סופרת של פיליטונים. קטעים. לא אנציקלופדיה לא מסה פילוסופית אלא השתקפויות תרבותיות
הסאלון היהודי
הרצון להוכיח כי אני אנושי : פוגש ביהודים : התנאי שיהיו אכזוטיים.
שיהיו אנשים בדרך אלי.
העלבון שבעמידת הפריה : תלוית הקשר
רפלקטיביות כל הזמן להיות קשור עם איך אני משתקף. כל הזמן נתון למבחן.
מגלה את הצביעות של החברה
אשת הדיפלומט
כל הרומנטיקאים אצלה בסאלון והם קשורים לחברה של ימי הביניים זו המאמינה ביהודי כסמל ולא כאיש קונקרטי

אין המוצא של עמדת הבילדונג.

הרצל:
ההתחלה הדומה לרחל ורנהגן
הרצל מקבל מטען יהודי אך מסרב להתייחס לחינוכו. מבקש להיות שייך לתרבות הגרמנית.
הקיסר הרב לאומי. שונא לאומיות.
מי נשאר אזרח האימפריה של פראנץ יוזף : היהודים. היהודים מנסים להיקלט בתרבות שנחשבת לגבוהה ביותר.

הרצל מבקש להיות מחזאי ולא מתקבל.
הבן היחיד והחתונה. משהו משובש במערכת היחסים שלו.
העיתונאי מתחיל ללמוד את חוקי הפוליטיקה ומגלה את כוחה של האנטישמיות.
גילוי הגטו החדש : ליהודי אין פתרון אישי.
קיר הזכוכית
הרצל מכסה משפט של טרוריסט, אנרכיסט פושע.
מעשה היחידים פורץ מחסום
הבעייה היהודית לא תיפתר באמצעות יחסי ציבור
שוקל האם להזמין לדוקרב, ליפול ולהיות חדשה עיתונאית
הרעיון של המרה קולקטיבית לכנסייה
חשוב הטקס הפוליטי
מעמד העיתון הווינאי הליברלי יהודי : אין לך זכות לתבוע המרה אחרי מ ה שהיהודים עברו והם לא יישמעו לך נוייה פרעסע.
הרצל ומשפט דרייפוס : לא נעשה ציוני בגלל המשפט. המשפט גילה לו.
משפט דרייפוס
דרייפוס לא יכול להיות מרגל
הניסיון לשכנע את הממסד היהודי
בעיית הממסד היהודי והציונות : המהפכה החשאית
בין רוטשילד לבין הרצל בפרספקטיבה
האם היה ליברלי או ריאקציונר. משא ומתן עם פלבה, עם הטורקים
עם הגרמנים
האנאליזה מדינת היהודים משה הס ופינסקר
והפתעת אלטנוילנד
האם הרצל אוטופיסט ? התשובות של הרצל חשמל ומצוקה.

בתי יתומים ואוטופיה. הסכנה והסיכוי
השיבה להיסטוריה היסוד האתגרי שבה.
הסיכון הכוח והעלילה.
מניה דפרסיה
לחקור את צידם הקטנוני של אנשים גדולים
בית כנסת רפורמי תפאורה גוטית מחודשת
בודפשט העולם יפה מדי
אמו של הרצל
כשלון של בית הספר הריאלי המהנדס נשאר רק עם חלום וחזון של מהנדסים
ניהיליזם חלקלק בבית ספר
חוקי בית הספר אל תפנה בביטוי אתה רק הוא
אהבת היינה :רומנטיקן אנטי קלריקלי
מות האחות הפוזה של האבל
אל מול הלאומנות ההונגרית נגד הקרתנות ובעד התרבות הגרמנית
וינה הקוסמופוליטית והברבריות המסתתרת
וינה וניו יורק- מרכזים קוסמופוליטיים.
גרץ גאוות עלילת היהודים – דגל היהדות המתבוללת

וינה בהתקפה חמורה של סכרת
בארוק וינאי : חושנות ופסימיות
טינה הדדיתצ המצטברת חוסר אמון של האדם בגורלו
הרצל מקנא באצולה הוינאית הקטנה
האנושות חושדת בכל חוץ מבבורסה
תוגה עליזה ושינויים במצב רוח
קריאה בספרות ובתיאטרון
אכסטזה ושנאה עצמית לנוכח כשלונו כאיש תיאטרון
רשימות עצמיות מהימים ההם
מסעות באירופה וחלומות על אושר
קאנה : ידיד נפש שהתאבד מבקש מהרצל : היה יותר רציני ופחות פיקח
התנשאות ותביעה
דמגוגיה וקנאות לא נראים בעיניו
מגלה פאטריוטיות יתר של חבריו ההונגרים
התאגדות הסטודנטים קרב חרבות, דימוי של גיבורים מגינים על כבודם
התנגדות לדיהרינג האנטישמי
1881 כתבו קונטרסים אנטישמים בוינה שטקר
חשיפת הדעות הקדומות של הרצל על היהודים והיהדות
ויינינגר, פרידמן, ריי
חולי ללא מרפא

תיאור קשה של הגיטו ברומא
פיליטונים בנוייה פרייע פרעסע
הרצל עיתונאי
מעבר לפאריס 'המותרות בה מדע' האם התקופה היפה בל אפוק או סוף המאה פן דה סיקל
פגישה עם נורדאו
הטרור כמעשה של תמורה
הרצל מכסה את משפט האנרכיסטים
על פניה של האנטישמיות הצרפתית
תעלת פנמה וקריאות מוות ליהודים.
צכנון לרצוח את לואגר ולהופיע כנאשם במשפט
חיפוש פתרון קטארתי לא הדרגתי
תכנית ההעלמות היהודית בטקס ובהמון
חתנו של מארקס לוחץ את ידיו של ראש המשטרה המקומית ופותח בנאום אנטישמי
הופמנסטאל, שניצלר, הרצל
לפני שהיה ציוני : האם כשהיהודים יחזרו לביתם תהיה ביניהם שפה משותפת ?
תכנון כתיבת מחזה : סכנה נשקפת ליהדות העולם.
הגיטו החדש וקיר הזכוכית
דרייפוס הדרך בה הרצל הגיע למסקנה כי הוא חף מפשע.
דרייפוס צועק כי הוא חף מפשע

פנייה לבארון הירש
התחלת כתיבת היומן המדיני
החזון של המפעל הגדול
ארץ הבחירה לא תדבר עברית ולא תכשל
אתה מזכיר לי את משה
פרויד התקפת המון בוינה הגלה תהום היצר
הרצל : מי שלא משיג סמים הופך להזיה האנטישמית
הרקע הכללי לאימה האפוקליפטית
פסיכואנליזה, פוזיטיביזם לוגי, אור הזוי שלך האמנות סתו ורקב.
אבא של הרצל יעקב : האנטישמיות תבלם.
התמכרות הרצלאית ממוקד בעיתון הציוני
צדוק כהן אהדה להרצל
נורדאו אני לא יודע אם היהודים מסוגלים אנטרופולוגית לחזון כזה.
זנגוויל אנגליה הציונית
ביסמארק נגד הרעיון
הרצל פוגש את ספרו של פינסקר
בירנבאום ממציא השם עם נטיות סוציאליסטיות
ביאליק נגד הרצל
ויצמן : הקסם אינו הרעיון אלא האיש המנהיג אותו
וולפסון הרושם המלכותי של האיש
הרצל : אסור שהרעיון יהיה קשור באיש. גם אחרי מותו הוא צריך להתקיים.
בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים
אלטנוילנד : אוטופיה שנכתבה על ידי פוליטיקאי
מעשי האדם יסודם בחלום ואל החלום ישובו
מדינת היהודים לא דומה למדינה רגילה
הצדקה היהודית מחרישה את זעקות המצוקה

חנה ארנדט
תלמידה ואהובתו של היידיגר שלימים יקבל על עצמו את הקתדרה בעקבות עליית הנאצים ידבר בזכותם. הפילוסוף ששינה הרבה בתפישת העולם
הזמן והישות
אדם מוטל לעולם צועד לקראת מותו. נמלט מעמידה אמיתית מול קיומו. לעבר חיי היוםיום לעבר הדת הטכנולוגיה מנכרת אותו מהאוטנטיות שלו. בלשון ובשירה טמון סוד הקיום האנושי . יוון היא הדוגמה במיוחד ביוון הפרה סוקרטית.

חנה ארנדט לא הוקיעה אותו אך יאספרס חברה הטוב הוא שעמד מאחריה בתפישה אקזיזטנציאלית מוסרית
מתחתנת עם קומוניסט יהודי בליכר

הצד הציוני שלה. מתבוללת. עורכת מחקר למנהיג התנועה הציונית על קיפוח של יהודים בראשית התנועה הנאצית
נאסרת בורחת לצרפת עליית הנוער בורחת לארצות הברית

אחרי המלחמה עומדת בקשר עם קבוצות של סטודנטים יהודיים ועם חברי האסכולה הפרנקפורטית ועם ולטר בנימין והראשונה שתוציא את כתביו בארצות הברית

מציעה אלטרנטיבה לפתרון הלאומי באום ונדחית
הראשונה שמציעה עקרון של פשעים נגד האנושות

תפישה המעמידה במרכז את הלידה ולא את המוות. את הפעולה ולא את המדיטציה. ידיעה כי אין ההתחלות מובילות בהכרח לתוצאות. זהו הסיכון
יוון כדוגמה. הריבוי האנושי הקהל. הדיבור ולא הכפייה או היצרנות ההיסטורית מרקסיסטית
העבודה כמחזור החיים והעבודה כיצירה ההופכת את הטבע למלאכותי, יוצר את היוצא ממחזור החיים
הפעולה הציבורית , ההופעה, הפוליטיקה והפנאי. הטשטוש בין עבודה צרכנית וייצור בתקופה המודרנית
נמוגה התפישה של הגבורה והפעולה. הניסיון לגלות את האנטי גיבור לא כדי להפוך אותו לאזרח אלא כדי להפוך אותו לצרכן. להפוך אותו לסביל ומובל ולא כאדם חופשי.

יוון העתיקה החיים הציבוריים והתיאטרון המלווה אותם. כאן מציגים את האפשרות וכאן את הממשות . האזרח לומד דרך הטרגדיה את המצב האנושי שעליו הוא גובר באמצעות היחד והפעולה הפוליטית.

הגדרה מחודשת של הפעילות הפוליטיקה לא היכולת לייצר ניצחונות להפעיל כוח אלא לקיים דיונים אגוניסטים. שיהיו פרוטאגוניסטים.
יוון הלא אמיתית : מודל אנטי היידיגריאני ולא יהודי. השפעת הקיבוץ על תפישתה לא נחקרה.

לא לברוח אל הניכור הפוליטי לא אל רציחתו של סוקרטס אלא לפעילותו. סוקרטס מול אפלטון
הרצל מול ורנהגן.

רשימת סיפורי חלוצים

יומן אלכסנדר הרועה
מה הביא אותך לאפטיה א.ד. גןרדון
ארכה דרך בדידותי נח נפתולסקי
ריבה
עץ תמר
מותר לקרוא מכתבים פרטיים
מוטו
לפני העלייה ארצה התגלות חיובית ושלילית השעון והחזירים
אורבך הקשית של בן שמן
תחזור הביתה – פועל בפתח תקווה
מקורנו חרב ? ברל כצנלסון
הבריקדות והכפר הנידח
ללוות אנשים היורדים חיותה בוסל
געגועים הביתה
נוף של ארץ ישראל
ריקוד על השקיפים
הנוף וחרדת הקודש
הנוער התועה והאומלל צבי שץ
געגוע לחווית המכתבים תמורות בדגניה
שנים נופלות לתהום
ישנה דגניה פורחת אך אין קבוצה
היופי החיצוני והמרירות הפנימית
ליל חורף על הר כנרת
ביקשנו מכנרת שתהיה לדגניה
להחזיר אנשים מהרכבת
הכנות לברית מילה על ההר
שומרת לילה
ארץ ישראל ארץ הצבי
הידעת את הארץ שלנו ושל הגויים
אהבת ציון פיכמן בין קובנה להרי יהודה
נפש בני הכפרים ונפש בני הקריה אהבת ציון
הבוצרים והבוצרות
בין מרגלים לבין התגלות ציון בגולה ש.ש. אפרתי
הפוגרום המהפכה והעלייה לארץ ציון
מנת חלקי להתגעגע לאחרים
כעין שיחה נח נפתולסקי
תקנונים – מדרכות
כופר היישוב
עקיצת עקרב- ופינוי קריית ענבים
סדר פסח קיבוצי בגולה ערב המלחמה= הבורות והרעב התרבותי
נא לבנות תיאטרון פתוח – תביעה מדגניה לבמה לאוהל
הפסנתר
פירוק החומות
הבאר והמגדל
מקל ונס
אני עומד מתחת לעץ חרוב
אתה האל על יוסף בוסל
תמונת הווי מדגניה של מלחמת העולם הראשונה
חברים מספרים על שלמה קפלן
התקוממות האשה רגש כי ישלוט – חירות
אכסטזה חברתית בעבודה אשת העלייה השלישית
התקוממות נשית
ראיתי את סבלך וזה העיקר
אבא צנח על הריצפה פרידה מן ההורים
התגלות שלונסקי
האם חיינו היו חיי חולין ? תנחום
עסוקים בפוסטה ברכבת ובטלפון
הכל מתעטף בחומר ולא נראית הנשמה
טפה מרים זו השמחה והרעננה
העדה בין הפוליטיקה והכלכלה הוגו ברגמן
השער להיכל המקסים עודנו פתוח לרווחה
שיר פרידה של יצחק קצנלסון לחלוצה 1920
כלניות ברובה
לסדר את הזוג ביישוב אחד
הבה ניקח לכל אחד ארבע בדואיות
התחתנתי שלוש פעמים
איך התחדרנו
אהבת חיה לתנחום
חתונת מרים ויעקב עם גורדון
חתונת מרים ויוסף ברץ
הפסקתי לרקוד כשהגיעה החליבה
תני לו שםפ בלעדי
הרבה אומץ ומרץ אבדו לי
מטאטא, דגל השומר ופת מלח קיבלו את המשפחה
דברי פועלות םסיה אין לנו בעל בית
נ.ז. היה לפלח
אני לא רוצה להפריע לך
קיפוח בין חברות
בלבבי ספוג
החברים רעבים ואתן רצות כמו מטורפות
לעוף אליכן
צמות
דגניה : המטפחת האדומה
לבוש צבעוני
תלבושת ייצוגית
לחלק בגדים באופן שווה
בכפר גלעדי יהיה ארון בגדים משותף
יחפות ביום חורף
בארץ היו אומרים : לבושים כסולדטים
מכנסיים שלמים יש רק לאחד מהם
האם הרגש שלך כלפי יוסף מחייב שלא לחיות ?
האם האבן תעכב ?
פרקי ייאוש אלכסנדר הרועה
היסטוריה סיקול אבנים ומיתוסים
נעל אחת אבודה
קובץ חירות : שובה אלי
במרעה עליזה פאס
יום חג חשיבות המורת
אל תתני לקפוא
חיותה : המשפחה החדשה
חתונה וחג נטיעות מרדכי חדש
אופי שונה ומשפחה – שושנה מלמד
העבודה מכבה פקפוקים חנה כנרתי
השולחן הוא כל יכול
היתה התלהבות אך לא שמחה
חנה שלי עם האורגניזציה הרוחנית הדקה שלה
מיטה לתינוק

סיפורי חלוצים ראשי פרקים

אור הגנוז

סיפורי אלכסנדר אורי

ריקוד אקסטטי וייאוש
החלפת הנעל בסנדל
פגישה עם נדב נהוראי בבית החולים בירושלים שערי צדק. הטייס מת במלחמת ששת הימים
מלחמה על חופש הפרט קרב נגד נעילת מחסן הפרודוקטים
מחלל ומעשן שמונה סיגריות במחאה על קיצוב הסיגריות.
טבעוני המוחה נגד פגיעה בחיות
חבר של גורדון
סולל את הכביש על ידי עשיית חצץ פרטית . אמה תלמי בעת אוהלים – גונב מהערמות.

תיק 10

יחי ימי חולין
מכתב הכתוב בשניים
הצעה לחתונה אם השאיפות מתאימות
לוטוס וורדינה בחצר כנרת
לידות בחצר כנרת

רשמים מגורדון העובד ביקב
פיכמן שתיתי מן המעיין הייתי למעיין
צעדיו הראשונים של ברל כצנלסון בארץ

ייאוש יוסף וייץ מי לגליל מי לחוץ לארץ
מ. וילקנסקי אוכל עם פועלי הכרם

מטבח ראשון לפועלי פתח תקווה
חיים בורוך מחצלות ושקי קש באכסניה ביפו

גני ילדים בירושלים ויפו
איכר מראשון לציון מתאבד בגלל אתרוגים

בתי הדואר של ארץ ישראל
נגד מעשי האיגרוף- הפועל הצעיר

כשיאש יצא – יעקב גלדשטיין

ביסטריצקי לגורדון על מאיר יערי

כינוס בני העלייה השנייה
כתבי מאיר וילקנסקי

יומן ברוסית של האם חנה מוצ'ניק מהר כנרת
ההכנות לברית המילה מילאו את לבי חרדה, כאשר קישטו את הפעוט כדי להביאו לטכס נדמה היה לי, כי אין דומה לו לנוי. לבי הלם בעצבנות, אך הכל הסתיים במהירות מפתיעה: לאחר זמן קצר החזירו לי את פעוטי סמוק ומנומנם ןעקבות הדמעות על פניו המשולהבות. קיבלתי לזרועותי יהודי חדש. יומן חנה מוצ'ניק
בן יקר! כאשר אצלו כשורה הוא כולו צוהל, עיניו מחייכות, משתולל ומתהפך כסנאי, מאושר במולדתו , ישראל שלנו… בקול רם הוא מנהל שיחה בינו ובין עצמו, ורק מלאכי עליון מסוגלים להבין את שיחו, ולא אנו , בני תמותה רגילים.

פעוטי ישן עתה שינה מתוקה. הערב הנני שומרת לילה… כה עצוב לי, בני נותר יחידי בחדר הילדים… מה עגום ומכאיב לעקוב אחרי גסיסת החלום, חלומנו, הקומונה, רק שבעה אנשים נותרנו על ההר… והנה אנו סותמים את הגולל על חמש שנות חיים, שנות עבודה קשה ומפרכת, שנות חזון ותקווה לתחיית עמנו ומולדתנו
הלוואי ויסתיים כבר הכל במהרה.

הכל חולף הכל עובר
והחולף ייקר ללב

דמויות ממאה שנות קיבוץ

100 שנות קיבוץ

עלייה שנייה 1904- 1918
צבי שץ, יוסף טרומפלדור, חיותה גבזה בוסל, מרים אוסטרובסקי ברץ, תנחום תנפילוב, מניה וילבושביץ שוחט, ישראל שוחט, אהרון דוד גורדון, ברל כצנלסון, יוסף חיים ברנר, בנציון ישראלי, יצחק טבנקין, יעקב אחווה, יהושע מנוח, דוד גלעד

עלייה שלישית ורביעית 1918 – 1929
מאיר יערי, מנחם אלקינד, יצחק לנדברג שדה,
לליה בסביץ, יהושע ברנשטטר, מרדכי שנהבי, יוכבד בת רחל, אהרון ציזלינג,לסיה גלילי, אריה בהיר
יצחק בן אהרון, חיים גבתי, שולמית בת דורי, שמואל גולן,צבי לביא, מתתיהו שלם, משה כרמי, חיים שפרוני,יהודה רון פולני, יעקב חזן.

עלייה חמישית עד מלחמת העולם השנייה 1929- 1939
ישראל גלילי, אנצו סרני, פנייה ברגשטיין, כסניה, ישראל ביטמן, פנחס לבון,רבקה גורפיין אוכמני, עזריאל אוכמני, יהודה שרתוק שרת, טושק אמרנט, יוחנן סימון,משה אונא
יהושע פלמוני, שלמה גור, לובה לויטה, צבי ארד,

מלחמת העולם השנייה עד הכרזת המדינה 1947-1939

חנה סנש, חביבה רייק, יגאל אלון, משה שמיר, נתן שחם, משה ויגאל מוסנזון, מאיר איילי, רוט

צעדים ראשונים של המדינה 1954-1948
אבא קובנר, יצחק צוקרמן (אנטק) ,יחיאל שמי, גיורא יוספטל, יונת סנד, מנחם אורן, בנימין גרינבאום

החברה הישראלית עד מלחמת ששת הימים 1954- 1967
דני קרוון, משה קופרמן, סנטה יוספטל, צבי לוז, אליעזר גולדמן, צוריאל אדמנית

צמיחה מחודשת 1967- 1977
דדו, מאיר אריאל, יריב בן אהרון, אבישי גרוסמן, אברהם שפירא, עלי אלון,רפי רוזן,מרדכי בלאנש,
דני שביט, נעמי שמר

ימי טרם משבר 1977 – 1985

רחל שפירא, מוסה חריף,

בתוך המשבר 1985 – 2009
אלי זמיר, אהרון ידלין, אלישע שפירא, דובי הלמן, יעקב גדיש, אייבי רון, יהודה הראל, פסח האוספטר, יהודית כפרי, אסף ענברי,

סיכום

האנשים מופיעים לא פעם במועד פעולתם ולא במועד הצטרפותם. אנשים המשיכו להשפיע גם כשעברו מתקופה לתקופה. אתה מבין כי רשימה כזו בלתי אפשרית כי רבים נותרים בה בחוץ לכן אני הייתי נוקט בטקטיקה של ציטוטים ולא לספר על האנשים אולי רק משתי התקופות הראשונות. צריך לעבור על הרשימה הרבה פעמים ואני לא לוקח כרגע אחריות על הסיפור (אחריות בלתי אפשרית, אך יש לה רמות שונות).

אני מציע שבכל תקופה תתאר מוסד שחוצה תקופות על גלגוליו כמו חדר האוכל, בית הילדים, מחסן הבגדים, המשימה, (ביטחון, תנועת הנוער) החקלאות, התעשייה, השותפות בריהוט, דיור, תכנון, אמנות וכו' מדורים אלו צריכים להיות מעוצבים אחרת מהידיעות והסיפורים על כל תקופה.

אני לא יודע אם אתה לא מסתכל וחושב מה הטרחן הזה רוצה מחיי אני רוצה לעזור ולא לחנוק אותך, במיוחד כי עבודה כזו גם מעיקה על זמני. רק אם תרצה את עזרתי אעזור.

שלך
מוקי

עלייה ראשונה ראשי פרקים

הקדמה

ארץ אחרת
היסטוריה של התיישבות בארץ כציונות : קורות הארץ
קורות העם היהודי
קורות העולם

המאה התשע עשרה עידן האימפריאליזם לאומים לא מסתפקים בגבולותיהם תרבות האדם הלבן לייצוא
אימפריות בלחץ מיעוטים האימפריה האוסטרו הונגרית , האימפריה העות'מאנית
מה קורה בארץ מבחינה של האימפריה
הקמת המושבות היהודיות בדרום רוסיה ההשכלה.
כיבוש הארץ1834 1840
ושלטון הקאפיטולציות.
חיפוש המשיח
המעבר מהתרבות המוכתארית לאדמיניסטרציה המרכזית
1858 שינוי חוקה של טורקיה
משבר החקלאים. מחזורי המגפות, כיבושים, אובדן הביטחון הפלישות.
הגירה של ערבים מהאזור.

ראשית החקלאות העברית בארץ משיחיות או המשך לחלוקה.
משבר ההשכלה: קריאה מחודשת של המקורות.
היישוב הישן עולה להתיישבות : פתח תקווה, יסוד המעלה, ג'עוני, בני יהודה.
הוויכוח ביישוב הישן.
אגודות חובבי ציון
הגירה ועלייה.
האם מותר להעלות פועלים?
בין דתיים וחילוניים
הבילויים ושיבת החרש והמסגר
בין גדרה לבין ראשון לציון.
הבארון הירש מסרב להתיישבות בארץ
אליעזר בן יהודה
לומדים עברית
בין המיסיון לבין שיבת היהודים.

פינסקר והבארון רוטשילד
משבר השמיטה.
חובבי ציון לפני משבר

העלייה השנייה?
טיומקין רחובות וחדרה
כישלון עליית 1890 אחד העם נסוג מרעיון פתרון לבעיית היהודים.
אוטונומיסטים ומהגרים
רמת הגולן
מהפכת 1900
רוטשילד מוכר את מושבותיו.

התיישבות בגולן ראשי פרקים

המרד נגד החלוקה
נגד הבארון רוטשילד. רצון להקים התיישבות שאינה תלויה בתמיכה
אנשי בני יהודה נקראים אנשי הארץ אך למעשה היו ברובם ילדים שעלו עם משפחתם ארצה
האם בני המשיחיות של תקופת התור בארצנו 1840 ההתעוררות המשיחית של 1840 שהסתיימה בעלילות דמשק.
כרטיס הביקור של המתיישבים אנו בני הארץ יכולים להסתדר עם הערבים יודעים את לשונם.
לא חובבי ציון החייבים בהכשרה.
האם ציונות תנועת הגירה או תנועה של ייסוד החדש השונה. הנתון לייעוד. היסוד הכנעני במרד נגד החלוקה והרצון להדגיש את היותנו יהודי חדש.
האם התיישבות יהודית של בני הארץ לא סותרת את הרצון לארגן את הגירת היהודים.
פנייה למונטגיו- האריסטוקרטיה היהודית האנטי ציונית. המתנגדים להצהרת בלפור.
פינס תתישבו קודם – בקשו עזרה אחר כך
(תקווה לקבלת עזרה ציבורית ממשלתית להתיישבות ברמת הגולן.
בית יהודה ברמסניה ואחר כך בני יהודה ב אשגום

פרישות מן האגודה כשנראה כי הסיכוי להגשים את החלום פורח

נראה כי המקום קרוב לגמלא הסמל הקדום היכול לעורר אנשים לפעולה.
האיש התומך האמיתי אוליפנט עם מטען של פנטזיה חריף מדי. נפטר ב1887
'אוניה מטורפת בים'
הבארון לא עוזר
המשפחות בצפת, נודדות. מוסרות באריסות את האדמה.
עדות שהיחסים טובים עם השכנים.
קניית אדמות נוספות מפחד מפני רכישה של הפרסים.
תיאור ההסתפקות במועט של חיסין
1890 ההסגר בעקב המחלה שלך הכולרה.
פטירת ילדים. אי אפשר להביא מחרשות וזרעים איחור הזמן הדיוק של הבאת העזרה
1890 העלייה השנייה שנעלמה
רעיון האחוזה: בני יהודה לשבי ציון בארצות הברית : אנחנו נבנה אתם תבואו.
איזנשטאט בא לשכנע את חובבי ציון בלונדון.
על שם מי לרשום את האדמה נרסיס לוון, ניסים בכר

האם הפועלים יכולים להפוך קולוניסטים? הוויכוח התיאולוגי כמעט. לפני הסוציאליזם
חמישה חרוצים עם כסף טובים יותר מפועלים מאורגנים ורווקים.

לחובבי ציון בלונדון נפגשים עם הרצל:
'הוועדים הפילנטרופיים שלכם אינם שווים פרוטה. אם אתם רוצים להמשיך כך את העבודה, תוכלו עוד מאה שנה לשבת בית המדרש וכל חצי שנה לשלוח חי שור לארץ ישראל. מדינת היהודים לא תקום כך לעולם.

כפר של יהודים וערבים.
6בתים מתוך 19 של יהודים.

וויכוחים בין יק'א לאוסוביצקי גורמים לכך כי כספי מתיישבים נעלמים אצל אוסוביצקי- האשמות כבדות אך אין כסף
פילוג במקום בין ש גולדמן שהתנדב לנהל את המקום על ידי חובבי ציון:

הולכים לטורקים ומלשינים כי יש כאן 'מרגלים בריטיים שרוצים להשתלט' ייאוש מהיכולת של המוסד המיישב. ציפייה לעבור ממשרד למשרד.
רעב מושבה בלי מלמד, בלי שוחט, בלי רופא בלי תרופות. 7 חדרי מגורים 5מתבנים 3 אורוות, רפת גדולה. 10 מחרשות ערביות.אך עם ספר תורה.
לא מסתערבים

גולדמן מסיים כפועל שכיר בראש פינה
38 נפשות רעבות
אקווה כי לא יביטו במנוחת לב איך ההיכל הקדוש שכוננו ידם יחרב, יהרס וייפול למשואות נצח, ומעשי ידיהם טבועים בים הצרות…
ויתר פליטת אדמת בני יהודה ינחלו חס ושלום שכניהם המוסלמנים, אם לא יחשו להם עזרה יהיו נאלצים לעזוב את בתיהם ואדמתם.
שמעון גולדמן.
1900 קו פרשת המים של ההתיישבות.
משרד חקלאי טכני מקבל על עצמו לנהל את המושבה בראות א. אהרונסון ולא מצליח. אהרונסון , טריידל , וסוסקין.
סוסקין : בני יהודה דגם מ מוצלח להתיישבות. הסתפקות במועט. שומרי מצוות. יכולים לעמוד באתגר.
1902 עזרא מקבלת את האחריות למושבה

חצר גדולה בקצה הכפר ובה בית כנסת חושות משופצות ובית אבן ( משפחת ברנשטיין) שינה על מחצלאות ארגזים וריצפה לבוש ערבי עם קצת פריטים יהודים.מיילדות ערביות ואחר כך מיילדת יהודית.
ילדים לא יודעים עברית ומבקשים להגר לאמריקה.

10 שעות רכיבה מצפת.
פעם נרשמות 81 נפש במושבה ופעם כמה משפחות.

ז' באייר תר'פ נרצחו פרומה ברנשטיין אלמנתו של חיים ברנשטיין שנפטר במלחמה ובנה אברהם.
הרוצח היה ערבי שהיה אח לינקה של הנרצח הצעיר ואמו. האם הניקה אותו כשהיה תינוק. האח הצעיר . הרגו את כל היהודים בטבריה אהרוג גם אתכם' אמר הרוצח. הוסתר על ידי ערבי אחר שהציל אותו ושלח אותו מחופש לטבריה
העליה השניה 1890 וחיפוש אדמות בעבר הירדן
האם צריך לעסוק בהתיישבות או בבניין חינוכי
התישבות של פועלים. האם מהגרים יכולים להיות עולים
האם צריך להסתנן לארץ ישראל
האם הרצל הוא שהביא לגירוש היהודים מרמת הגולן.
בילו משה מינץ מנסה לארגן התישבות ברמת הגולן

דגניה
האחוזות ניו יורק, יקטרינסלב, בולגריה, גלזגו, שיקגו, דבלין, מנצ'סטר
התיישבות אזורית
יבניאל
מניה שוחט
השומר
גדוד העבודה רעיון להביא כל הציוד ברכבת ולהקים נקודת התיישבות ביום אחד.
טרומפלדור קורא להקים התיישבות רחבה על הגולן.
ביתניה עילית

קבוצת השרון
נסיון להגיע להסכם על החלפת אדמות עם עולם, חדתה, מעדר, שערה
האם הממשלה צרפתית תהיה בעד התיישבות בחורן?
קבוצת החלוץ מדמשק
קבוצת אצ'ל מראש פינה
בית קשת גרעין כדורי של הפלמ'ח ראשית ההתישבות של הפלמ'ח.

וישי
ערביי א שגום התנכלו לאנשי עין גב
בית הקברות של עין גב
ונחוצקר ויעיש בבית המשפט הסורי 1944
דב גולן ומרד אלג'יר 1858 עבדול קאדר

הרב קוק ציטטות

יראה של קטנות ביטול של הקיום האישי אל מול יראה של גדלות אי ביטול הקיום אלא ראיית מקורו האלוהי

על משואות החורבות שהכפירה מחרבת
הקטנת האדם מרחיבה את העולם
מול הקנאה באל עומדת עונג הלב
מה שמיישב את הדעת יסוד האושר שבחופש

עיגולים ההכרח הדטרמניסטי
יושר קו הנוגע להכרעה ולמעשה, היצירה והמוסר
לא צצכן הצלכדות בין השלמות הנצחית לבין ההשתלמות האינסופית

אסור שיראת השמים תדחק את המוסר הטבעי של האדם
לא לפחד יותר מדי
אין לפחד אם פעולה נעשית בלי הזכרת האלוהות
האנושות צועדת קדימה ויש לטפח כל מיני מידות
לא ביטולו של העולם א לה חבד אלא שאיפה להשתלמותו

פני הדור כפני הכלב הכלבים בוכים מלאך המוות מגיע העירה הכלבים שוחקים- אליהו מגיע

בעתיד יכבשו הכוכבים כדי לקבור את המתים
המקור התורה והעם ולא אחד מהם

העברית והלאומיות היבשים אינם מספיקים.
הגימנסיה מעקרת את שורשי האמונה

השקפת הרב קוק לא מיסטיציזם המסתיר פילוסופיה ולא קבלה המסתירה ראציונאליזם
החירות – היכולת להשתחרר מצרכים המאפשרת עבודת אלוהים חופשית אך לא זכויות ליברליות ליחיד
החירות האזרחית היא אידיאולוגיה המצדיקה רשע.

נגד התפישה כי עקירת העבדות היא עיקרון
נגד שחרור האשה כעקרון . חשש שמה שישמע הוא ההתפוררות של הנצחי ולא השחרור של המיידי
מקור כפול של סמכות הקודש והאומה (לאיק?)
מקור כפול של השראה וסמכות
הקודש מתגלה בנפש האדם, הוא השייך לחירות
החול בעולם מחייב מצוות מגבילות
נגד תפישת חירות המגבילה את האדם נגד מעמד אנושי המוגדר על ידי החירות.
העתיד חיוני אהיה אשר אהיה קידמה אך לא אוטומאטית ולא מונחית על ידי התפתחות טכנולוגית
הרב קוק אל מול הס: קידמה כן אך לא קידמה אל זכויות אלא יכולת לחיות משוחרר מצרכים חומריים המאפשר חירות להעפיל עד לאינסוף רוחני.
בן שלמה: היה דומה לרמ'ק אביבי : דומה לאר'י
יואל : המונחים של האר'י הדרך של הרמ'ק

שבת אהבת המשפחה מתעלסים באהבה והקשבה הדדית 17

האם המיסטיקה היא השיטה של הרב קוק או דרך להסתרת דעתו המיסטיקה נועדה בין השאר כדי להסתיר.
הרמחל המטרה ייחוד
הרב קוק המטרה שלמות וקידמה התיקון
אין זכות לתיבה הנכתבת להיות סותמת את הגולל בפני השכל הישר.
הפחדנות המתעטפת בלשון של יראת שמים לא תוכל להוליך אותי שולל.
צופה אני את פני האמת הוד הקודש מתנוצץ לי
השקפת עולם רציונאלית וגלויה, צריכה להתאחד עם השקפת עולם מיסטית

המיסטיות נוגעת לפרטים (גטה) החשיבה למופשטות

הנבואה באה מבחוץ לא מתוך חיפוש אקטיבי של המיסטיקן
קנאה באלוהות היא הכפירה הזועמת של ניטשה שופנהאור כי היא יושבת על אלילות שנכבשה על ידי הנצרות

אשה בשומר

את יודעת עד כמה אנו מעריכים את כבוד האישה. לא פעם היינו מעלים למשפט חבר שלא כיבד והעליב את האישה. איננו אוהבים את הסגנון הגס של חיילים. אך כמוהם אנו נודדים בלילות , מתגברים על הפחד, חיים בבדידות וחולמים על חברותינו. הן בשבילנו הרוך, הן הבית, הן תקוות הילדים. לא היינו רוצים שהנשים תהיינה כמונו. אנו רואים את ציפורה רוכבת על הסוס , את מניה מארגנת, ואת שאר חברותינו כשהן תובעות לדעת את כל הסודות ולהשתתף בכל הפעילויות וזה קשה. האם כולנו נהיה נוודים לנצח בלי בית, בלי פרח, בלי ביטחון? כשנפצעתי הסכמת לפרוש מהמטבח הכללי ולבשל בשבילי. עתה את מבקשת לשוב לבשל לכולם ולי היה כל כך טוב שהתייחסת אלי ולא אל הכולם הקשה. אנו זקוקים לקושי, ליצירה, לבדידות של הגבר ולמחסה להגנה – לבית של הנשים.